שאלה: האם חובה ליטול ידיים לסעודת מלווה מלכה במוצאי שבת?
תשובה: אמרו חז"ל: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אף-על-פי שאינו צריך אלא לכזית". וכך נפסק למעשה, שיש לערוך שולחן מכובד (להשאיר את מפת השבת, או לפרוס מפה מכובדת אחרת, ויש נוהגים גם להדליק נרות, כנהוג בסעודות מצווה), כפי שנהוג במשפחה בעריכת השולחן לסעודה גמורה.
יש לעשות כן גם אם אין הכוונה לאכול יותר מ'כזית', וזאת כדי ללוות את השבת ביציאתה, כאדם המלווה את המלך בצאתו מן העיר. כמו-כן כתבו שבסעודה זו משיבים את הנפש הנפרדת מקדושת השבת (מעין הרחת הבשמים בהבדלה). וזאת אף-על-פי שסעודה זו מוגדרת 'מצווה מן המובחר' בלבד.
מוצאי שבת הוא הזמן המחבר ומאחד את השבת עם ימות החול, היינו שאין נכנסים מייד אחרי השבת לענייני חול, אלא שעדיין עסוקים במצוות הקשורות בשבת, כגון אמירת 'וייתן לך', קיפול הטלית וכדומה, ולכן גם בסעודה זו אנו מלווים את השבת.
בכתבי האריז"ל כתוב שצריך לומר "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא", כי שלוש הסעודות של השבת הן כנגד שלושת האבות, ודוד נחשב הרגל הרביעית שבמרכבה. נוסף על כך אמרו שדוד המלך היה עורך סעודה זו בכל מוצאי שבת, ועל כן ניצל ממיתה באותה שבת (שהרי נאמר לו שיום פטירתו יהיה בשבת). לכן יש בקהילות ישראל זמירות ופיוטים רבים בסעודה זו, סעודתו של 'נעים זמירות ישראל'.
הרבי הקפיד ליטול ידיו לסעודה זו, וקיים אותה סמוך להבדלה. כאשר הייתה חלוקת כוס של ברכה וכדומה, נטל ידיים אף בשעה מאוחרת בלילה. בעת הסעודה שתה משקה חם, ולפעמים אכל תבשיל.
מקורות: שו"ע אדה"ז סי' ש. כה"ח ס"ק טו. פסקי תשובות שם, 'השבת בקבלה ובחסידות' ח"ב עמ' 786, הליכות ומנהגי ש"ק (מהדורת תשע"ו) עמ' קנב ואילך, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
