חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:45 זריחה: 6:26 ט"ז באלול התשע"ט, 16/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חינוך הבנים והבנות
ניצוצי רבי

"על האב והאם להחדיר בבניהם מידות טובות, בכל האמצעים העומדים לרשותם, ואפילו אם הם טרודים באיזה עניינים שיהיו - הרי זוהי חובתם העיקרית" * "אין זו הדרך להשתמש בעונש השבט, כי לפעמים הכי תכופות יצא שכרו בהפסדו ודי למבין" * הוראות וסיפורים בענייני חינוך הילדים

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"כל רגע ורגע יקר הוא ביותר בשטח החינוך, כי ניתנה האפשרויות להעלות מחיל אל חיל כמה מבני ובנות ישראל, והעדר העשייה בזה - מעמיד בסכנה את עתידם".

- זו התבטאות אחת מני רבות, מאיגרת מיוחדת ששיגר הרבי בנר ראשון דחנוכה תשי"ח - "לאנ"ש אשר באה"ק ת"ו, ולהצעירים והנוער בייחוד, ה' עליהם יחיו".

באותו מכתב קרא הרבי "להתגייס" לעבודת החינוך - "באופן שיוכלו לעסוק בגופם ממש בענייני חינוך, זאת-אומרת בתור מורים-ות, מדריכים-ות, מנהלי בתי-ספר וכיוצא בזה".

"להחדיר בבניהם מידות טובות"

כותב הרבי (אגרות-קודש, כרך כה, עמ' קמג-ד) בשנת תשכ"ח:

חלק העיקרי [=של חינוך התלמידים] הוא על אחריות ההורים, האב והאם, שעליהם להחדיר בבניהם מידות טובות בכל האמצעים העומדים לרשותם, ואפילו גם אם טרודים הם באיזה עניינים שיהיו הרי זוהי מחובתם העיקרית.

ועוד מוסיף וכותב הרבי (שם):

ואם בימות הלימוד בתלמוד-תורה הדברים אמורים, על אחת-כמה-וכמה בערבי שבתות וימים-טובים אחר חצות, ובימי שבת-קודש וימים טובים שאז עיקר האחריות על ההורים.

חלק מהאחריות היא גם על המחנכים - "שחלק האחריות בזה הוא גם על מלמדי ומורי התלמוד-תורה, שהרי חינוך תלמידים על-פי תורה הוא גם בנוגע להנהגתם מחוץ לכתלי התלמוד-תורה, ובפרט במקום קדוש בבית-הכנסת ובבית-המדרש וכו'".

"להורות להם דרכם בחיים"

"תפקיד המחנכים", כתב הרבי בכ"ה תמוז באותה שנה (שם עמ' רא), "לא רק... להקנות הידיעה והחכמה לתלמידים ומחונכים, כי אם ועיקר - להורות להם דרכם בחיים בשנות הלימוד והחינוך שלהם שישמש יסוד לדרכם בחיים כשיגדלו ויעמדו ברשות עצמם, שזוהי הכוונה האמיתית והנקודה המרכזית של חינוך ראוי לשמו".

יצא שכרו בהפסדו

צודק אשר אין זו הדרך להשתמש בעונש השבט, כי לפעמים הכי תכופות יצא שכרו - שמשתכרים על-ידי-זה - בהפסדו, ודי-למבין, ורואים במוחש אשר בתוקף המלובש בדרכי נועם פועלים יותר.

דברים אלה כתב הרבי להרה"ח ר' שלמה קופצ'יק ע"ה מקריית-אתא בשנת תשט"ז (אגרות-קודש, כרך יב, עמ' רסו).

הרבי לעזרת הילד

אירוע לא-שגרתי אירע בכ"ח בניסן תשל"ט (הוספה לשיחות-קודש תשל"ט, כרך ב, עמ' 760). כשחזר הרבי מביתו, בשעה 7 בערב, ניגש אליו ילד ואמר לרבי שמלמדו מכהו. הרבי שאל: מפני מה? והילד השיב לרבי. הרבי שאל את הילד לשם המוסד שבו הוא לומד, לשמו של המלמד (הילד אמר את השם) והרבי אמר: "אני כבר אשוחח עמו...". אחר-כך נתן לילד כמה מטבעות להכניסם לקופת-הצדקה, ובירך את אם הילד שעמדה בסמוך שתזכה להרבה נחת ממנו.

"נזדעזעתי... ושמחתי"

"נזדעזעתי  לקרוא במכתבה שמי שהוא מייעצה לשים ילד קטן ולהחזיקו בחדר חשוך כו' כיוון שלדעתה הוא אקטיבי יותר מדי, ושמחתי להמשך מכתבה שלא קיבלה עצה מבהילה זו, ותגדלו ביחד עם בעלה שי' ואת כל ילדיהם שיחיו - לתורה לחופה ולמעשים טובים" - כך כתב הרבי למרת זיוה פש מקיבוץ עין-הנצי"ב (צילום המכתב ב'צדיק יסוד עולם', קה"ת תשנ"ב, עמ' 105).

'מידת החסד' גוברת

גישת הרבי שוללת אלימות כנגד הילדים והמחונכים. את זאת אפשר ללמוד גם ממכתבו דלקמן (א דר"ח אייר תשט"ז - אגרות-קודש, כרך יג, עמ' ד):

במה שכותב בהנוגע לתלמידים... שנוהגים אתם בנזיפות וכו', ועד כדי הכאה... פשוט שהנהגה האמורה מופרכת היא בנוגע לתלמידים הקשישים... הייתי אומר גם לתלמידים שאינם קשישים, וכמדומה אמרתי לו על-דבר זה גם-כן בפירוש בעת ביקורו כאן, ומהנכון שתיכף ומיד ישתנה הנ"ל...

אותו מחנך ניסה, כפי הנראה, להתווכח עם הרבי וטען כי לחינוך הנוער שעמו הוא פועל אין דרך אחרת מלבד נזיפות ואפילו הכאה. בתגובה כותב לו הרבי (ג' בסיוון תשט"ז - שם עמ' קלח):

הנה כיוון שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, אפשר שמה שכותב בהנוגע להנהגה חריפה עם התלמידים זקוקים לזה ב... אבל בכל זה הרי יש לדון בזה עצמו אם במידת החסד או במידת הגבורה, ולכן אפילו במקום שמוכרחים להנ"ל הרי מכמה טעמים יש להקל ולרחם בדין... וביחוד שיש חשש גם להעניין דהמכה בנו גדול כו'.

עצות למקרים קיצוניים...

במקרים מסויימים - ככל הנראה קשים במיוחד (ראה אגרות-קודש, כרך כא, עמ' קצה) - המליץ הרבי על "דרכי עונש אחרים" ושלל "התוכחה על-ידי הכאה":

וכמו ריחוק מבית-הספר למשך איזה זמן, או כולו. או על-דרך המובא בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שלא להרשות להם להיות נוכח בעת סיפורי צדיקים וכיוצא בזה, עניינים שליבם חפץ. והעולה על כולנה - השגחה נוספת על התלמידים, שיש לקוות שבדרך-ממילא ילך הלוך ויתמעט העניין עד שיופסק לגמרי.

ומעשה רב: הרבי עצמו הורה לקבוצת בחורים שעשו מעשה שדעתו הק' לא היתה נוחה הימנו שלא יהיו נוכחים בשלוש התוועדויות שלו!

סכום כסף לצדקה...

באילו עונשים אפשר אפוא להשתמש על-פי משנתו של הרבי? אף שאין ראיה לדבר - זכר לדבר: במהלך כינוסי 'צבאות השם' ליווה הרבי בדבריו וניתח את התמודדויותיו של ילד יהודי במאבק עם היצר-הרע, ומתוך דבריו ניתן אולי ללמוד על לגיטימיות של שני עונשים (ב' דר"ח אלול תשמ"ג - 'התוועדויות' תשמ"ג, כרך ד, עמ' 1959):

וייתכן  אפילו שיענישו אותך [=ההורים] לתת סכום כסף לצדקה [או] ללמוד בזמנך הפנוי.

עונש הרחקה ומכתב מהרבי

מעשה בבחור, תלמיד ישיבת תומכי-תמימים בבעדפורד, שנקנס על-ידי ראש הישיבה, הגאון החסיד הרב מרדכי מענטליק ז"ל. הקנס כלל לימוד בעל-פה, ועד הביצוע הורה הר"מ לתלמיד שלא להיכנס לישיבה. הבחור הנ"ל כתב לרבי כי לדעתו אינו ראוי לקנס שכזה, הכולל גם שלילת הרשות לישיבה עד לתשלום הקנס. הלה ביקש מהרבי להורות להנהלת הישיבה להכניסו לישיבה. בתגובה שיגר לו הרבי את המכתב (שצילומו ניתן כאן בשלמות) ותוכנו: שמחתי לקרוא שהנהלת הישיבה הסכימה לאפשר את המשך לימודיך בישיבה בתנאים המסויימים. תנאים אלו, לאמיתו של דבר, ראוי לקיימם גם מצד עצמך, ובפרט שעל-ידם יתוקן המעוות.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)