שאלה: האם מותר לאכול בליל תענית ציבור, כגון בליל עשרה בטבת?
תשובה: הנביאים שתיקנו את הצומות האלה תיקנו להתחיל בהם מבעוד יום, ושיהיו אסורים גם ברחצה וסיכה וכו' כמו ביום הכיפורים ובתשעה באב. ואולם הם תלו זאת במצב – בתקופת החורבן, בזמן שיש רדיפות ("שמד") במקום כלשהו, חייבים לצום, וכשאין רדיפות, אם רצו רוב ישראל צמים, ואם לאו – פטורים. למעשה, במרוצת הדורות נהגו רוב ישראל לצום, ובפרט שמדי פעם בפעם יש רדיפות כלפי יהודים. אלא שלא קיבלו עליהם את ההחמרות של תשעה באב, ולכן התענית מתחילה בפועל מעלות השחר.
מי שנשאר ער בלילה רשאי לאכול עד 'עלות השחר' של התענית פירות ולשתות בלי הגבלה (גם אם כבר סיים את ארוחת הערב). עד חצי שעה לפני עלות השחר מותר לאכול לחם, מיני מזונות ומשקאות חריפים עד שיעור 'כביצה'. ואם התחיל לאוכלם לפני-כן (ויש מתירים אפילו אם עבר והתחיל בתוך חצי השעה), מותר להמשיך בזה עד עלות השחר.
מי שישן שנת קבע (ולא נמנום) לא יאכל עוד כשיתעורר (יש מחמירים אפילו אם נרדם בתוך סעודתו), ולא ישתה אלא אם כן הוא רגיל לשתות בקומו. ואם התנה קודם השינה שיאכל וישתה בקומו, מותר.
על-פי הזוהר והמקובלים יש אוסרים כל אכילה למי שישן והתעורר אחרי חצות הלילה (ומשמעות שולחן ערוך אדמו"ר הזקן כפי הדעות שאינן מקבלות איסור זה, אלא ביום רגיל משעלה השחר).
מי שזקוק לאכילה ושתייה מחמת חולשה, לצורך רפואי או כדי שיוכל לכוון דעתו בתפילה – מותר לכל הדעות, גם אם ישן קודם לכן.
מקורות: ר"ה יח,ב. זוהר ח"ב רטו,ב. טור וב"י או"ח סי' תקנ. טושו"ע או"ח סי' תקסד, נו"כ, משנ"ב ופסקי תשובות. שלחן מנחם ח"א סי' מד. (בלוח כולל חב"ד, לדעת אדה"ז עלות השחר בירושלים השנה הוא בשעה 4:23). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
