נושאים נוספים
	פרשת אמור | ספירת העומר
	רקע חילוני?
	בחודש אייר מחדירים את 'ניסן' בעולם
	עתה הוא הזמן לפעול, ולא להצטער בעתיד!
	שלא נהגו כבוד זה בזה
	פרשת אמור
	"הרואה את הנולד"
	"כדי לקרב דרך הישרה על השבים"
	הלכות ומנהגי חב"ד

סגירת מעגל וסקירה מרתקת על מהפכת 'לתקן עולם' של שלוחי הרבי במרוקו * הצורך להשתתף בהתוועדות חסידים * עוגמת הנפש שנגרמה לרבי, מהתנהלות לא מכובדת של שני חסידים במהלך התוועדות *  חשיבות כתיבת פלפולים וחידושי תורה * ועל התכניות המוקדמות להרחבת ביהכנ"ס וביהמ"ד – 770

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

כ' שבט תש"י. עשרה ימים לאחר הסתלקות כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כותב הרבי ('אגרות קודש' כרך ג' עמוד רלז) להרב מיכאל ליפסקר על פי בקשת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ "בימים שלפני ההסתלקות" לנסוע ולשמש שד"ר – כלומר, לשמש כשליח הראשון ליהודי צפון-אפריקה.

כך למעשה החלה השליחות והפעילות הגדולה של חב"ד-ליובאוויטש ליהדות בארצות צפון אפריקה.

על אודות השליחות הזו נדפס לאחרונה הספר המקיף 'תולדות חב"ד במרוקו', פרי עטו של ר' ש"ז ברגר, המבוסס בעיקר על ארכיון הרב שלמה מטוסוב ע"ה, שהצטרף לפרסומים קטנים יותר יחסית שהתפרסמו במשך השנים (ר' מיכאל ליפסקר – עשרים שנה עבודת הקודש במרוקו (תשרי תשמ"א); ספר זיכרון – הרב בנימין גורודצקי (תשד"מ); בא כח – גורודצקי (תשע"ו);  תשורות שונות של משפחות רסקין, איידלמן, ועוד).

יצויין דבר פלאי:

בחודש שבט תשנ"ב נקרא הרב שלום דובער גורודצקי, בנו של הרב בנימין גורודצקי, אל הקודש פנימה ל'יחידות', ובה נתבקש למסור לרבי דיווחים על עבודת הלשכה האירופית בראשה עמד אביו (עד לפטירתו בשנת תשנ"ה).

הרבי הקשיב לדברים שנאמרו ואף הגיב להם, התעניין בעבודה במרוקו ואף חתם בברכות טובות.

 – מין סגירת מעגל...

פרט נוסף: ביום ראשון כ"ו אדר א' תשנ"ב, מתה אמו של מלך מרוקו ורעייתו של המלך הקודם. כנראה שבו ביום, או למחרתו, הורה הרבי לשגר מברק תנחומים במיוחד עבור מלך מרוקו.

ביום שני כ"ז אדר א' התרחש האירוע הבריאותי של הרבי, ומאז לא נשלחו עוד מכתבים כגון דא.

ביום רביעי כ"ט אדר א' שיגרה מזכירות הרבי את נוסח מברק התנחומים בשם הרבי למלך מרוקו (הנוסח נדפס ב"תולדות חב"ד במרוקו" עמודים 256-257).

תם ולא נשלם, אפוא, ה"לתקן עולם" של צפון אפריקה!

כיצד נוצר פלפול תורני?

פעם נכנס אחד מתלמידי התמימים ל'יחידות' אצל הרבי, והתאונן על כך שאין לו חשק בלימוד.

אמר לו הרבי: "אמור פלפול, וזה יחדיר בך חשק בלימוד".

הבחור הגיב: "אינני יודע לומר פלפול".

הרבי הוסיף והסביר לו: "אומרים שאלה, אומרים תירוץ, מעיינים בספר – ונוצר פלפול!...".

באותה הזדמנות נקב הרבי בשמו של אחד מתלמידי התמימים (הגה"ח הרב יצחק מאיר שיחי' הרץ) שאמר שבוע קודם לכן פלפול, והפנה אליו את הבחור, כדי שהלה ידריכנו כיצד אומרים פלפול.

בקטעי יומן מחורף תשי"ג אנו קוראים ('כפר חב"ד' גליון 28 עמוד 20):

"זה כבר משך שנה שע"פ ציווי כ"ק שליט"א אומרים התלמידים בכל יום ה' איזה 'חידוש'. בכל פעם אומר מישהו אחר. כעבור איזה חדשים שאל כ"ק שליט"א אם החידושים שאומרים התלמידים ראויים לדפוס, אך יותר לא דיבר מזה. כנראה שחשב שמעצמם יבינו ("מ'וועט האבן אליין שכל") ויתעסקו בזה. אך אחר כך התחיל לדבר שידפיסו קובץ חידושי תורה מהתלמידים, וכעת זה עומד על הפרק".

יישר כח על פלפול שהודפס

בחורף תש"כ נכנס התמים משה נפרסטק [ע"ה, אז מתלמידי התמימים ב-770 ולימים משפיע בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בכפר חב"ד] ל'יחידות', במהלכה הודה לו הרבי בברכת 'יישר כח' על השתתפותו בחוברת 'פלפול התלמידים' של תלמידי 770 במסירת פלפול בחסידות (ראה חוברת "פלפול התלמידים" ג' (כ"ד טבת תש"כ) עמודים מד-מח "כוונת ותכלית הבריאה").

באותן שנים השתדל הרבי להחדיר בתלמידים רצון ויכולת לפרסם פלפולים הן בנגלה והן בחסידות, שם היווה הדבר חידוש גדול יותר.

תוכניות להרחבת 770

"הרבה דברים נעשו בימים האלו: ראשית מתכוננים להתחיל בבנין [=הרחבת 770] במקום הסוכה, ויש דעות חלוקות בדבר זה. והעיקר הוא שכ"ק אדמו"ר שליט"א אינו רוצה לומר לא הן ולא לאו.

"אתמול בלילה היו חילופי דברים בין הרב קאזארנובסקי ובין רח"ל".

  – כך דיווח הת' מאיר הארליג מנאמני 770 במכתב.

על מאמר חסידות אי אפשר לוותר

היה זה באחת מההתוועדויות השבתיות בשנת תשל"א. כבר בתחילתה, התגלעה מריבה בין שניים מהנוכחים, שביטוייה לא נעדר מעיני הציבור.

הרבי הרגיש בדבר, והחווה בידו הק' כאומר: מה מתרחש שם? והלה הפסיק.

בהמשך השיחה, כאשר הלה חזר ואף הגביר את התנהגותו הבלתי ראויה, הרבי שוב הרגיש בדבר, ונעמד מלוא קומתו כדי לראות את הנעשה שם... הלה אמר לרבי מספר מילים תוך כדי בכי, ואז הרבי הפסיק באמירת השיחה ואמר: "מן הסתם ההתוועדות אינה נוגעת לאף אחד", והורה להתחיל לשיר.

לאחר מכן הורה הרבי להרה"ח הרב יואל הכהן שי' כהן לנגן את הניגון שלפני אמירת מאמר, באמרו: "על התוועדות אפשר לוותר, אך על מאמר אי אפשר לוותר...".

לאחר אמירת מאמר החסידות אמר הרבי:

"מכיון שהבטיחו ללמוד פירוש רש"י וכן אגרת התשובה – צריך לעשות זאת".

בכל מהלך ההתוועדות, שהסתיימה בשעה 3:45, היה הרבי מאוד רציני. כשיצא הרבי מההתוועדות לא סימן לשיר, וכך גם כשיצא מתפלת המנחה.

תפלת מנחה הייתה אמורה להתקיים בבית הכנסת הגדול, למטה, אך בפועל התקיימה בבית הכנסת למעלה, ולא קראו ב"ספר תורה של משיח".

אמנם, כשיצא הרבי מחדרו ללכת לביתו, החלו הבחורים לשיר "כי אלוקים יושיע ציון גו'", והרבי עודד את השירה בידיו הק', אך עיניו הק' היו אדומות מבכי ומדמעות.

"להתוועדות חסידית אין תחליף"

ב'יחידות' של יהודי המקורב לחב"ד, הורהו הרבי כי עליו להשתתף "מפעם בפעם – לפחות" בהתוועדויות חסידיות המתקיימות במקום מגוריו. "אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד", התבטא הרבי.

דברים זהים מופיעים במכתבו של הרבי לרב ד"ר צבי הרכבי מי"ג ניסן תשי"ג:

ובטח אף שאינו מזכיר על-דבר-זה במכתבו, משתתף הוא מזמן לזמן בהתועדות חסידים, אשר זהו מענינים שאין להם תחליף בפעולה אחרת וכמבואר בכמה משיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר . . אשר בטח ראה אותם.

ולחסיד נוסף שהתגורר בקרבת אנ"ש, אך לא התחבר אליהם כל כך, הוסיף הרבי בכתב-יד-קדשו בסיום מכתבו (תוכן הדברים):

מתי היתה הפעם האחרונה שהשתתף בהתוועדות חסידית?...