גאולת כל העולם כולו
ישנה משנה מפורשת שבה מוזכר עניין הגאולה: "הא למדת, כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות פ"ו, ו).
וצריך להבין: ...כאשר ה"בן עשר למשנה" לומד פיסקה זו – מתעוררת אצלו קושיא עצומה: זה כבר ריבוי פעמים שאמר עניני תורה בשם אומרם – בשמו של ה"מלמד", ומכיוון ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – כיצד יתכן שלאחרי כל זה נמצאים עדיין בחשכת הגלות?!...
ואין לומר שהכוונה בזה לגאולה פרטית כו' – שהרי מפורש במשנה "מביא גאולה לעולם", היינו גאולת כל העולם כולו. וכמו כן אין לומר שהכוונה בזה ל"עולם קטן זה האדם" – שהרי התנא מביא ראיה לדבר, "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי", ושם מדובר אודות גאולת פורים – גאולת כל בני-ישראל שהיו בכל המדינות של המלך אחשורוש מהודו ועד כוש – כל העולם כולו!
...והביאור בזה . . בפנימיות העניינים:
"האומר דבר בשם אומרו" – קאי על הקב"ה "נותן התורה", שהוא זה שאמר ונתן את כל ענייני התורה – "אחת דיבר אלקים גו'". וזהו "האומר דבר בשם אומרו" – שכאשר יהודי לומד תורה צריך להיות ניכר בלימודו שזוהי תורתו של הקב"ה – "בשם אומרו".
...וממשיך במשנה "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם":
"עולם" הוא מלשון העלם והסתר, היינו שמציאות האלקות היא בהעלם והסתר, שהרי במציאות העולם לא רואים אלקות בגלוי . . ומובן, שמעמד ומצב זה הוא עניין של גלות.
וזהו "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – היינו שכאשר לימוד התורה שלו הוא באופן שניכר שזוהי תורתו של הקב"ה, "בשם אומרו", הרי הוא ממשיך אלקות בעולם, ועל-ידי זה "מביא גאולה לעולם" – תמורת הגלות דהעלם והסתר העולם.
ביטול ה"אסתר" על-ידי הנהגת "מרדכי"
וממשיך במשנה "שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי":
"אסתר" מרמז על העלם והסתר דאלקות במציאות העולם, כמאמר רז"ל "אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא".
ו"מרדכי" קאי על כל אחד ואחת מישראל – "עם מרדכי", מכיוון שהנהגתו היא בדוגמת הנהגתו של מרדכי, אשר "לא יכרע ולא ישתחווה".
וזהו מה שכתוב "ותאמר אסתר למלך (מלכו של עולם שאחרית וראשית שלו) בשם מרדכי" – שעל-ידי עבודתם של בני-ישראל "עם מרדכי", שעומדים על כל עניני התורה ומצוותיה בתוקף המתאים ד"לא יכרע ולא ישתחווה", מתבטל ההעלם וההסתר שבמציאות העולם, ונמשך גילוי אלקות – "מלכו של עולם" – בעולם כולו.
והדיוק הוא – "ותאמר אסתר למלך גו'", היינו שההסתר גופא [אומר למלך מלכו של עולם] נהפך לקדושה, ועל-ידי זה נפעל העניין דיתרון האור מן החושך ויתרון החכמה מן הסכלות.
(התוועדויות תשמ"ג כרך ד, עמ' 1782-1793) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
