כל כלי לא יצלח
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א,ח). אילו ידע את יוסף, את עברו ואת תולדות חייו, היה יודע שכל האמצעים שננקטו כלפיו לרעה היו לאמיתו של דבר לטובה, גרמו להצלחתו ולעלייתו, ושכן יהיה גם לבני ישראל.
(אמרי אש)
טענה נצחית
"רב ועצום ממנו" (שמות א,ט). טענה זו אנו שומעים עד עצם היום הזה: "ממנו" – מאיתנו התעשרו היהודים, מטוב ארצנו, מרכושנו ומעמלנו.
(מאוצרנו הישן)
התחכמות למען אותה מטרה
"הבה נתחכמה לו" (שמות א,י). רצח של עם חף מפשע, שהמצרים עצמם הזמינוהו לבוא אליהם ולשבת בתוכם, היה יכול לעורר רעש גדול מדיי בעולם. לכן פעלו המצרים בדרך של "הבה נתחכמה" – להשיג אותה מטרה על-ידי הטלת מיסים כבדים.
(רמב"ן)
עלייה מן השפל
"ועלה מן הארץ" (שמות א,י). בשעה שישראל נמצאים בירידה תחתונה, הם עולים. זהו שנאמר כאן "ועלה מן הארץ", וכך אמר דוד בספר תהילים (מד,כו-כז): "כי שחה לעפר נפשנו, דבקה לארץ בטננו", ואז "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך".
(מדרש תנחומא)
סבלו מהגובים
"וישימו עליו שרי מיסים" (שמות א,יא). אין מדינה בעולם שיכולה להתקיים בלי מיסים, אבל יותר משסבלו בני ישראל מהמיסים, סבלו מ"שרי מיסים" – מהגובים.
(מדרש רבה)
מטרת המיסים
"וישמו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם" (שמות א,יא). במיסים המיוחדים שהוטלו על בני ישראל לא התכוון פרעה להעשיר את אוצר המדינה, אלא רק "למען ענותו בסבלותם" – למרר את חיי בני ישראל.
(בינה לעתים)
כניעה רוחנית וגלות גשמית
"וימררו את חייהם בעבודה קשה" (שמות א,יד). המצרים ירדו תחילה לחייהם הרוחניים של ישראל – שרק עליהם חל המושג 'חיים'. כשהעם נכנע ללחץ הרוחני, בא בעקבותיו אף שעבוד גשמי, עבודה קשה כמשמעה. לולא נכנעו ללחץ הרוחני, לא היו משתעבדים בגשמיות.
(הרבי מליובאוויטש)
קיצור הגלות
"וימררו את חייהם בעבודה קשה" (שמות א,יד). חז"ל אומרים שמפני קושי השעבוד התקצר משכה של גלות מצרים מארבע-מאות שנה למאתיים ועשר שנים. לכן הטעם בטעמי המקרא על פסוק זה הוא 'קדמא ואזלא' – מתוך שמיררו המצרים את חייהם, קדמו ואזלו משם לפני המועד.
(הגר"א) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
