שלוש פעמים ביום אנו נושאים את תפילת ה'עמידה', שבה כל אדם מבקש את צרכיו. בתפילה זו יש תשע-עשרה ברכות (תפילות). שש (!) מתוכן עוסקות בהיבטיה המגוּונים של הגאולה – קיבוץ נידחי ישראל, השבת הסנהדרין, בניין ירושלים והמקדש, ביאת המשיח, השבת עבודת המקדש והשכינה לציון ועוד. שלוש פעמים בכל יום אנו מבקשים ומתפללים: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיווינו כל היום".
ריבוי התפילות על הגאולה מבטא את חשיבותה. הלוא התפילה, בפשטות, היא קיום מצוות עשה להתפלל אל ה' ולבקש ממנו את צרכיו. לכן נתקנו בתפילת 'שמונה עשרה' כל הברכות המקיפות את כל צורכי האדם, הרוחניים והגשמיים, כי זה עניינה של המצווה.
שעת קרב
החסידות מוסיפה רובד מעמיק יותר לתפילה. 'תפילה' היא מלשון "התופל כלי חרס" - לשון התחברות והתדבקות. משמעותה הפנימית של התפילה היא ההתחברות וההתדבקות בקב"ה. בשעת התפילה יכול האדם להתעלות מעל עצמו, לצאת ממגבלותיו ולהתרומם למעלה. התפילה גם נקראת סולם, מכיוון שעל-ידה האדם עולה, שלב אחר שלב, לדרגות רוחניות נעלות.
בספר הזוהר נאמר: "שעת צלותא - שעת קרבא" [=שעת התפילה היא שעת קרב]. כשם שהתפילה היא שעת עלייה והתדבקות עם הקב"ה, כך היא גם השעה שבה האדם נלחם עם עצמו, עם חלקי הרע שבו, בשאיפה לסלק מעצמו את הדברים השליליים. והדברים תלויים זה בזה: כדי להתעלות למעלה צריך האדם להיות משוחרר מדברים הקושרים אותו למטה, ולכן חלק מעבודת העלייה שבתפילה הוא להיחלץ מכבלי הגשם והחומר.
יש כמה וכמה רמות בכוונת התפילה. המדרגה הבסיסית היא כוונת פירוש המילות, שהאדם מודע למילים שהוא מוציא מפיו וחש את משמעותן. יישום הדבר כרוך בהתרכזות במילות התפילה וסילוק המחשבות הזרות.
בקצה השני עומדות כוונות עליונות, על-פי הקבלה. זו עבודה לבעלי מדרגה גבוהה, היודעים את סודות הקבלה. ובזה גופא יש מדרגה גבוהה עוד יותר, והיא תפילת הצדיקים, שעל-ידי הכוונות הקדושות שהם מכוונים הם עולים בפועל להיכלות העליונים ופועלים שם פעולות הידועות להם.
ויש ההתבוננות שעליה מדברת תורת החסידות, שנועדה לרומם את התפילה ולאפשר לאדם להתעלות מעולם החומר ולשפוך את נפשו לפני ה'. במובן מסוים, כל תורת החסידות הרחבה והעמוקה לא נועדה אלא לשמש חומר לתפילה. כי לשם מה לומדים חסידות? - כדי ש"יחשוב קודם התפילה מרוממות הא-ל", שיהיה במה להתפלל.
איך מתבוננים
כדי שההתבוננות אכן תפעל על האדם, עליו להיות מסוגל לשקוע עמוק בתוך העניין ולהיות מרוכז בו זמן רב. הדרך להגיע לכך היא בעבודה הדרגתית, שבה האדם מתחיל להרגיל את עצמו להתבונן בעניין אחד זמן מסוים, ואט-אט הוא מגדיל את משך הזמן שהוא מסוגל להתרכז בעניין.
ואמר הרבי הרש"ב: "מוטב לחשוב עניין אחד ארבעים ושתיים פעמים, מלחשוב ארבעים ושניים עניינים בזה אחר זה". לפעמים היה מורה ללמוד עניין אחד ארבעים או שישים פעמים. כי זה כל עניינה של ההתבוננות – לקלוט ולהפנים את הנושא הנלמד. אדם יכול ללמוד דברים רבים, בלי שיחוללו בו שינוי כלשהו, והוא יוסיף להתנהג בניגוד גמור לדברים שהוא יודע ומבין. אך על-ידי ההתבוננות העניין נעשה חלק ממנו ומהווייתו, ואז הוא משפיע עליו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
