חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לשמוח באדר או כל השנה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1678 - כל המדורים ברצף
איך להתייחס לקצוות
יש חדש
לשמוח באדר או כל השנה
נדבת המשכן
להיצמד להוראות
שני כיסים
דמעתה של אלמנה
צדקה גואלת
החללית לירח ושמירת השבת
שכר שבת

הכול מכירים את מאמר חז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אך למרבה הפלא, אין מאמר זה מוזכר בספרו ההלכתי של הרמב"ם ולא בשולחן ערוך. השאלה גוברת לאור המשקל הרב שניתן לשמחה בעבודת ה', כלשון הפסוק (תהילים ק,ב) "עבדו את ה' בשמחה", ובמיוחד על-פי הדגש הרב על השמחה בדרך החסידות.

יש לומר שהביאור טמון בעיון במקורהּ של אמרת חז"ל "משנכנס אדר" (תענית כט,א). את המאמר הזה אמר רב יהודה בנו של רב שמואל בר-שילת, בשם רב. רב יהודה הולך כאן לשיטתו, שכל השנה אין מקום לשמחה סתמית, אלא לשמחה של מצווה בלבד.

שמחה של מצווה

הגמרא (שבת ל,ב) מביאה מאמר אחר של רב יהודה, הדן בסתירות שבספר קוהלת. פסוק אחד אומר "וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה", ופסוק שני תוהה "לְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". מסביר רב יהודה: "לא קשיא", הפסוק "ושיבחתי" מדבר על שמחה של מצווה, ואילו "לְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" מכוּון על שמחה שאינה של מצווה.

מכאן אנו למדים כי רב יהודה סבור שכל השנה השמחה אמורה להיות שמורה לשמחה של מצווה בלבד, ואין מקום לשמחה מענייני חולין. להפך, על שמחה זו תוהה ספר קוהלת: "לְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה!"; איזה מקום יש לשמוח בענייני חולין סתמיים!

רק באדר מותר

בהקשר זה יש להבין את מאמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה". המאמר השלם הוא: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". הדרישה למעט בשמחה בחודש אב היא בדברי רשות – בניית בית, נטיעת כרם מסוימת ועוד; ומכאן אנו למדים שהקריאה להרבות בשמחה בחודש אדר אף היא בדברי הרשות.

זו אפוא שיטתו של רב יהודה: כל השנה האדם צריך לשמוח שמחה של מצווה בלבד, ולא שמחה הקשורה בענייני הרשות; ואולם בחודש אדר "מרבים בשמחה", ויש לשמוח אף בדברי הרשות.

לשמוח בחשיכה

עתה מובן מדוע הרמב"ם אינו מביא מאמר זה, שכן הוא סבור כי האדם צריך לשמוח כל השנה אף בשמחה שאינה של מצווה. וכך הוא כותב (הלכות דעות פרק א, הלכה ד): "הדרך הישרה היא מידה בינונית... לא יהא מהולל ושוחק ולא עצב... אלא שמח כל ימיו". גם השולחן ערוך סובר כך, כפי שהרמ"א מסיים בהגהותיו בסוף הלכות מגילה בפסוק: "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד".

לעומת זה, ה'מגן אברהם' מביא את המאמר "משנכנס אדר" בחיבורו ההלכתי. זאת אפשר לתלות בהיותו מקובל, על-פי דברי האריז"ל שבדורות האחרונים "מותר ומצווה לגלות זאת החוכמה". מכיוון שבדורות האחרונים גבר החושך הרוחני, וקשה ליהודי להיות שמח בתמידות, יש צורך לנצל את "משנכנס אדר" לתוספת שמחה, ועד שהשמחה תפרוץ את חומות הגלות ותביא את הגאולה.

(תורת מנחם, כרך סג, עמ' 356)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)