נושאים נוספים
	לימוד לדורות
	לימוד ע"פ סדרי הישיבה
	אכילה ושתייה שנעלות מצום יום הכיפורים
	'תוקף מרדכי' מבטל את ההעלם ומביא אלוקות ("גאולה") לעולם
	דברים ממשנתם של ה'דברי חיים', ה'חפץ חיים' והראגוצ'ובי
	הכוח היהודי לפעול טהרה
	פרשת צו
	הלכות ומנהגי חב"ד

בהתאם עם הוראת הרבי מר"ח בניסן תשמ"ה, ללמוד הלכה ברמב"ם בעיון, מוגשים בזה רעיונות מעובדים משיחותיו הק' בקשר עם ההלכות ברמב"ם הנלמדות בימים אלו

יש להעיר על עניין הדורש ביאור בסיום הלכות טומאת מת – הלכות בעניינים דהיפך הטהרה באופן הכי חמור, שטהרתם על ידי פרה אדומה – ההלכות שבאות מיד אחריהן.

ובהקדם הביאור בהמשך ההלכות – על דרך המבואר במדרשי רז"ל¹ ש"נתכרכמו פניו של משה" שלא ידע "במה תהא טהרתו" (של זה שנטמא בטומאה הכי חמורה), ועל זה נאמרה לו "פרשת פרה אדומה", ודוגמתו גם בלימוד תורת משה (כולל גם לימוד ספרו של הרמב"ם) – שלאחר שמסיימים הלכות טומאת מת לומדים תיכף הלכות פרה אדומה, שעל ידי זה "תהא טהרתו" של זה שנטמא בטומאה חמורה זו.

ובנוגע לענייננו – סיום הלכות טומאת מת:

דרכו של הרמב"ם בכמה וכמה מקומות בספרו לבאר גם עניינים דתיקון הדעות כו' – על יסוד מה שכתב בסוף הלכות תמורה ש"רוב דיני התורה אינם אלא . . לתקן הדעות וליישר המעשים"².

... וכיוון שכן, היה מתאים שיכתוב עניין דוגמתו בתיקון הדעות גם בסיום הלכות אלה.

ובדוחק יש לומר, שהרמב"ם לא רצה להפסיק בין הלכות אלה להלכות פרה אדומה (בעניין של תיקון הדעות) כדי לסמוך עניין הטהרה על טומאה חמורה זו (לבטל ולשלול תיכף האפשרות ד"נתכרכמו פניו" דהלומד הלכות אלו, כנזכר לעיל), אבל, ביאור זה הוא, כאמור, דוחק הכי גדול. "ותן לחכם ויחכם עוד"³.

והעיקר – שמלימוד הלכות פרה אדומה נזכה תיכף ומיד לקיימם בפועל ממש, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, כמו שכתב הרמב"ם בהמשך ההלכות⁴ ש"(פרה) העשירית יעשה המלך המשיח", ביחד עם "שירה העשירית"⁵, ושאר העניינים דלעתיד לבוא שיהיו במספר עשר – שלימות המספר⁶, "העשירי יהיה קודש"⁷.

...פרה אדומה היא כללות התורה, כי, בעשיית הפרה מודגשים שני העניינים דרצוא ושוב (שריפת הפרה, רצוא, ונתינת מים חיים, שוב), אשר, "על שני עניינים אלו דרצוא ושוב הוסדה כל עיקר התורה והמצוות"⁸.

ויש לומר, שרצוא ושוב רומז גם על כללות עניין הגלות והגאולה, שאז תהיה גם השלימות דכללות התורה ומצוותיה. 

_______________________________

1)    תנחומא חוקת ו.

2)    וכותב לפני זה אפילו בנוגע ל"חוקים" – "אף על פי שכל חוקי התורה גזירות הם .. ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם", ומוסיף שעשו כן בפועל, "מעשה רב" – "הרי אמרו חכמים הראשונים ששלמה המלך הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה".

3)    משלי ט, ט.

4)    סוף פרק ג.

5)    מכילתא בשלח טו, א. ועוד.

6)    ראה פרדס ש"ב. ראב"ע שמות ג, טו.

7)    בחוקותי כז, לב.

8)    לקוטי תורה חוקת נז, ב.