הרבי הקודם מייסד 'חברת תהילים' עולמית והרבי נשיא דורנו פועל לחיזוקה * קריאת ספר התהילים עם קובץ מכתבי הרבי הקודם על שמו, "כדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו שנעורר באמירת התהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון" * על חשיבות אמירת ולימוד תהילים, במיוחד על-פי תקנת הרבי הקודם

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"אמירת תהילים עם דמעות רוחצת את הכלי [=הגוף]" - 'היום יום', טז בטבת. "השיעור להיפטר מחיבוט הקבר הוא - שחלק שישי מהמעת לעת יוקדש לאמירת אותיות התורה, תהילים וכו'. ולזכות לזיכוך הנפש ולהיפטר מכף הקלע הוא - לחזור בכל משך היום,  כמה שיש ביכולתו פנאי: משניות, תניא, תהילים בעל-פה - 'היום יום', ז' בטבת.

שני הציטוטים הנ"ל הם מתוך כתבי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שלאחר מכן שולבו (עם שינויים קלים) בלוח 'היום יום'.

'חברת תהילים'

בחיי חותנו הוזמן הרבי (בתור "חתנא דבי נשיאה") לשאת דברים לפני 'אגודת הרבנים' בארצות-הברית. הרבי ביקש אז לנצל את ההזדמנות ולהציג לנאספים את ארגון 'מחנה ישראל', שעל-ידו נוסדו (לפי הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) 'חברת משניות' ו'חברת תהילים'.

וכך רשם הרבי את עיקרי הדברים לעצמו ('רשימות', חוברת נב - הופיעה לפרשת דברים תשנ"ו, עמ' 3 ואילך):

יסד [=הרבי הריי"צ] חברת תהילים העולמית בירושלים [עיר-הקודש] ת"ו בהסכם הרבנים הערצאג וכו' - שתתפלל בעד כלל בני-ישראל בכל מקום שהם, ומבקש שבכל מקום ומקום יחזקו חברות-תהילים הקיימות, וייסדו חברות-תהילים חדשות אשר יתאחדו עם חברת תהילים העולמית, ובתפילותיהם, תהילות נעים זמירות ישראל, יגינו על בני-ישראל, ובעד נצחון היושר והצדק והקלת חבלי משיח.

בכמה מקומות עלה ביד 'מחנה ישראל' להגשים ב' רעיונות אלו בחיים, וראינו אשר התקבלו בחבה יתירה ממאות ומאות מאחינו בני-ישראל.

ובזה באנו לבקש ולהציע לאגודת הרבנים, שתחליט, שכל אחד ואחד מחבריה, שישנם פה ושאינם פה, יטיפו בבתי-הכנסיות ובקהילות שלהם ליסוד ולחזק חברות הנ"ל, ולפרסם הרעיון.

בהמשך מתייחס הרבי לטענה הנשמעת כאילו לימוד משניות על-פה ואמירת תהילים נועדו אך ורק לעמי-הארץ ונשים - ומשיב על כך תוך עיון מעמיק בבקשת דוד המלך שאמירת תהילים תיחשב כעסק בנגעים ואהלות.

'אוהל יוסף-יצחק'

לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הופיע בהוצאת קה"ת "ספר תהילים - אוהל יוסף יצחק", אשר "כולל התהילים ונחלק לחמישה ספרים, ולשבעת ימי השבוע, ולשלושים חלקים לימי החדש ונלווה לו קובץ מכתבים ממכתבי כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא הרב יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע שניאורסאהן מליובאוויטש" (נוסח השער)

בהקדמה החתומה על-ידי הוצאת קה"ת, נאמר:

"על-פי בקשת רבים הננו מוציאים בזה לאור ספר התהילים יחד עם תקנת אמירת תהילים בציבור וקובץ מכתבים (אודות גודל ערך אמירת תהילים) מכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר לקול קריאתו נתפשטה ונתרחבה מאד אמירת תהילים בציבור.

"וכדי לעורר ולהמשיך זכותו עלינו שנתעורר באמירת התהילים בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון, קראנו להוצאת תהילים זה על שמו בשם "אוהל יוסף יצחק".

אמירת תהילים באופן אחר לגמרי...

התבטאות נדירה מצויה במאמר חסידות שהשמיע הרבי בשבת-קודש פרשת כי-תבוא, ח"י באלול ה'תשי"ז - ד"ה "להבין מה שאמרו בזוהר" ('תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"ז, חלק שלישי (כ) עמ' 273). הרבי מתייחס לחידוש שנפעל על-ידי רבנו הזקן בהתגלות תורת חסידות חב"ד - שהינה המשך ואמיתית תורת הבעל-שם-טוב "באופן שגם בשכל אנושי ישיגו אלוקות, ועד שגם אלו שעבודתם אינה על-ידי לימוד והשגה כיוון שעדיין לא שייכים לזה, אלא עבודתם היא לשכן שמו שם, על-ידי אמירת ברכה ופסוק תהילים באופן אחר לגמרי, נעלה יותר מאשר על ידי חסידות הכללית".

בהקשר זה ביאר (שם) הרבי כי כאשר אדם הוא בעל שכל, אזי גם מידותיו (חג"ת ונהי"ם) נעשים אצלו באופן נעלה יותר.

"והוגים" בתהילים

בפתח-תקוה התגורר יהודי חסידי - הרב חיים-אליעזר הלוי הבר שמו - אשר מסר ברבים שיעור תורני. כאשר דיווח לרבי (בחודש אייר תשט"ז) כי הוסיפו לימוד עיוני בספר תהילים, זכה הלה לקבל מכתב מעניין מהרבי. המכתב (אגרות-קודש, כרך יג, עמ' קכו) הופנה ל"משתתפי שיעור הנלמד ברבים, ע"י הרה"ח נו"נ [=הרב החסיד נכבד- ונעלה] עוסק בצ"צ [=צורכי ציבור] מו"ה חיים אליעזר שי' הלוי". בגוף המכתב נאמר:

בנועם קיבלתי מכתבם בו כותבים אשר הוסיפו בקודש ללמוד גם ספר התהילים לנעים זמירות ישראל, נוסף על השיעורים דעד עתה.

ומילתא היא שהזמן גרמא, שמתקרבים אנו ליום ההילולא של דוד מלך ישראל החי וקיים, אשר כמאמר רז"ל התפלל שיהיו קורין בהם - במזמורי תהילים - והוגים בהם, ונוטלים עליהם שכר כנגעים ואוהלות.

הרבי מאחל למשתתפי השיעור:

ויהי רצון אשר ילכו מחיל אל חיל ומתאים להוראת תורת החסידות, תורת אלוקים חיים - בשמחה ובטוב לבב עדי יקויים הייעוד, ודוד עבדי נשיא עליהם לעולם בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

קשה למצוא 'חדר' כזה

בהזדמנות אחרת (יום ב' דחג השבועות תשמ"ה), התייחס הרבי בהתוועדות לאופן לימוד התהילים ב'חדרים' ותלמודי-תורה והתבטא ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך ד, עמ' 2211) כי (יש הטוענים ש)לימוד ספר תהילים עם פירוש רש"י - אינו נהוג (כל-כך) ב'חדר' - ב'חדר' לומדים לכל היותר ספר יהושע ושופטים כו', אבל לימוד ספר תהילים עם פירוש רש"י - קשה למצוא 'חדר' כזה... ואפילו אם למדו ב'חדר' כמה 'קאפיטלאך' [=פרקי] תהילים - לא הגיעו לקאפיטל מ"ב...

תשובה ניצחת

בתקופה הראשונה לאחר הכרזת הרבי על מבצע הדלקת נרות-שבת-קודש על ידי ילדות ונשים, הזכיר בהתוועדות כ"ף במרחשוון תשל"ה שבפרשת חיי-שרה לומדים מהנהגת רבקה אמנו שגם ילדה מגיל שלש צריכה להדליק נרות שבת-קודש.

אחד הרבנים פנה לרבי בשאלה: איך אפשר להשוות סתם תינוקות לאימהות. הרבי מצטט את דברי השואל "איך אפשר להשוות בכלל להאימהות נערות ותינוקות להדליק נרות של שבת?", ומשיב (לקוטי-שיחות, כרך יא, עמ' 287):

תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל שכל אחד ואחד יאמר אחרי אמירת תהילים ובנוגע לעצמו -  "יהי-רצון שתהא אמירתו כאילו אמרם דוד מלך ישראל בעצמו".

אמירת ולימוד תהילים ביום-הולדת

בין ההנהגות ליום ההולדת, הורה הרבי (ספר-השיחות תשמ"ח, כרך ב, עמ' 406):

להוסיף בתפילה.. וכן באמירת (ספר) תהילים (על-כל-פנים ספר אחד).

ללמוד המזמור תהילים החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.

ממוצע בין תורה לתפילה

"בוודאי יודעים על-דבר תקנת שיעור תהילים חודשי - לומר בכל יום אחר תפילת שחרית, ונוהגים כן" - כתב הרבי בז' בטבת תשכ"ח (אגרות-קודש, כרך כה, עמ' סד) לתלמידי בית-הספר 'תורה ומקצוע' בבני-ברק. המכתב בא במענה למכתב ששיגרו התלמידים לרבי ובו הביעו התרשמותם משיחה ששמעו מפי מנהלם בי"ט בכסלו על אודות תורת חסידות חב"ד וענייניה.

לצד תפילות ולימוד תורה המתקיימים בבית-הכנסת ובית-המדרש, מציין הרבי (במכתב מח"י באלול תשכ"ח; אגרות-קודש, כרך כה, עמ' רלה) - "אמירת תהילים בעת מצוא ובפרט בימי סגולה, אשר ספר התהילים הרי הוא הממוצע בין תורה ותפילה, חלק התהילות ותשבחות בכ"ד ספרי התורה".

הוספה בתהילים - לשלוות עם ישראל

יום שני, כ"ח בניסן ה'תש"נ. בסיום תפילת מנחה, הרבי משמיע שיחה שנפתחת במילים "פותחין בברכה" (ספר-השיחות - ה'תש"נ, כרך ב, עמ' 413). בהמשך מדבר הרבי על כי "זה עתה (כשעה לערך לפני תפילת מנחה) נתקבלה ידיעה שארגון אש"ף פרסם הוראה לכל המחלקות שלו ברחבי העולם לפגוע בשונאי ישראל (בלשון סגי-נהור), היו-לא-תהיה, פגיעה בגוף וכו' וכו'". לאור זאת, מדגיש הרבי, יש צורך להדגיש את ברכותיו של הקב"ה לכל בני-ישראל בכל מקום שהם, בכל המצטרך להם. ביחד עם זה הציע הרבי להוסיף בתורה, תפילה וצדקה.

והמשיך:

כיוון שגם ההוספה בתפילה צריכה להיות ברוח ההוראה "לחשוב לטובה" - כדאי שההוספה בתפילה תהיה באמירת ג' מזמורי תהילים, דברי שירות ותשבחות של "נעים זמירות ישראל".

ומה טוב - שיכללו ביניהם (או יוסיפו עליהם) מזמור האחרון שבתהילים, שסיומו וחותמו "כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה", שבו מודגש שכל אחד ואחד מישראל האנשים והנשים והטף, נותן שבח והודאה להקדוש-ברוך-הוא, על כל הטובות הברכות והצלחות שנתן לו, ויתן ויחזור ויתן.

וכך נאמר ב'קול קורא' שהוגה ע"י כ"ק אדמו"ר (מיוסד על השיחה האמורה) 'התוועדויות' תש"נ, כרך ג, עמ' 100:

"כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובביטחונם של כל בני-ישראל בכל מקום שהם שליט"א.. הצעתי ובקשתי שכל אחד ואחת מישראל... יוסיפו בתפלה - אמירת ג' מזמורי תהילים, ומה טוב גם המזמור האחרון שסיומו "כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה"...