חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:08 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נשיא ישראל ולא רק של אנ"ש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1227 - כל המדורים ברצף
ה'להט' להפצת היהדות, עד כדי מסירות-נפש
יהודים, צאו מן הגלות!
נשיא ישראל ולא רק של אנ"ש
התקשרות ה'יחידה' בנשיא הדור
הלכות ומנהגי חב"ד

משמעות תורנית להגדרת 'נשיא' * עבודת ה' לילה ויום ללא הפסק * תיאור ראש-השנה תשב"י (תשי"ב) * הוראת והדרכות בענייני פרנסה ועסקים * דו-שיח מרתק עם צעיר יהודי במהלך פורים תשי"ב: הנחת תפילין עם אחרים תשפיע עליו עצמו * הוראה שנתקבלה בשבט תש"ל לגבי זיכוי יהודים ב"שמע ישראל" בערב * הגהות המזכירות ל'ביטאון חב"ד' תשכ"ה * הרבי כתב "תמונתי/הרגילה"


מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר


באחת מאיגרותיו מתבטא הרבי ('אגרות-קודש' כרך יא עמ' צג): "כב' קדושת מורי-חמי אדמו"ר... זכותו-יגן-עלינו נשיא ישראל ולא רק של אנ"ש".


ביו"ד שבט תשכ"ב פתח הרבי את ההתוועדות (תורת מנחם כרך לג עמ' 18 ואילך) בהקדמת העובדה שבעל ההילולא זכה לתואר "נשיא", תואר שנתקבל על-ידי כמה וכמה מישראל, ולא רק על-ידי אלו שהיו חסידיו בעלמא דין, לומדי תורתו וכולי אלא גם כאלה שמסיבה כלשהי לא נכללו בקטיגוריות הנ"ל. בין השאר ציין הרבי ענין שבא במכתב של תלמידי חכמים יש לו תוקף על-פי תורה וכן את העובדה שבהלכה ישנו חילוק בין דינו של נשיא למי שאינו בדין זה.


לפי מה שציינו המהדירים (תו"מ שם) הכוונה להמסופר (בספר 'מגדל עוז' (מונדשיין) עמ' צה) שהגאון הראגוצ'ובי בעל צפנת פענח פתח אגרתו לכב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ (כבר בשנת תר"פ) בתואר "נשיא בישראל, אלוף ביהודה, גזע תרשישים" והסביר שבקבלת הנשיאות – הנמשכת מאדמו"ר הזקן – ישנן כתר תורה וכתר נשיאות ודבר זה בא לידי ביטוי גם בגופו של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ.


בהזדמנות נוספת (י"ב תמוז תשי"ז – תורת מנחם כרך כ' עמ' 112 ואילך) הצביע הרבי על נקודה מיוחדת:


נשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר אינה רק בגלל שנתפנה מקום שצריכים למלא אותו, לא רק ענין של ירושה בלבד, אלא זהו ענין עמוק הרבה יותר, גם מצד מעלת מציאות עצמו, שלכן כבר בחיים חיותו בעלמא דין, יכול היה אביו – כב' קדושת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – למסור לו את כל ההנהגה כפי שנשיא צריך להנהיג עדה בישראל, כולל גם כפי שנדרש מנשיא מישראל על-פי חסידות, ככל עומקי הביאורים שבחסידות בענין זה.


מסקנה זו הסיק הרבי מהסיפור שבו העלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע רעיון לנסוע לארץ-ישראל בשנת תרנ"ז וכשנשאל מה יהיה עם החסידים? השיב שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נשאר כאן (ברוסיא), והוא יעשה זאת.


ומכאן – שלאחרי שכבר בשנת תרנ"ז היו לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כחות עצמיים כאלו, הנה מאז עד שנת תר"פ עבד בעבודתו בקודש ונתעלה מדרגא לדרגא, עד שניתוספה בו גם מעלת הירושה ("תחת אבותיך יהיו בניך" – שמציאות המוריש נעתקה במציאות היורש – כפי שמסביר הראגוצ'ובי), ומשנת תר"ף התעלה בקודש משך שלושים שנה עד שנת תש"י.


עבודת ה' לילה-בוקר ללא הפסק


בהזדמנות מסוימת התבטא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שההכנה לעבודת התפילה מתחילה מ"קריאת שמע שעל המטה" וגם "תיקון חצות" הוא הכנה לתפילה אם שייכים לכך.


הרבי (אז "הרמ"ש") שאל באותו מעמד:


"האם השינה שלאחרי זה [=אחרי ק"ש ותיקון חצות] אינו חשוב הפסק (עד התפילה) ואינו נוגע?!".


כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ השיב: "אז (לאחרי הכנה זו) ישנים באופן אחר, ואז הוא נוגע מאוד!".


כך תיאר אחד התלמידים ביומנו את ראש השנה של שנת תשי"ב [ראש השנה הראשון אחר קבלת הנשיאות באופן "רשמי"]:


"אחר תפילת ערבית בליל א' דראש-השנה עיין בסידורו.. למחרת בעת ההפטרה וכן בברכות בזה, אחר ההפטרה אמר ששני ספרי התורה [=אותם אחזו] יעמדו משני צידי הבמה. העומדים סביב שמעו את הרבי מנגן את ניגונו של אדמו"ר [מוהרש"ב] נשמתו-עדן שהיה נוהג לנגן בשעת התפילה. בשעת תקיעת-שופר בכה בכיות הרבה. הבעל-תוקע היה ר' יוסף טננבוים. הרבי נתן לו את השופר מהצמח-צדק שאביו [ר' לוי יצחק] זצ"ל תקע בשופר זה. שופר זה הביאו זה עתה מארץ-הקודש. הרבי היה ה"מקריא". בעת "יתוודה בלחש" כיסה הרבי טליתו לשעה קלה...".


אחד החסידים שהתגורר באירופה רשם לעצמו באידיש תוכן מענה שקיבל מהרבי בעת 'יחידות' (או בכתב?) כנראה במהלך חודש תשרי תש"מ אנו מביאים את הדברים בתרגום ללשון-הקודש בהשמטות קלות:


שאלה: אודות עזיבת [מקום המגורים]...?


מענה: עדיין לא הגיעה השעה.


ברכה אודות...


שאלה: האם המדובר אודות ענין החמישית עדיין בתוקף?


מענה: כן.


[והוסיף הרבי:]


עדיף ליטול הלוואה [מהבנק?] ולסחור באופן עצמאי [=ללא שותפים].


שאלה: אודות.. [שם פלוני].


מענה: כעצת ידידים.


שאלה: אודות [נסיעה ל] יפן [=לצורך המסחר].


מענה: כן לנסוע.


אזכיר על הציון.


בהזדמנות סיפר מזכירו של הרבי הריל"ג שי':


הסיפור דלהלן התרחש בפורים של שנת תשי"ב. הרבי התוועד עם אנ"ש והתמימים בבית הכנסת למעלה. במהלך ההתוועדות נכנס אחד שלומד באוניברסיטה כשכוסית "לחיים" בידו. הוא נעמד בדלת שבין אולם בית הכנסת (ה"זאל" הקטן) לחדר שני ומשם אמר לרבי "לחיים", הרבי איחל לו והלה החל לצאת. לפתע פנה אליו הרבי שוב ושאל אותו לשמו הוא השיב באנגלית כי שמו אייזיק. הרבי המשיך לשאול: מה שמך בלשון-הקודש? והלה השיב כי אינו יודע. הרבי ממשיך לשאול: על שמו של מי הנך נקרא? הצעיר משיב: נדמה לי שקראו לי על שם אחד משלושת האבות.


הרבי: כנראה הנך נקרא יצחק על-שם יצחק אבינו.


ומה היתה עבודתו של יצחק, המשיך הרבי לשאול:


"לא – איני יודע" השיב הצעיר.


הרבי: דע לך שיצחק עבד ככורה בארות.


הצעיר: אני חשבתי תמיד שהוא היה צדיק גדול שלמד כל היום תורה, ולא התעסק בעבודה פשוטה של כריית בארות.


הרבי: לא מדובר בחפירת בארות סתם. ליצחק היו מטרות אלוקיות נעלות. בטח ידוע לך – המשיך הרבי – כי עמוק באדמה חבויים מים וכשחופרים הרבה מגיעים אליהם. מים אלו נתנם הקב"ה בתוככי האדמה וכשחופרים עמוק ומסירים את כל שכבות העפר שמעלימות ומסתירות עליהם, מגלים את בריאתו של הקב"ה – את המים. וכך צריכה להיות עבודתו של כל יהודי. עליו להסיר את שכבות האבק והעפר שעל זולתו ולגלות את הניצוץ היהודי החבוי ונעלם בתוכו.


כיצד? – המשיך הרבי – כאשר הנך הולך ברחוב ופוגש ביהודי, עליך לשאול אותו האם כבר הניח תפילין היום, ואם לא – שיתחיל בכך מהיום והלאה.


הצעיר שמע את דברי הרבי קפץ ממקומו ואמר: מה הכוונה? אני תלמיד באוניברסיטה מתכנן קריירה לעתיד ואתה מבקש שאעזוב הכל ואתחיל לעמוד להציע לאנשים להניח תפילין?


והרבי השיבו:


לא ביקשתי שתפסיק את תכניותיך. יכול אתה להמשיך הכל כמקודם. רק תזכור שבתור יהודי נבראת לשם מטרה – לקבל ולהשפיע, ואת מה שמוטל עליך להשפיע, אף אחד לא יעשה במקומך. אני (הרבי הראה באצבעו הק' על עצמו) גם-כן לא יכול לעשות זאת במקומך. רק אתה תוכל ותצליח, ולכן האחריות לכך מוטלת על כתפיך!


הצעיר: אבל אני בעצמי גם-כן איני מניח תפילין וכיצד אשפיע על אחרים שיעשו כן?


הרבי: זה כבר אינו עסקי. עליך לעשות את המוטל עליך ותשפיע על אחרים, ואז יגיעו אליך אלה שעליך להשפיע עליהם. וזה עצמו ישפיע שאתה בעצמך גם-כן תתחיל להניח תפילין...


על הוראה מיוחדת שנתקבלה ממזכירות הרבי:


בד' שבט תש"ל שיגר הרב י. לייבוב יו"ר צא"ח דאז את המכתב-חוזר דלהלן:


"לכבוד הנהלת צעירי אגודת חב"ד


"סניף...


"שלום וברכה!


"קבלנו הוראה ממחנה ישראל, שלכל אלה שמניחים תפילין באקראי או בתמידות ובפרט אלה שלקחו על עצמם ומניחים תפילין כ"י [כל יום] יש להודיע, אשר ישנה עוד מצוה אחת שמצד אחד הנה קלה ומצד השני יש לה שייכות, הגם שלא ישירה, למצות תפילין, שיגידו כל ערב הפסוק "שמע ישראל" שהרי ק"ש ותפילין ב' מצוות הן ובכן למה לא לקרוא "שמע" גם בערב, וזה קל מאד.


"צריכים להתחיל לפעול בכוון זה.


"אם יש צורך בדפי "קריאת שמע" נא להודיע לנו.


"בכל הכבוד


"י. לייבוב".


הגהות המזכירות ל'בטאון חב"ד'


בשנת תשכ"ב הוכנה לדפוס חוברת של 'בטאון חב"ד' כששוגרה לרבי או למזכירות הרבי עובר להדפסה נתקבל המענה הבא:


"מאשרים קבלת החומר לחוברת הבאה של הבטאון. ומצורף בזה איזה הערות ותיקונים. בטח תשגיחו על ההגהה וכו'.


"בכבוד


"ש.מ. סימפסאהן


מזכיר".


ההערה האחרונה הייתה על המילים: "מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחד מחתניו שי'": "שורה זו צריכה תיקון – מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.


"לציין המקור, וכן אשר ההערות ומ"מ [ומראי מקומות] – הם של כ"ק אדמו"ר שליט"א.


"ע' 7 הערה 13 נכתב שליט"א – לציין שהערה זו נכתבה עוד בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ".


בשנת תשל"ד הכניסו צא"ח בניו-יורק לרבי עלון שהוכן לדפוס בנושא המבצעים. הרבי הגיב:


תמונתי/הרגילה (ולא המצו"ב).


כלומר, להדפיס את תמונתו הרגילה באותה תקופה ולא תמונה חדשה.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)