חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סוד ההישרדות של עצם הלוז
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1606 - כל המדורים ברצף
יוצאים לדרך עם תרמיל מלא
חדש על המדף
סוד ההישרדות של עצם הלוז
שבת בראשית
היתר קודם האיסור
בקשת 'יהי אור'
רעיון של רב
המשיח בתחילת הבריאה
בצילו של הרב אברג'ל
קבלת תוספת שבת

בפרשת בראשית מתוארת בריאת האדם בשני שלבים: הגוף – "עפר מן האדמה", והנשמה – "ויפח באפיו נשמת חיים". העבודה המשותפת של הגוף והנשמה נועדה ליצור מהגוף כלי להכלת קדושה אלוקית ולהפיכת העולם ל'דירה' לקב"ה, על-ידי שהנשמה מחדירה קדושה בגוף.

מכאן נובעת שיטת הרמב"ן, שאימצה תורת החסידות, כי תכלית העבודה הרוחנית איננה גן העדן שבו הנשמות נהנות מזיו השכינה אלא עולם התחייה דווקא, שבו יחיו המתים והנשמות יחזרו לגוף הגשמי. מפני שהשכר ניתן על קיום התורה והמצוות בעולם הגשמי דווקא, וממילא הוא צריך להינתן בגוף גשמי בעולם הזה.

שכר לאותו גוף

בספר הזוהר (א, סט,א) נכתב שתחיית הגוף המת מתחילה מעצם הלוז שאיננה נרקבת. ולכאורה, לשם מה נדרשת עצם הלוז להחייאת הגוף, והלוא הגמרא עצמה (סנהדרין צא,א) לומדת קל-וחומר: אם בני-אדם שלא היו קיימים נולדים וחיים, כל שכן מי שכבר היה חי שיכול לחזור ולחיות?

אלא שזו תשובה שניתנה במענה לטענה שניסתה להכחיש את עצם ההיתכנות של תחיית המתים. לאמיתם של דברים, תחיית המתים איננה התהוות חדשה, אלא שכר המשך לעבודת הגוף בעולם הזה. לכן נדרש שהתחייה תהיה באותו גוף עצמו ולא בהתהוות חדשה, ומשום כך צריך שעצם הלוז תישאר בקיומה.

חותם רוחני

היפסדות הגוף שעל-ידי המוות היא חלקית בלבד, ואיננה נוגעת להישגים הרוחניים שצברה הנשמה בעולם הזה באמצעות הגוף. הגוף הוא רכוש הנשמה, ונועד להשתמש בו לקדושה. הישרדותה של עצם הלוז מבטאת את ההכרה שהשפעת הנשמה בגוף אינה זמנית, אלא משהו מהנצחיות שלה דבק בגוף, ומאפשר את יישום השכר בגוף בתחיית המתים.

לפי זה יובן מאמר הזוהר (חלק ב, ק,א) שמי שלא כרע ב'מודים' אינו קם בתחיית המתים. הַכְּריעה מבטאת התבטלות לאלוקות, ומי שנמנע מכך מפגין שאין לו ביטול לאלוקות, ולכן גופו נותר נפרד מן הנשמה ואין לו נצחיות.

יסוד העבודה

יש בזה הוראה לעבודה הרוחנית הכללית, ובמיוחד לנקודת המעבר מחודש תשרי לשגרת השנה. יסוד הכול הוא קבלת עול. אין זה משנה עד כמה האדם מרגיש, מתענג, רוצה – המרכיב המהותי בעבודה הוא עשייתה מתוך קבלת עול ("כרע במודים"). על-ידי זה הוא מתאחד עם הקב"ה עד שהתאחדות זו מגיעה גם לעבודתו הפרטית בקיום המצוות.

וכשם שהשכר של תחיית המתים מגיע מ'עצם הלוז' לגוף כולו, כך גם עבודה רוחנית שנעשית בקבלת עול פועלת שכל המצוות – עשה ולא תעשה – יקוימו בשלמות הראויה, מתוך התבטלות מלאה לקב"ה.

(תורת מנחם, כרך כד, עמ' 147)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)