מה יענה יהודי פשוט לשאלה: מהו ענינו של י"ט כסלו? * הרבי מבקש דיווחים מפורטים * דיווחים מחגיגות היום הבהיר בברזיל ובכפר חב"ד, ותיאור חלקי של התוועדות י"ט כסלו תשכ"ו * הרקע להתוועדות הראשונה בדטרויט שזכתה למכתב מיוחד מהרבי * ושם: "תורת רבנו הזקן... התורה אשר יצאה לאור צדקתה גלוי לעיני כל ביום הי"ט כסלו"
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
סיבת המאסר והגאולה
גם במכתבים שבהם הרבי השיב לפונים אליו בעניינים אישיים, הזכיר את עניין י"ט כסלו; כך למשל כותב הרבי בי"ג בכסלו תשי"ט (אגרות קודש כרך ח"י עמ' צח):
לרגל יום הבהיר י"ט כסלו הממשמש ובא, אחתום מכתבי בברכה לבשורות טובות בכל האמור בטוב הנראה והנגלה...
בשבת פרשת תולדות תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך ב, עמ' 717) אמר הרבי:
כאשר שואלים יהודי פשוט מהו ענינו של י"ט כסלו? – צריכים לראות – משיב בפשטות – מה אומר על כך בעל הגאולה עצמו, ומה אומרים על כך – להבדיל – אלו שאסרוהו בתחילה ושחררוהו בי"ט כסלו.
ובכן, בעל הגאולה אומר שגאולתו קשורה עם ענין התורה – גילוי פנימיות התורה, תורת החסידות. וכן, להבדיל, הגויים שאסרוהו – הרי סיבת המאסר היתה הטענה על כך שמחדש ענינים בתורה שתוכנם מרידה במלכות כו', וכאשר נוכחו לדעת שטענה זו בשקר יסודה – שחררוהו, והתירו לו להמשיך בפירסום והפצת תורתו.
וזהו גם הקשר דיו"ד וי"ט כסלו לחנוכה – מכיון ש"תורה" (תוכן הענין דיו"ד וי"ט כסלו) ענינה "תורה אור", על-דרך ובדוגמת האור דנרות חנוכה.
לאחד מחשובי עסקני חב"ד כתב הרבי בא' דראש-חודש טבת תשי"ז ('נלכה באורחותיו' עמ' 151):
לאחרי שתיקתו הארוכה שוב הפעם... נתקבל מכתבו מכ"ו כסלו, בו כותב, בקיצור נמרץ – אודות ההתוועדויות די"ט כסלו. ולפלא הקיצור במקום שאמרו לפרט.
שמחה וגם רצינות
כך דיווח הרה"ח הר"ר חיים בנימיני שיחי' לרבי בג' טבת תשכ"ז ('ישיבה של מעלה' עמ' 163):
"בחג הגאולה התוועדנו עם בני הישיבה אור ליום הבהיר י"ט כסלו. כמו כן ביום כ"א כסלו במסיבת סיום שנת הלימודים, בה סיימנו מסכת ראש השנה בהשתתפות הורי התלמידים שיחיו עם אורחים רבים וניצלנו את ההזדמנות לפרסומי ניסא ברבים.
"יש לציין כי בהתוועדות עם תלמידינו שיחיו בערך כשעתיים וחצי, הורגשה בתוך השמחה גם הרצינות איך שקיבלו ושמעו את אשר נאמר, ואיך ששרו ורקדו בין חלקי סיפור פרשת הגאולה וחזרת שיחות ואיך שרצו להמשיך עוד ועוד. יהי רצון שכל הפעולות וההשתדלות לקרב אותם תמיד יותר ויותר לתורתנו הקדושה בכלל ותורת החסידות בפרט, תביא תוצאות גם לגבי התנהגותם בחיי היום יום לפי הוראותיה".
שנים לאחר מכן, בכ"ג כסלו תשד"מ (שם עמ' 452), הוא כותב:
"הנני להודיע כי השתתפו בהתוועדות אור ליום הגאולה ור"ה לחסידות י"ט כסלו ציבור שזה כמה שנים לא זכינו לראות בבית המדרש של הישיבה. באו שני אוטובוסים מריו [די ז'נרו] וגם בעלי בתים מפטרופוליס וב"ה שמחנו והשתדלנו לשמח אחרים גם כן... והבעת תודה לכ"ק אדמו"ר שליט"א עבור מתנת חינם של נתינת כח וברכות קודש שאפשרו בחושך כפול ומכופל להגיע לכל זה".
האלוף נטל חלק בשמחה
כמעט מאז ייסוד כפר-חב"ד נהפכו חגיגות י"ט כסלו בכפר-חב"ד לחגיגות המרכזיות של היום הבהיר בארץ הקודש, כשבאופן מתמיד זירז הרבי, עודד, ותבע לארגון מסודר ומפורסם של האירועים.
הנה קטע ממכתב אחד התמימים מתמימי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, מיום שני כ"א כסלו תש"ל, שבו הוא מדווח לעמיתו ב-770 על חגיגת י"ט כסלו בכפר:
"1. אתמול בלילה היתה כאן החגיגה, כרגיל בהשתתפות נשיא המדינה; וכן השתתפו מר קשתי, האלוף רחבעם זאבי ועוד. המנחה היה הרה"ח ר' צבי גרינוולד שי' שעשה מלאכתו נאמנה.
"2. 'קול ישראל' העביר ב'שידור-חי' בתוכנית 'היום הזה' את רגעי כניסת נשיא המדינה לבית-הכנסת, וכן השמיעו דברים קצרים שאמר הרה"ח ר' יצחק גנזבורג.
"3. מספר המשתתפים היה כרגיל, אך השמחה הפעם היתה יוצאת מן הכלל.
"4. אחרי החגיגה [הגדולה והרשמית] התקיימה התוועדות בביתו של הרה"ח ר' פייטל שי' סודקביץ עם חברי ארגון נכי צה"ל משעה 10.30 עד השעה 13.00.
"5. סיפר לי הת'... כי כשעשה את דרכו מוקדם יותר לביתו של ר' פייטל סודקביץ נעצרה לידו מכונית צבאית והוא ראה את מפקד בסיס חיל-האויר מתל-נוף, אלוף משנה שמואל שפר, וכן את סרן אלישע (אותם הכיר מפעילות ערבי חב"ד בבסיסים). הוא לקחם עמו לבית-הכנסת והעלה אותם לבמה. הם מאוד נהנו ובתום החגיגה הגדולה הגיעו גם לביתו של פייטל, ושם נהנו עוד יותר מר' צבי גרינוולד. שמואל שפר שתה אתם הרבה מאוד משקה והיה במצב רוח מרומם. החליטו החברה בתיאום עם ר' צבי גרינוואלד שהוא יארגן ערב חב"ד בבסיסו לכל אנשי הבסיס, בימים הקרובים.
"הוא הבטיח שאת הערב הוא יארגן בעצמו...".
השליחות לדטרויט
הנה תיאור הדברים שקדמו לחגיגת י"ט כסלו הראשונה על ידי סניף ה'מרכז לענייני חינוך' בדטרויט, מישיגן ארה"ב:
במהלך התוועדות שבת פרשת מקץ ה'תשח"י (תורת מנחם כרך כא עמ' 296-297) נערכו 'שבע ברכות' לשני תלמידים, והרבי נימק בעובדה זו את הסיבה למאמר החסידות שאמר בהתוועדות, המבוסס על מאמר שנאמר "בעת סעודת החתונה שנת תרנ"ז". הרבי הזכיר את הנאמר במאמר שם אודות "בן פורת יוסף" כפירוש התרגום "ברא דיסגי" שתוכנו הוספה והוספה להוספה כו'.
את השיחה סיים הרבי באיחול הבא:
ייתן השם יתברך ששני התלמידים הנ"ל יצליחו בהצלחה מופלגה במילוי שליחותם שנוסעים להפיץ המעיינות חוצה, ושתהיה הוספה והוספה להוספה, בבחינת תוספת מרובה על העיקר – שיביאו אלפי חסידים...
והעתיר עליהם עוד שפע ברכות.
אחד מאותם תלמידים היה הרב שלום-דובער שיחי' שם-טוב, שמיד בסיומו של שבוע ה'שבע ברכות' נסע עם "זוגתו הרבנית מרת בת-שבע תחיה" לפתוח סניף חדש של ה'מרכז לענייני חינוך'. כעבור שבועות מספר כתב להם הרבי, בכ"א טבת ('צדיק למלך' חוברת וא"ו עמ' 88):
בנועם קבלתי מכתביו בם כותב מראשי פעולותיו בקודש במחנה הטהור. ויהי רצון שתהיה ההתחלה בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים, וילכו הוא וזוגתו תחי'ה מחיל אל חיל במלאכת הקודש, אשר בודאי תביא לרוב הצלחה בענייניהם הפרטים ובכל הפרטים.
בהמשך אותה שנה (שם עמ' 93) כותב להם הרבי:
ואשרי חלקם וגדול זכותם אשר ההשגחה העליונה העמידתם בקרן אורה – עבודה האמורה מתאים לרצון וכוונת רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
כמעט שנה לאחר מכן מקיים הסניף החדש את ההתוועדות הראשונה לרגל י"ט כסלו. לרגל המאורע משגר להם הרבי איגרת מיוחדת (אגרות קודש כרך ח"י עמ' צט):
ב"ה, י"ד כסלו, ה'תשי"ט, ברוקלין, נ.י.
הנהלת המרכז לעניני חינוך, סניף דיטרויט, ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בנועם קבלתי ההודעה על דבר ההתועדות הראשונה הנערכת על ידכם - ביום הבהיר, הוא יום י"ט כסלו הבא-עלינו-לטובה.
וברכתי שלוחה בזה, אשר תהיה בהצלחה, ולהצלחה מתמדת בעבודתכם בשטח החינוך על טהרת הקודש.
אשר הצלחה אמיתית בזה ומתמדת - ענינה הפצת היהדות האמיתית תורת ה' ומצותיה בחיי היום יומיים של חוגים ההולכים ומתרחבים.
ומגלגלין זכות ליום זכאי - הוא יום הגאולה, י"ט כסלו - אשר מההתועדות ביום זה יתוסף בעבודת הסניף שלכם מרץ רב חיות ואור, ותביא הוספה זו להוספה פי כמה בכל עניני חינוך הכשר במשך כל השנה.
מפורסמת פרשת חג-הגאולה זה בתוככי בני ישראל. וחגיגתה בכל שנה ועתה, כעבור מאה וששים שנה, צריכה להזכיר ולעורר את כל אחד ואחת מאתנו על ההכרח, ובפרט בימינו אלו, לעבוד את ה', על ידי לימוד תורתו הנגלה
והפנימית - החסידות - לימוד המאחד כל חלקי הנפש הנגלה והפנימית - וקיום מצותיו בחיות והתלהבות.
מיוסדים על אהבת השם, אהבת התורה ואהבת כל אחד מישראל, אשר חד הן -
וכמבואר בארוכה בתורת רבנו הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך - התורה אשר יצאה לאור צדקתה גלוי לעיני כל ביום הי"ט כסלו.
בברכה לכל אחד ואחת מהמשתתפים בההתועדות ולכל אחד ואחת מהלוקחים חלק בעבודתכם הקדושה בעניני חינוך על טהרת הקודש.
עין בעין יראו
כך תיאר אחד התמימים ב-770 דאז, הרה"ת אברהם אלטר שי' הלוי הבר, את התוועדות י"ט כסלו תשכ"ו אצל הרבי ('מכתבים מבית חיינו' עמ' 49):
"... בסיום ההתוועדות ניגנו ד' בבות, ובאמצע אד"ש עצם את עיניו והיה ערנסט [רציני], ולאחר מכן נגנו ניע זשוריצי כו', ונעמד כ"ק אד"ש ורקד והרקיד את כולם. בהמשך נגנו אני מאמין, וגם שם עצם אד"ש את עיניו והיה ערנסטער [רציני].
"לבסוף בירך ונתן את המזונות שיתוועדו היום. ובאמת עכשיו מתחילים להתוועד למטה, ואולי ר' ניסן [=נעמנאוו] שבא לכאן לי"ט כסלו – יתוועד, ואסיים". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
