התורה מצווה להלוות כסף לנזקק. בפרשת משפטים נכתב (שמות כב,כד): "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי", ומהלשון "אם" היה אפשר לחשוב שזו רשות ולא חובה, ואולם במכילתא מובהר שהאדם חייב להלוות, כפי שנאמר בפרשתנו (דברים טו,ח): "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".
אילו ההלוואה לא הייתה חובה אלא דבר התלוי ברצונו של המלווה, מדוע נדרשה התורה לתת רשות למלווה ליטול משכון מהלווה? מי שמלווה מרצונו יכול להתנות זאת בכל תנאי שירצה! מכאן שמתן ההלוואה הוא חובה ולא רשות, ואף-על-פי שהמלווה חייב להלוות, התורה מתירה לו ליטול מהלווה משכון להבטחת החזר ההלוואה.
גם כשיש ברירה
עוד נקודה הטמונה בציווי "הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ": לכאורה המלווה יכול לטעון, שהואיל ויש למלווה כלים, שאותם הוא מוכן לתת כמשכון, מדוע מוטלת עליו חובה להלוות לו כסף תמורת המשכון – שימכור את הכלים!
מכאן למדנו שחובת ההלוואה היא גם כאשר יש ללווה דרכים אחרות להשיג כסף, שהרי אם אין לו שום דרך אחרת, הרי חייבים לעזור לו על-פי הציווי "וְחַי אָחִיךָ עִמָּךְ". החידוש במצוות "אם כסף תלווה" הוא, שגם כאשר יש ללווה אפשרויות אחרות להיחלץ ממצוקתו, מצווה על המלווה להלוות לו כסף.
בלי חמיצות
התורה מוסיפה ואומרת (דברים טו,י): "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ". ללב המלווה עלולה להתגנב תחושת חמיצות וצרות עין, ומתן ההלוואה לא ייעשה בלב שלם, באומרו: למה עליי להלוות לו, בשעה שהלווה מחזיק רכוש?
התורה מזהירה מפני מחשבה זו, וקובעת: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ". ואמרו על כך חז"ל (שבת קנא) ש"בגלל" הוא לשון 'גלגל' – גלגל החוזר בעולם: "אם לא תיתן לו, אני מהפך את הגלגל". זאת ועוד: 'גלגל' הוא גם מלשון גלגול נשמות. ייתכן שבגלגולך הקודם אתה היית הלווה, וחברך הלווה היה המלווה, וכעת אתה משיב לו כגמולו הטוב. גם זה נרמז בפסוק "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" – כמותך; ייתכן שאתה עצמך היית העני.
כוחות בהלוואה
חז"ל אומרים (שמות רבה ל,ט) שהקב"ה "מה שהוא עושה, הוא אומר לישראל לעשות". גם הקב"ה מקיים את מצוות 'הלוואה', ומעניק לבני ישראל כוחות שיוכלו לקיים את התורה והמצוות. ה'תשלום' תמורת ההלוואה הוא העבודה הרוחנית שבני ישראל עושים.
כלומר, הקב"ה מעניק כוחות ליהודי ב'הקפה', ויש כאן 'היתר עסקא', שהרי עבודת האדם מוסיפה אור אלוקי בעולמות העליונים. כדי לזכות ב'הלוואה' הרוחנית יש להדר במצוות הלוואה בגשמיות, ועל-ידי זה מקבלים כוחות נעלים. לכן אל לו ליהודי ליפול ברוחו, אלא יבטח בקב"ה שנתן לו מראש כוחות להיחלץ ממצבו ולהתעלות.
(תורת מנחם, כרך ז, עמ' 352) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
