הוא היה רב צעיר, בוגר ישיבת הנגב בנתיבות וישיבת קמניץ בירושלים. עוד בהיותו תלמיד ישיבה מסר שיעורים לסטודנטים מחו"ל, והמפגש איתם חשף אותו לחשיבות הפעילות היהודית בתפוצות. לקראת נישואיו שאל את אשתו לעתיד מה דעתה על משרת רבנות בחו"ל, והיא הביעה עניין. וכך, בשנת תשל"ג, בהיותו בן 24, יצא הזוג הצעיר לקהילה היהודית בפרו.
הרב נפתלי רוטנברג, רבה של הר-אדר שליד ירושלים, מספר (בריאיון ל-JEM) על הקשר שנוצר במהלך השליחות הזאת עם הרבי מליובאוויטש: "לפני יציאתנו המליצו לי לפגוש את הרבי. אמרו לי, אתה תהיה בודד, בקהילה רחוקה. כדאי שיהיה לך קשר עם הרבי. אבל אנחנו טסנו היישר ללימה שבפרו, ורק שם עמדנו על הקשיים האמיתיים".
משלוחים של מזוזות
הדבר הראשון שגילה, שבעצם אין במקום מקווה כשר. היו שני מקוואות, אבל הם לא היו כשרים. במאמץ מיוחד, בעזרת נשיא הקהילה, תוקן אחד משני המקוואות. הדבר השני שצבט את ליבו היה העדר מזוזות. "אתה נכנס לבית, בנסיבות של שמחה או לא עלינו אֵבֶל, מרים את היד ורואה שאין מזוזה", הוא אומר.
בעודו מנסח מכתבים לכמה ארגונים, בתקווה שיסייעו להשיג מזוזות, הציע לו חבר קהילה לפנות אל חב"ד. הרב רוטנברג כתב מכתב לרבי. "מזכירו, הרב יהודה קרינסקי, יצר איתנו מייד קשר", הוא מספר. "קיבלנו מזוזות רבות, בכמה משלוחים. בזכות הסיוע הזה קבענו אלפי מזוזות".
הזמנה לפגישה
אחרי ארבע שנים, לקראת חג הפסח, סיימו בני הזוג את תקופת שליחותם, וטסו לעשות את החג בניו-יורק. מזכירו של הרבי אמר לרב רוטנברג כי הרבי רוצה לפגוש אותם ולשמוע מה קורה בפרו. לא היה להם על מי להשאיר את שני הילדים הקטנים, ובני הזוג באו איתם.
מספר הרב רוטנברג: "זו הייתה שעת צהריים. הרבי ישב ליד שולחן כתיבה גדול, ועליו ערימה גדולה של ספרים ומכתבים. הרבי בירך אותנו במאור פנים והִשרה נינוחות מוחלטת. כאילו באת לבקר חבר או אדם ששמח לקראתך. התחלתי את השיחה וסקרתי את הפעילות. ציינתי שהתמיכה והסיוע מחב"ד נתנו לי המון, ואני שמח על ההזדמנות להודות. הרבי אמר: אני רוצה לשמוע על הקשיים שהיו לגברת, איך היא התמודדה עם זה. היא סיפרה על הקשיים, על גידול ילדים בניכר, והרבי התעניין בכל פרט".
ברכה לילדים
לקראת סיום השיחה הודה להם הרבי על בואם. "כשאשתי סיימה לתאר את החיים בפרו, הרבי סימן לנו להתקרב. התקרבנו, כשהילדים בזרועותינו, והרבי בירך את הילדים. וברוך ה' שניהם מצליחים מאוד, כל אחד בתחומו".
הפגישה נמשכה כעשרים דקות. "בימים ההם, כשהמוּדעוּת להפצת יהדות הייתה בתחילתה ממש, הייתה לי הזכות להיות מהראשונים שהתחברו למרכז שביקש לפרוץ לכל תפוצות עם ישראל, ולתת לכל יהודי את מה שהוא צריך", מסיים הרב רוטנברג. "זאת החוויה שאני לוקח איתי, מתוך תחושה עמוקה של הכרת הטוב לרבי ולחב"ד".
"החוויה שאני לוקח איתי". הרב רוטנברג
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
