חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:45 זריחה: 6:26 ט"ז באלול התשע"ט, 16/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע

נושאים נוספים
קריאה של חיבה
לציית ולהתברך
מדוע אסתר לא שאלה רב?
אשרי חלקם של המשתתפים ב'מבצע פורים'
הכוח היהודי לפעול טהרה
הלכות ומנהגי חב"ד

על-פי הספר 'הלכות ומנהגי חב"ד'

שבת-קודש פרשת ויקרא
ט' באדר-ב' – פרשת זכור

יום בוא כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע לדור בקביעות בארה"ב (בשנת ה'ש"ת).

יום סגולה

"יש לנצל יום סגולה זה... להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת התורה בכלל, והפצת המעיינות חוצה בפרט, בכל מקום ומקום, בכל קצווי תבל... באופן של הוספה משנה לשנה...".

קריאת פרשת 'זכור'

מן הדין יש לגלול את ספר-התורה השני לפרשת זכור לפני תפילת שחרית (אם לא עשו זאת קודם-לכן)1.

שחרית: מוציאים שני ספרי-תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים בפרשת השבוע. מניחים את הספר השני ואומרים חצי-קדיש, הגבהה וגלילה, ובספר השני קוראים למפטיר בפרשת תצא (דברים כה,יז-יט): "זכור...". לדעה הנפוצה של הפוסקים העיקריים, פרשת זכור היא מן התורה2.

לכמה פוסקים, גם נשים חייבות בשמיעתה, וכפי שנהגו נשי-ישראל [-בדורותינו] לבוא לבית-הכנסת לשמיעת פרשת זכור3.

כתב כ"ק אדמו"ר: "בקריאת פרשת זכור (ופרשת תצא) – וכן בקריאת פורים (ופרשת בשלח): "זכר עמלק" בצירי או בסגול – יש בזה מנהגים שונים, ולא שמעתי הוראה בזה. לכאורה נכון לקרות שניהם, ובפרשת זכור (ופרשת תצא) להקדים 'זֵכֶר' ואחר-כך 'זֶכֶר', ובקריאת פורים (ופרשת בשלח) להקדים 'זֶכֶר' ואחר-כך 'זֵכֶר'"4. כבר לפני כמה דורות כתבו גדולי-ישראל שיש לבטל את ה'מנהג' 'להכות' את עמלק בקריאה זו.

הגבהה וגלילה לספר השני.

אם יש רק ספר-תורה אחד, אין מגביהים אחר חצי קדיש אלא גוללים לפרשת זכור. ומגביהים וגוללים רק לאחר גמר עליית המפטיר. אולם את החצי קדיש אומרים תמיד אחרי הקריאה שלפני עליית המפטיר.

הפטרה: "כה אמר ה' צבאות, פקדתי..." (שמואל-א טו,ב-לה).

אומרים 'אב הרחמים'5, וכן 'צדקתך' במנחה.

יום רביעי
י"ג באדר ב' – תענית-אסתר6

סוף זמן קידוש לבנה – כל הלילה שבין יום רביעי ליום חמישי.

חולה (אפילו שאין בו סכנה)7, מעוברת ומניקה8, ויולדת כל ל' יום9 – פטורים מהתענית10.

מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר11. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות12.

עלות השחר באזור המרכז לדעה המקדימה: 3:39.

הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (בחזרת הש"ץ) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"13.

ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'14.

סליחות15

אומרים אותן בעמידה16, ובמיוחד: אשמנו, י"ג מידות, שמע קולנו, וכן אבינו מלכנו.

מנהגנו לאומרן אחרי אמירת תחנון, 'והוא רחום' ו'שומר ישראל'17, בסדר דלהלן18:

קווה קיווינו / כרחם / אלוקינו ואלוקי אבותינו, אדם בקום / א-ל מלך19, ויעבור / כי עמך/ כרחם/ אלוקינו ואלוקי אבותינו, אתה הא-ל / א-ל מלך, ויעבור / במתי מספר20 / א-ל מלך, ויעבור / זכור רחמיך21 / זכור לנו ברית אבות / זכור לנו ברית ראשונים / שמע קולנו22 / הרשענו ופשענו23 / משיח צדקך / א-ל רחום שמך / עננו ה' עננו / מי שענה לאברהם / רחמנא דעני24 / 'אבינו מלכנו' הארוך25, ובו: 'ברך עלינו שנה טובה'; 'זכרנו ל...' [ולא 'זכרנו ב...'26] / ואנחנו לא נדע / חצי קדיש.

קריאת התורה:

קוראים 'ויחל' בשחרית ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים27.

מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה28. ואם קראוהו, וצר לו להודיע זאת מפני חילול השם – יעלה29.

את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" – אומר הציבור בקול רם, ורק אחר שסיימו אומרם הקורא בתורה30. כשעלה הרבי לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור31.

בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'" (וכן כשאומרים אותו בתפילה) יש להפסיק מעט בין "בשם" ל-"ה'", כי בפסוק מופיע תחת המלה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'32.

מחצית השקל:

נותנים 'מחצית-השקל' לצדקה [ובפרט לבית-הכנסת ובית-המדרש, שהם בדוגמת המשכן והמקדש33] ביום התענית34 לפני מנחה35, זכר למחצית-השקל שקשורה לנס פורים, "הקדים שקליהן לשקליו"36.

כל אחד נותן שלושה מטבעות של "מחצית" מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן [בארה"ק ת"ו בימינו: שלושה חצאי-ש"ח]37, ומנהג זה כולל את כל ישראל, ועל-כל-פנים – כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה, או החל מי"ג שנה. ומה טוב ומה נעים – שיחנכו גם קטנים לתת ג' מחצית השקל מכספם [ו"מפורסם המנהג לתת גם עבור כל בני הבית"38], ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם, כך שלא יחסר להם כלום39.

מנחה

התפילה – "בשעה מאוחרת"40. וידבר וקטורת, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כבשחרית, לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש.

מפטירים "דרשו ה' בהימצאו", ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש41.

גם היחיד אומר 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע", ואם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה) אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור' קודם 'יהיו לרצון' האחרון, והש"ץ אומרו כבשחרית בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיים בתפילה זו42, וכשאין נושאים כפיים אומר הש"ץ ברכת כוהנים.

אין אומרים תחנון, ולא 'אבינו מלכנו'2.

הרבי חידש את המנהג הישן (שמקורו במשנה) לומר "דברי כיבושין" אחרי מנחה דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור תהילים המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת – על-כל פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' – הרי 'מחשבה טובה, הקדוש-ברוך-הוא מצרפה למעשה'"43.

קריאת המגילה ב'מבצעים'

בשעת-הדחק, ניתן להתחיל את הקריאה בברכה מתחילת השקיעה (האמיתית, שהיא כ-4 דקות אחרי השקיעה הנראית, שהיא באזור המרכז: 17:56). ובשעת-הדחק-גדולה – אפילו מ'פלג המנחה' (באזור המרכז: 16:40)44.

טעימה

 גם לאחר צאת-הכוכבים, אין לאכול קודם קריאת המגילה. אדם חלש מותר לטעום פירות וכדומה ומשקאות קלים ללא הגבלה, ומיני מזונות עד כביצה (ומי שצריך לקרוא מגילה וקשה לו בגלל התענית, ודאי יכול להקל בזה), וחולה מותר אפילו לאכול ממש, אך יבקש מאדם אחר שיזכירנו לשמוע מגילה אחר-כך45.

צאת הכוכבים באזור המרכז: 18:16.

יום חמישי
י"ד באדר – פורים

לקראת קריאת המגילה, ביום רביעי בערב, ליל פורים, מנהגנו ללבוש בגדי שבת ויום-טוב46.

"במגילה שכתב אדמו"ר מהר"ש נ"ע: א) לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך". ב) עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו"47.

אָבֵל (רח"ל) תוך שבעה, הולך לבית-הכנסת להתפלל ערבית48 ולשמוע קריאת המגילה49. אם אין בעל-קורא מובהק כמוהו, יקרא הוא את המגילה לפני הציבור וגם יברך50. ואין לו לראות מיני שמחה51. פורים נחשב כשבת לעניין אבֵלות, היינו שנחשב במניין שבעה, ונוהג רק אבֵלות שבצינעא, אינו יושב על הקרקע ונועל נעליו. לעניין משלוח-מנות, ראה להלן.

בתפילת ערבית אומרים 'ועל הניסים', ואין מפסיקים להכריז זאת קודם שמונה-עשרה [אלא מכים על השולחן כדי להזכיר]. (שכח 'ועל הניסים' – אם נזכר קודם "ה'" של סיום הברכה,  [אם נזכר קודם "הק-ל ישועתנו..."] חוזר ומתחיל "ועל הניסים", [אבל לאחרי "הק-ל", אומר במקום שנזכר וממשיך משם], ואם כבר אמר "ה'" אינו חוזר. אך קודם "יהיו לרצון" האחרון יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי..."52). לאחר מכן, אומרים קדיש-תתקבל53.

"אין מקום לשמיעת קריאת מגילה וכו' על-ידי [רמקול] טלפון ורדיו [וכן לגבי כל סוג אחר של שידור באמצעים אלקטרוניים, אפילו 'שידור חי'] – כי אין זה קול אדם כלל"54.

קריאת המגילה: הרבי היה שומע את המגילה מעומד55. בשעת הקריאה עומדים מימינו ומשמאלו של הבעל-קורא56. הבעל-קורא ו"גם השומעים את המגילה כופלים אותה כאיגרת57, והכפילה היא לשלושה חלקים"58. הרבי היה מברך את הברכות לפניה ולאחריה עם הבעל-קורא, הן בלילה והן ביום59. בדרך כלל השתדל הרבי, שהמגילה תישאר 'כאיגרת' עד סיום הקריאה60.

הקורא יכוון להוציא ידי-חובה את כל השומעים והם יכוונו לצאת. אסור להפסיק עד לאחר ברכת "הרב את ריבנו".

מי שלא הצליח לשמוע תיבה או פסוק, יקרא זאת מיד, וגם אם אינו יכול לעשות זאת מתוך מגילה כשרה – יקרא מיד בעצמו (עדיף מתוך חומש או מגילה מנוקדת, כדי שלא יטעה) עד מקום שהקורא אוחז בו, כדי שלא יצטרך לחפש קריאה אחרת כשרה החל מתיבה זו ואילך61.

"מכים 'המן' כמה פעמים במשך הקריאה, במקום שנזכר 'המן' בתואר כלשהו: 'האגגי', 'הרע' וכיוצא בזה"62.

בקריאת המגילה קוראים כשתי המסורות: "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד" (ח,יא). "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם" (ט,ב)63.

נוהגים לומר ארבעה פסוקים בקול רם: 'איש יהודי' (ב,א), 'ומרדכי יצא' (ח,טו), 'ליהודים' (ח,טז), 'כי מרדכי' (י,ג). והבעל-קורא חוזר וקורא אותם. עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש' (ט,ו) עד לאחר תיבת 'עשרת' (ט,י). הציבור קורא אותם תחילה, והתינוקות מכין אז [ולא כשהבעל-קורא קורא אותם!] כמו בהזכרת המן64.

"מנענעים את המגילה באמירת 'האיגרת הזאת' (ט,כו) ו'איגרת הפורים הזאת השנית' (ט,כט)"65.

אחר הקריאה מברך "הרב את ריבנו". אסור להפסיק בדיבור עד שיסיים הש"ץ את הברכה.

'שושנת יעקב'. "נוסח 'שושנת יעקב': 'ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים'"66.

אחר-כך67 כורך את המגילה (וכן ביום). ואתה קדוש. קדיש (יהא-שלמא). עלינו. קדיש-יתום. אל תירא. אך צדיקים68.

הקורא מגילה לנשים, מברכות לעצמן (מעומד69). ואם לאו – יברך הקורא70.

הרמ"א פסק שאין לברך אחר קריאת המגילה אלא בציבור71, אבל האדמו"ר מברך על קריאת המגילה גם ביחיד לפניה ולאחריה, הן בלילה והן ביום72.

"גם בלילה ישמח, וירבה קצת בסעודה"73, ויאמר 'ועל הניסים' בברכת המזון.

שחרית:

בשמונה-עשרה – ועל הניסים. אין אומרים תחנון ו'א-ל ארך אפיים'. חצי קדיש9.

קוראים לשלושה עולים בפרשת בשלח "ויבוא עמלק" (שמות יז,ח-טז), שלושה פסוקים לכל אחד. 'זכר עמלק' – קוראים זֶכֶר ואחר-כך זֵכֶר12. מי שלא שמע פרשת זכור, יכוון בקריאה זו לצאת ידי חובת זכירת עמלק. מי שלא נתן עדיין לצדקה 'מחצית השקל' נותן זאת עכשיו74.

ברית מילה: יש המלים לאחר קריאת המגילה75.

"שמיעת וקריאת המגילה – בתפילין דרש"י"38.

קוראים את המגילה בשלוש ברכות, כולל 'שהחיינו'76, כמו אמש (עיין לעיל). בברכת 'שהחיינו' יכוונו גם על המצוות: משלוח-מנות, מתנות-לאביונים וסעודת פורים9.

לאחר קריאת המגילה מברכים 'הרב את ריבנו', ואומרים: שושנת יעקב. אשרי. ובא לציון. קדיש שלם. ואחר-כך מחזירים את ספר-התורה להיכל77. ואומרים 'בית יעקב'78, עד גמירא.

שמחת פורים – חובתה לשמוח כל היום, ככתוב "ימי משתה ושמחה"79.

במשך יום הפורים היה הרבי משתדל לאכול 'אוזן המן' ממולא פרג, לקיים מנהג ישראל בזה80.

זמן קיום מצוות היום – עד השקיעה. ובדיעבד (קריאת המגילה בלא ברכה) עד צאת הכוכבים81.

משלוח-מנות – חובה לשלוח שתי מנות מדברי-מאכל או משקאות לאדם אחד, איש לרעהו ואשה לרעותה82. אין שולחים מנות לאבֵל (רח"ל) תוך שלושים ולאבֵל על הוריו תוך שנים-עשר חודש83. האבֵל עצמו, אפילו תוך שבעה, חייב במשלוח-מנות, אך לא ישלח אלא מאכלים ולא מגדנות84.

מתנות-לאביונים – חייב לתת לשני עניים פרוטה לכל אחד, ואפילו איש לאשה רשאי. והמרבה לשלוח מנות לרֵעים וצדקה לאביונים – משובח85, ומוטב להרבות במתנות-לאביונים מאשר להרבות בסעודתו ובמשלוח-מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, ודומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים"86.

האדמו"ר מקיים "'משלוח-מנות' לשלושה אנשים (מאכל ומשקה)"87.

יש אומרים שמשלוח-מנות צריך להיות על-ידי שליח88.

מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל ענייני הפורים89, ואדרבה – בעניינים מסויימים, כמו בהכאת המן ב'רעשנים' ובשאר דרכים, עיקר ה'רעש' נעשה על-ידי הקטנים, עם כל התמימות, החיות וההתלהבות האופייניות להם, וכן בנוגע למנהג "ללבוש פרצופים (מסיכות) בפורים" שנעשה בעיקר על-ידי הקטנים90.

בימי הפורים נהגו הקטנים והקטנות ללבוש 'עטרה', ותבוא עליהם ברכה91.

משתה ושמחה:

סעודת פורים: נוהגין להתפלל מנחה בעוד היום גדול, ואחר כך עושין הסעודה. ומי שרוצה לעשותה בשחרית – הרשות בידו. ואם נמשכה עד הלילה, כין שהתחיל ביום, אומר על הניסים בברכת המזון92.

גם בני ירושלים צריכים להרבות היום קצת במשתה ושמחה93.

"טוב לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה"94, רק מעט – כדי שלא יימשך בלימודו וישכח לקיים מצוות סעודת פורים95.

"לנטילת-ידיים, ברכות המוציא והמזון של סעודת פורים ואמירת הדא"ח, לבוש האדמו"ר 'סויבלענע היטל' וחגור אבנט"96.

"שמחת פורים גדולה הרבה משמחת יום-טוב"97.

"בנוגע להתוועדויות במשך המעת-לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד'עד דלא ידע', אבל עם הגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים, ועל-דרך-זה בנוגע לכל בני-ישראל, כמדובר כמה פעמים שצריך להיות על-פי ההגבלות דתורת החסידות, ואין צורך להאריך בזה, כיוון שהדברים ידועים ומפורסמים, וגם בדפוס"98.

יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל והן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארה"ק, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני הפורים יהיו באופן ד'ברוב עם הדרת מלך'... בנוגע ל'משתה ושמחה' – אף שכל אחד ואחד חוגג סעודת פורים בביתו, עם בני משפחתו... הרי יכולים להוסיף בשמחת פורים 'ברוב עם' לאחרי הסעודה בביתו..."99.

מנהג האדמו"ר – "מאמר דא"ח בתוך הסעודה"67.

הגזירה הידועה אודות ההגבלה בשתיית משקה – בתוקפה עומדת גם בפורים100. היו פעמים שכ"ק אדמו"ר ביקש בהתוועדות דפורים או דשבת-קודש שלאחריו101, שעל-כל-פנים אחד המסובים יקיים 'עד דלא ידע' כפשוטו ו'יוציא' בזה ידי חובה את כל הציבור102.

"פורים-תורה" איננו עניין של ליצנות ח"ו כטעות העולם, אלא שבמקום לדייק ולהתייגע על עומקם של דברים, מתעכבים על עניין שטחי יותר, עניין הקשור ומביא לידי הוספה בשמחה, אבל בכל אופן הרי זה עניין של "תורה", ככל ענייני התורה103.

בהתוועדות פורים, נהג הרבי לעשות מגבית עבור 'קופת רבינו'104.

לקראת סיום ההתוועדות נהג כ"ק אדמו"ר להזכיר אודות ההכנות למבצע פסח, כולל לדאוג למעות-חיטין, מזון ולבוש, כיוון שמיום הפורים עצמו מתחילים "שלושים יום לפני החג"105.

נוהגים לנגן 'האָפ קאָזאַק'106.

יום שישי
ט"ו באדר ב' – שושן פורים

הוא יום פורים בירושלים ובערים המוקפות חומה [בחיפה בשנים רגילות קוראים את המגילה גם בט"ו, כי היא ספק מוקפת חומה] ונוהגים בו כל הנ"ל. סעודת פורים עושים לכתחילה בשחרית (דהיינו להתחיל בה לפני חצות. חצות היום ב 11:50) משום כבוד שבת107. אם אי-אפשר – להתחיל לפני שעה עשירית108 (– 14:49). אך בשעת הדחק109 (ובפרט כשמזמינים ציבור רחב ומזכים אותו במצוות היום וגם במצוות ש"ק110 – כמובן בהפרדה מלאה111 בין אנשים לנשים), ניתן לעשותה עד זמן הדלקת הנרות, ואז ידליקו הנשים נרות שם (בתנאי שישתתפו בסעודה שלאחר-מכן), אם אפשר – על השולחן שאוכלין עליו. ואם יש אפשרות וצורך – 'פורס מפה ומקדש'112.

'פורס מפה ומקדש': המעוניינים לאכול סעודת שבת אז – אחרי הדלקת הנרות מפסיקים לאכול, פורסים מפות ומפיות לכסות את כל הלחם שעל השולחנות, אומרים 'שלום עליכם' ו'אשת חיל'113 ועושים קידוש של שבת. מי ששתה יין בסעודה, לא יברך 'הגפן' בקידוש. ממשיכים באכילת לחם (יותר מ'כביצה', ולפחות 'כזית'114) ללא 'המוציא', ובברכת המזון מזכירים הן 'ועל הניסים' והן 'רצה'115, ואחר-כך מתפללים קבלת שבת וערבית.

__________________

1)    שהרי "אין גוללין ס"ת בציבור" כנפסק בסי' קמד ס"ג. ועיי"ש בב"י ד"ה וכתב המרדכי.

2)    שו"ע אדמוה"ז סי' רפב סט"ז.

3)    משיחת פ' זכור תשמ"ג. לשונות שונים בשיחות הרבי וכו' בנדון הובאו ב'אוצר מנהגי חב"ד – חודש אדר' (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב. להלן: 'אוצר') עמ' רמה.

אם-כי אין לברך ברכת התורה על קריאתה לנשים בלבד (שו"ת מנחת-יצחק ח"ט סי' סח).

4)    ספר-המנהגים עמ' 72.

5)    היום-יום לש"פ זכור, אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ חי"ב עמ' קסד.

6)    טעם מחודש בשם 'תענית אסתר', ראה בליקוטי-שיחות כרך ו עמ' 371.

7)    רמ"א סי' תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עיניים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו).

8)    רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה – בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).

9)    דינה כחולה (שו"ע אדה"ז סי' של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.

10)  ולעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין.

11)  בסידור אדמוה"ז 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות השחר.

12)  שו"ע סי' תקס"ד ונו"כ. בכף-החיים שם ס"ק ז אוסר זאת משום אכילה לפני עלות השחר, אבל באג"ק כ"ק אדמו"ר ח"ג עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.

13)  ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סי' תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח, עיי"ש. ואף באג"ק חט"ז עמ' שיג ובהגהות הרבי ללוח כולל-חב"ד תשט"ז (הובא בלוח זה להיום) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).

14)  משנה-ברורה סי' תקס"ו ס"ק יג.

15)  סידור תהילת ה' (הישן) עמ' 359. החדש - עמ' 394. אם חלה ברית מילה היום, כשהמילה בשחרית במניין זה, אף שא"א תחנון, אומרים סליחות ווידוי כרגיל. וכן אם יש חתן בז' ימי המשתה. פעם הורה הרבי שהחתן יצא אחרי חזרת הש"ץ כדי שיוכלו לומר נפילת-אפיים, ויחזור לאמירת הסליחות. לעניין 'אבינו מלכנו' חידש הרבי (ו' תשרי תשל"ה) שאמירתו תלויה בתחנון, וכן נדפס בסידורי תהלת ה' החל משנת תשל"ח בשולי 'למנצח יענך' (והיה למראה עיני הרבי).

16)  מובא מס' קיצור של"ה.

17)  כך נהגו תמיד במניין של הרבי (ואינו דומה לסליחות דצום גדליה, כי שם נכלל 'שומר ישראל' בנוסח הסליחות עצמו).

18)  ע"פ לוח כולל-חב"ד, ספר-המנהגים עמ' 53, ו'ליקוט טעמים ומקורות' מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הנדפס בסוף 'סדר הסליחות על-פי מנהג חב"ד'.

19)  במחזור השלם וב'סליחות – מנהג חב"ד' נדפס תמיד כהודעת, ואילו בסידור 'תורה אור' עמ' 372, בסליחות דבה"ב, תענית ציבור וכו' נדפס כמו שהודעת, וכן צולם בסידורי 'תהלת ה'' הישנים, וכן נשמע בבירור בהקלטות מתפילת הרבי בסליחות לעשרה בטבת (התזת השי"ן במבטא רבינו ניכרת למדי), ולא כפי שתוקן בלוח זה בעבר ובסידורים החדשים ע"פ ה'סליחות'.

20)  פיוט מסוג 'פזמון'. בסוף 'פזמון' "ברובן המכריע של סליחות הנדפסות - חוזרים חלק מחרוז הראשון בין חרוז לחברו", ובסוף הפיוט חוזרים את כל החרוז הראשון (הערה 4 ב'ליקוט טעמים ומקורות' הנ"ל), אך בוידיאו מתענית-אסתר תשמ"ח ברור שהרבי חזר את כל החרוז הראשון גם בין כל בית ובית.

21)  סידור תהילת ה' הנ"ל עמ' 347. וצ"ל 'פקדנו בישועתך', ללא וא"ו, כבפסוק, וכן נדפס ב'סליחות – מנהג חב"ד'.

22)  פותחים הארון ואומרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, עד הפסוק 'אל תעזבנו' ולא עד בכלל, ואחרי "אתה תענה, ה' אלוקינו" סוגרים הארון.

23)  מדלגים "או"א... אשמנו... סרנו..." כיוון שכבר אמרו זאת בנוסח התפילה. י"א שהרבי היה מדלג גם "הרשענו ופשענו" (ראה גם: 'מעשה מלך' עמ' 120 ס"י).

24)  במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן תפילה זו בסיום הסליחות (ספר-הניגונים, ניגון רמז).

25)  במניין של הרבי נהגו תמיד לנגן: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה" (ספר-הניגונים, ניגון ו).

26)  ספר-המנהגים עמ' 45.

27)  ספר-המנהגים שם.

28)  שו"ע סי' תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים ח"א סי' י, ובמהדורת תשנ"ד או"ח סי' קי).

29)  לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סי' תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר ח"ב סי' עד.

30)  שערי-אפרים שער ח סעיף קז.

31)  וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמ"ש בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.

32)  לוח כולל-חב"ד, צום גדליה.

33)  משיחות ש"פ שקלים תשכ"ד ותשמ"ב. אך אין בזה ח"ו משום שלילת נתינת צדקה זו לעניים כפשוטה, ראה סה"ש תש"נ ח"א עמ' 303 (לקוטי שיחות ח"א עמ' 182, וסה"ש תנש"א ח"א עמ' 320) - 'אוצר' עמ' רנג. כשמניחים הגבאים קערה, רצוי לציין בה במפורש לאיזו מטרה נותנים בה.

34)  ספר-המנהגים - מנהגי פורים.

35)  לוח כולל-חב"ד, ע"פ הרמ"א סי' תרצ"ד ס"א ממהרי"ל.

36)  ספר-השיחות תש"נ ח"א עמ' 299.

37)  רמ"א שם [.

38)  מג"א סי' תרצ"ד ס"ק ג מהגהות מיימוניות, כף החיים שם ס"ק כז, 'דרכי חיים ושלום' סי' תתמ"ג, שיחת תענית אסתר תשמ"ט – 'אוצר' עמ' רנג. – ולכאורה כאשר הם נותנים בעצמם, אין האב צריך לתת עבורם.

39)  שיחות-קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 787. ובספר-המנהגים שם, שהאדמו"ר נותן מחצית-השקל גם בעד הרבנית ובנים ובנות קטנים, ע"כ. וכמו ששנינו (שקלים פ"א מ"ה) "אם שקלו – מקבלים מהם".

40)  ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה – ע"פ הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע אדה"ז סי' קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל מנחה רק "סמוך לשקיעת החמה". אבל במניין של הרבי נהגו להתפלל מנחה כבכל יום, בשעה 15:15.

41)  ב'מראות קודש' נראה, שכאשר היה הרבי ש"ץ, התחיל את החצי-קדיש במנחת תענית-ציבור מיד לאחר סיום ברכות-ההפטרה (כדי למנוע הפסק, ע"ד מנהגנו במנחת ש"ק), ותוך-כדי אמירתו אמרו 'יהללו' והחזירו את הס"ת לארון הקודש.

42)  לוח כולל-חב"ד בצו"ג, עשרה בטבת וכו', ובתענית זו נשמט. ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד עכ"פ כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, ע"פ הב"ח. וראה ילקוט-יוסף מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הל' בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ).

43)  לקוטי-שיחות כרך כ' עמ' 352, וש"נ. וחבל שככל הידוע, טרם הונהג הדבר בפועל אפילו בין אנ"ש (מלבד הצפייה בדברי הרבי ב'מראות-קודש' במקום שאפשר).

44)  שו"ע סי' תרצ"ב ס"ב, פרמ"ג שם בא"א ס"ק א, ביה"ל שם, נטעי גבריאל פל"א ס"ה וש"נ. אך ראוי לכל אחד (לכוון במפורש שלא לצאת בזה, ו)לקרוא או לשמוע שוב לעצמו ולבני-ביתו עם כל הברכות בזמן.

45)  רמ"א ומשנה-ברורה סו"ס תרצ"ב.

46)  בדורות קודמים נהגו בהרבה מקהילות חב"ד, ובדורנו – בבית חיינו, ובשנים האחרונות נתפשט בין חסידי חב"ד בכל מקום, ללבוש בגדי יום-טוב. וי"א שהרבי הורה כך באחת משיחותיו, למרות שמנהג זה בס' המנהגים הוא הראשון מ'מנהגי האדמו"ר' ש"אינם הוראה לרבים" – 'אוצר' עמ' רנד ו'התקשרות' גיליון לו עמ' 14, עיי"ש.

47)  ספר-המנהגים שם, וש"נ.

48)  ראה הערות הגר"י פישר לס' פני ברוך עמ' תסא. ולכאורה גם אם יוצא מביתו לפני הלילה כדי להגיע בזמן לתפילה ולמגילה בבית-הכנסת, לא גרע מסליחות של ערב ראש-השנה (רמ"א סי' תקפ"א ס"א ומחה"ש שם).

49)  רמ"א סי' תרצ"ו ס"ד.

50)  גשר-החיים ח"א עמ' רסא, רסג.

51)  גשר-החיים שם ע"פ המג"א תרצ"ו ס"ק ב, ושלפי דעות אחרות רק ממעט בזה.

52)  גשר-החיים ח"א עמ' רסא.

53)  א"ר סי' תרפ"ב (בק"ו מברהמ"ז – שם כותב אדה"ז בסי' קפז ס"ח "וכן יש לנהוג"), משנ"ב וכף-החיים שם. והכוונה קודם 'יהיו לרצון' השני (ראה בס' אשי-ישראל פמ"ח הע' י, וש"נ).

54)  ס' המנהגים עמ' 73 הערה 1*. לקוטי-שיחות כרך ט עמ' 336. כרך כ"א עמ' 496. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סי' רצ.

55)  'אוצר' עמ' רנה (וכך נפוץ, במיוחד בין אנ"ש).

56)  'אוצר' עמ' רנד.

57)  שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. ובס"ק קג הביא מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.

58)  ספר-המנהגים, וש"נ בעניין השומעים. צריך חיפוש הטעם שלמנהגנו כופלים לג' חלקים דווקא (למנהג העולם מקפלים לחלקים רבים, יריעה ע"ג יריעה – לוח דבר-בעתו).

59)  'התקשרות' גיליון לו עמ' 14. וראה שו"ע אדה"ז סי' ריג ס"ז, וכף-החיים שם סוס"ק כב.

60)  שם.

61)  ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.

62)  ספר-המנהגים שם, וש"נ. בדרך-כלל היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר. לפעמים הכה בחוזק יותר ב'המן' שניגנו בו או ב'המן בן המדתא' (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות). הרבי הפגין הנאה וחייך בשעה שהילדים היו מרעישים ב'הכאת המן', וכמה פעמים דיבר בשיחותיו נגד הגבאים החוששים מ'בילבול' הילדים ומגבילים אותם, וכן נגד המכים 'בעל כרחם' "קול דממה דקה"... ('אוצר' שם).

63)  ספר-המנהגים שם, 'אוצר' עמ' רנח, וש"נ.

64)  לוח כולל-חב"ד, כף-החיים סי' תר"צ ס"ק צו מבן-איש-חי. וראה 'אוצר' שם.

65)  ספר-המנהגים שם (במ"א סי' תר"צ ס"ק יז מס' מטה-משה: 'האיגרת הזאת' בלבד). המו"ל ד'לראות את מלכנו' מסר, שבכל השנים שבדק בווידיאו – נענע הרבי את המגילה במקומות אלו ח' פעמים.

66)  ספר-המנהגים שם, וש"נ. וראה שלל הגירסאות המובאות ב'טור השלם'.

67)  לוח כולל-חב"ד. כן משמעות לשון אדמוה"ז בסידורו שלא הביא עניין כריכת המגילה, כדעת סדר-היום, המג"א וסיעתם שאין קפידא מתי לכורכה, ומבאר זאת ע"ד הנגלה וע"ד החסידות – משיחת פורים תשט"ז, מוגה, 'שערי המועדים - פורים' סי' נו, עיי"ש. והמסקנא - שעדיף [בהנחת השיחה ('התוועדויות' תשט"ז ח"ב ס"ע 157) הדגיש הרבי שהציבור ינהג כך, וכן העתיק ב'אוצר' עמ' רסא, אבל בשיחה המוגהת לא הזכיר זאת, ומשמע שזה נוגע גם לש"ץ] להשאיר את המגילה פתוחה עד אחר ברכה אחרונה, שע"י זה ימשיכו ענייני המגילה להאיר בגילוי. [הרבי עצמו החל, בדרך-כלל, לגלול את המגילה עם סיום הקריאה, והמשיך בכך בשעת הברכה ('אוצר', עיי"ש), אבל כמובן זה אינו הוראה לרבים].

68)  לוח כולל-חב"ד.

69)  ע"פ שו"ע אדה"ז סי' ח ס"ג.

70)  ברמ"א סי' תרפ"ט ס"ב, מג"א סי' תרצ"ב ס"ק ה ופרמ"ג בא"א שם ועוד, פסקו שיברכו "לשמוע מגילה", אבל הפר"ח סי' תרפ"ט (ובליקוטים) חולק ע"ז וס"ל שחייבות גם בקריאה ויברכו כרגיל. י"א שהרבי היה קורא את המגילה לנשים בבית הרב, ובירכו לעצמן "על מקרא מגילה".

71)  רמ"א סי' תרצ"ב סוס"א. ולדעת הב"י מסיק בכף-החיים סי' תר"צ ס"ק קכד שגם היחיד מברך. וכ' שכן פסקו הא"ר, מאמר מרדכי ובן איש חי, וכ"פ גם הערוך-השולחן (תרצ"ב ס"ה, גם כ'מנהג העולם').

72)  ספר-המנהגים.

73)  רמ"א סי' תרצ"ה ס"א.

74)  לוח כולל-חב"ד, וראה דעת המג"א סי' תרצ"ד שזהו זמן נתינתה לכתחילה.

75)  כן נהג תמיד המוהל הרה"ח ר' יעקב-יוסף רסקין ע"ה ('התקשרות' גיליון מ עמ' 18) למול לאחר קריאת המגילה, כדעת רבים מהפוסקים; מאידך, בלוח כולל-חב"ד כתבו למול לפני קריאת המגילה.

76)  ספר-המנהגים שם, 'אוצר' עמ' רסח, וש"נ.

77)  בסידור תהילת-ה' נדפס: "ומחזירין הספר-תורה וקוראין המגילה". אך משנת תשל"ח ואילך נוספה שם בשולי הגליון הערה שמנהגנו כנ"ל. בס' שער-הכולל פי"א אות כב ס"ה ובס' חקרי מנהגים עמ' רכג נתבאר טעם ומקור מנהגנו, עיי"ש. וראה 'אוצר' עמ' רסז. מנהג ישראל תורה סו"ס תרצ"ג.

78)  שער-הכולל שם אות כג.

79)  'שערי המועדים' – פורים, עמ' קמה.

80)  'התקשרות' שם.

81)  שו"ע סי' תרפ"ז ס"א ונו"כ.

82)  שו"ע ורמ"א סי' תרצ"ה ס"ד. אודות משלוח-מנות, ראה שיחות-קודש תשל"ו ח"א עמ' 565 ששיעורן לכתחילה כזית בכל מנה ועכ"פ כזית יחד. ולכתחילה שוויין ביחד ב' פרוטות לפחות. ומציין לצפנת-פענח על הרמב"ם הל' מגילה פ"ב הט"ו, עיי"ש.

83)  כן הורה הרבי לפרסם שלא ישלחו לו בשנת האבלות (על אמו הרבנית חנה ע"ה, תשכ"ה) – נטעי-גבריאל אבלות ח"ב פרק לה הע' יט [מהרה"ח רי"ל שי' גרונר. ודלא כמ"ש בס' שבח-המועדים (תשנ"ג) פי"ד ס"ג], כדעת הרמ"א סי' תרצ"ו ס"ו. וכן על שאר קרובים תוך ל' – הוראת הרבי בשנת האבלות תשמ"ח (על הרבנית חיה-מושקא ע"ה, שם בשו"ת שבסוף הספר סי' ב).

84)  שו"ע ומ"א סי' תרצ"ו ס"ב, מספר-חסידים סי' תשי"ג ומהרי"ל הלכות פורים (מהדורת מכון-ירושלים עמ' תלב). גשר-החיים ח"א עמ' רכח. רסא.

85)  לוח כולל-חב"ד, משו"ע סי' תרצ"ד ורמ"א סו"ס תרצ"ה.

86)  ישעיהו נז,טו. רמב"ם פ"ב מהל' מגילה הי"ז.

87)  ספר-המנהגים שם. הרבי היה נוהג לשלוח בכל שנה לכהן, לוי וישראל קבועים. המשלוח הכיל: אוזן-המן ממולא פרג, פרי ובקבוק יי"ש – הרה"ח הרי"ל גרונר, 'התקשרות' שם.

88)  ראה שדי-חמד אסיפת דינים מערכת פורים סוס"ו, מובא בליקוטי-שיחות כרך ל"ג עמ' 118 ועוד, וכן באחרונים. אך א"צ כדין שליחות ממש, וכמובא בסה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 302 ולהלן שמנהג ישראל לשלוח מנות ע"י התינוקות.

89)  וכן שולחים על-ידם משלוח-מנות, ספר-השיחות תשמ"ח ח"א שם. ובמיוחד מתנות-לאביונים, ראה 'קדושת לוי' קדושה שנייה. ע"ד חינוך קטני קטנים בענייני פורים, ובפרט בצדקה - התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 561.

90)  כמובא בשו"ע, רמ"א או"ח סו"ס תרצ"ו, שבשביל מנהג זה התירו כמה עניינים – 'התוועדויות' תשד"מ ח"ב עמ' 1239, ועוד. ע"ד הצגות לבנות בפורים – ראה היכל-מנחם כרך ב עמ' קמה. בליקוטי-שיחות חל"א עמ' 279 באריכות, שלא ישחקו כלל הילדים בתפקיד 'המן', ובוודאי שלא בהתלהבות.

91)  'התוועדויות' תשמ"ח ח"ב עמ' 484.

92)  לוח כולל חב"ד.

93)  רמ"א סי' תרצ"ה ס"ב. וראה הערת הגהמ"ח שו"ת מנחת-יצחק ע"ז בלוח דבר-בעתו.

94)  רמ"א שם.

95)  'שערי המועדים-פורים' סי' י.

96)  ספר-המנהגים שם. והרבי נשיא דורנו לא חבש כובע זה.

97)  תורה-אור צח,א. ספר-המנהגים שם ובעמ' 38, וש"נ. ועד"ז באג"ק ח"כ עמ' קסז.

98)  'התוועדויות' תש"נ ח"ב עמ' 372.

99)    סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 335.

100)  כמפורש בכ"מ, ומהם במענה ב'יחידות' שנדפס בס' היכל-מנחם כרך ג עמ' רנח.

101)  כגון 'התוועדויות' תשמ"ה ח"ג עמ' 1478.

102)  ראה גם תורת-מנחם (טז) תשט"ז ח"ב עמ' 145. ביאור העניין במכתבו שנדפס ב'התוועדויות' תשמ"ב ח"ב עמ' 980.

103)  'התוועדויות' תשמ"ה ח"ג עמ' 1426.

104)  ספר-המנהגים שם, ומציין לספר-השיחות תורת-שלום עמ' 243.

105)  שו"ע אדמוה"ז סי' תכט ס"א. ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ב עמ' 977, תשד"מ ח"ב עמ' 1280, תשמ"ח ח"ב עמ' 303, תנש"א ח"ב עמ' 399 ,339, ועוד.

106)  ספר הניגונים, ניגון כד – שיחת פורים תשל"ב. לפעמים נזכר פורים בין הזמנים שבהם ניגנו את ניגון 'ארבע הבבות' של אדמוה"ז (שם, ניגון א). הרבי ציווה בקביעות לנגנו לקראת סיום התוועדות הפורים, ואחריו 'ניע זוריצ'י'. פעמים שציווה לנגן גם 'קול ביער' (שם, ניגון כג). – 'אוצר' עמ' רצב-ג.

107)  לוח כולל-חב"ד, ע"פ הרמ"א סי' תרצ"ה ס"ב (אף שבשו"ע אדה"ז סי' רמט נזכר רק ע"ד 'שעה עשירית'). שיחות-קודש תשל"ז עמ' 508, ושיחת ש"פ משפטים תשמ"א הנחת הת' סכ"ה. ובקצוה"ש סי' סט בבדה"ש ח כ' שיש להקדימה ככל האפשר מפני כבוד השבת.

בספר-המנהגים שם הביא סתירה בדעת אדמוה"ז אם יש חיוב לאכול פת בפורים, עיי"ש.

108)  שו"ע אדה"ז סי' רמט ס"ז.

109)  אדמו"ר מהורש"ב בפורים תרס"ג בווינה החל את הסעודה בשעה 2:00 (סה"ש קיץ ת"ש עמ' 37). הרבי תיכנן זאת להתוועדות שלו בפורים תשי"ד, אם כי הדבר לא התקיים בפועל (ראה אג"ק ח"ח עמ' רמז. תורת מנחם התוועדויות חי"א עמ' 120 ועמ' 130).

110)  ולכן במצב זה אם א"א בנקל יש לקדש אפילו ב"שעה שביעית" (5:40 עד 6:40 בכל מקום באה"ק) ולסמוך על דעת אדמוה"ז בשולחנו שע"פ נגלה חובת הקידוש מייד קודמת לזה (ראה בסי' רעא ס"ג, שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סו"ס קמא (שם מופיע גם לימוד זכות על אלה שאין נוהגין בזה כלל באה"ק), קיצור הלכות שם הערה 13, 'התקשרות' גיליון שעט).

111)  במחיצה דווקא, כיוון שמדובר ב"משתה ושמחה" – ראה שערי הל' ומנהג חלק אה"ע סי' קכו. 'התקשרות', גיליונות: תקפ"ח, תרמ"א ותרמ"ה.

112)  אם מתחילים את הסעודה אחר חצות, לכאורה עדיף להתפלל מנחה גדולה לפניה. אשה שהדליקה נרות או איש שקיבל שבת, צריכים להתנות שעכ"פ לעניין הסעודה אינם מקבלים שבת (אם ההדלקה היא תוך חצי שעה לשקיעה, א"צ שהבעל יקבל שבת במקומה). אם יש צורך בכך, ניתן לקיים 'פורס מפה ומקדש' ולהמשיך לאכול סעודת שבת*. בקצות-השולחן (סי' מז בבדה"ש ס"ק כב, ע"ש) פסק שבמקרה זה לא יאמר 'ועל הניסים' בברכת המזון, אבל למעשה אומרים גם זאת (ראה הנסמן בשו"ע אדה"ז סי' קפח במהדורה החדשה אות  קנד).

אגב, בקביעות זו צ"ע במצוות החג אם אפשר לקיימן אחר השקיעה מספק כשלא קיימן לפני כן: מגילה (גזירה דרבה. ועסי' רס"א ס"א-ב ובלוח דבר בעתו), סעודה (לפני קידוש אסור, ואחריו – כבר יצא פורים), מנות ומתנות (רק במאכל – לצורך היום).

____________________

*)      אף שבשו"ע אדמוה"ז (סי' רעא סו"ס יא) שולל זאת לכתחילה ל'בעל נפש' בגלל הספק אם לברך המוציא, הרי למעשה נהגו בכך חסידים בהתוועדויות יו"ט בכל הדורות (ס' המנהגים עמ' 57) וגם בפני רבותינו (והרבי הפסיק זאת אצלו החל משמח"ת תשד"מ רק מפני הבלבול שלא נהגו שם כראוי – 'רישומה של שנה' יומן ה'תשד"מ, עמ' 77, ובאם בטוחים שהכל ייעשה כדין, אין סיבה לשלול זאת. וכן פירסם הרב ש"ב שי' לוין, וכן נוהגים בפועל במשך השנים הרב ח"ש שי' דייטש ועוד).

113)  ראה לוח 'דבר בעתו'.

114)  שו"ע אדמוה"ז סי' רעד ס"ו וסי' רצא ס"א.

115)  שו"ע אדמוה"ז סי' קפח סי"ז.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)