חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האחדות הנחוצה לפני הכול
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1627 - כל המדורים ברצף
מרוויחים מהכשרות ובוכים
יש חדש
האחדות הנחוצה לפני הכול
הקמת המשכן
לא יותר מדיי
קיום באמונה פשוטה
מבחן ברפא"ל
האמונה בעתיד
'בצלאל' של עצי החיים
הכשרה לפסח

כאשר משה רבנו היה צריך למסור לעם ישראל את הציוויים על הקמת המשכן, הקהיל את כל בני ישראל. המפרשים תמהים, מדוע לצורך בניית המשכן דווקא נדרש משה להקהיל את עם ישראל, דבר שלא מצאנו דוגמתו קודם לכן?

אפשר לומר שההתקהלות קשורה עם אזהרת השבת, שבה פתח משה את דבריו. המדרש (ילקוט שמעוני פרשתנו) אומר: "אמר הקב"ה, עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים".

חזרו לקדושתם

אך בהסבר הזה לא דיי. הציווי על השבת לא היה עיקר דבריו של משה, אלא זו הייתה הקדמה בלבד לציוויים על מלאכת המשכן, כדברי רש"י: "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". אם כן, נדרש הסבר על הקשר שבין הקהלת העם ובין בניית המשכן.

התשובה נמצאת בנקודת הזמן שבה אסף משה רבנו את העם – למחרת יום הכיפורים. ביום הכיפורים נתכפר חטא העגל, ובני ישראל חזרו לרמתם הרוחנית הגבוהה, כפי שהייתה קודם החטא.

הנשמות כלולות

יתרה מזו, מכיוון שעכשיו היו במדרגת בעלי תשובה, הרי מעמדם הרוחני היה גבוה יותר מכפי שהיה קודם החטא, וכמאמר חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". מזה מובן שההכנה לעשיית המשכן הייתה צריכה להיות באותה מתכונת כפי שהייתה בתחילת הבריאה.

בתחילת הבריאה היו כל הנשמות כלולות בנשמתו של אדם הראשון. זו הייתה אחדות מלאה, שבה אין הבחנה בין 'ראש' ל'עקב', אלא כל הנשמות היו מציאות אחת – מציאותו של אדם הראשון. ולכן כשבני ישראל היו צריכים לפעול את השראת השכינה במשכן, נדרשו להתאחד למציאות אחת, וזה עניין ה"ויקהל משה" – משה איחד את כל בני ישראל למציאות אחת, כהכנה להקמת המשכן.

השראת השכינה בחיים

בעניין זה טמונה הוראה לכל יהודי בעבודתו לקונו. תפקידו של יהודי לבנות משכן לקב"ה, וזה נעשה על-ידי התפילה, שמחברת את העולם עם אורו של הקב"ה. התפילה מתחילה בפסוקי דזמרה, שבהם מתואר איך הקב"ה מנהיג את הבריאה. משם מתקדמים לברכות קריאת שמע, המתארות את עבודת המלאכים בעולמות הרוחניים. לאחר מכן קריאת שמע: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" – בשני יצריך. ועד תפילת שמונה-עשרה, המבטאת את ההכרה שכל צורכי האדם באים מהקב"ה.

לאחר התפילה היהודי משכין את השכינה בכל פעולותיו – בלימוד התורה ובקיום המצוות, ועד לעיסוקיו בענייני העולם. וההכנה לכל זה היא האחדות, ה'ויקהל'. לכן מקדימים לתפילה את האמירה "הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך", שעל-ידי זה נעשים כל ישראל למציאות אחת, וכל זה בכוחו של 'משה' שבנפש כל יהודי.

(תורת מנחם, כרך נט, עמ' 252)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)