התנאים לנסיעה
בהיתר מרב
כמה וכמה פעמים הורה כ"ק אדמו"ר שהנסיעה אליו מארץ-הקודש דורשת היתר מרב מורה-הוראה בעניין הנסיעה לחו"ל2.
רשות הנהלת הישיבה
נסיעת תלמידי התמימים לרבי צריכה להיות אך ורק באישור הנהלת הישיבה ובהתאם להוראתם3.
הנהלת הישיבה יכולה להגביל את זמן השהות ולהתנות את האישור בהתמדה בלימוד והצטיינות לפני הנסיעה וכן ניצול כדבעי של השהות בבית-חיינו4.
רשות בן הזוג
לזוגות נשואים, נסיעת אחד מבני הזוג מותנית בהסכמת השני5.
הכנות לנסיעה
מימון הנסיעה
אין להיכנס לחובות עבור מימון הנסיעה6.
במענה לא' החסידים שהורה כ"ק אדמו"ר לפרסמו ברבים: "ופשוט, שאין כל מקום לנסיעה לכאן עוד הפעם – עד [1] שישלם כל החובות שיש להם בכלל, [2] שתהא פרנסת בני-ביתו שיחיו מובטחת במילואה משך כל נסיעתו, [3] שיהיה בידו מזומן כל ההוצאות רצוא ושוב [הלוך וחזור] ודשהותו כאן"7.
תלמידי התמימים לא יבטלו מלימודם בכדי שיוכלו לשלם הוצאות הנסיעה8.
נחלקו הפוסקים האם מותר לשלם את דמי הנסיעה מכספי מעשר, והעיקר להקל בזה בפרט כשכל מטרת הנסיעה היא כדי להיות אצל הרבי, ובפרט לתלמידי התמימים, אם כי נכון שלא ישולם כל מחיר הנסיעה מכספי מעשר9.
מאידך, ניתן לסייע לאחר בדמי הנסיעה לרבי או להשתתף בהגרלה למטרה זו מכספי מעשר10.
צידה לדרך
היוצא לדרך צריך לקחת עמו טלית ותפילין11. וכשאורז את חפציו עליו לאורזם תחילה, ואף שלאחר מכן יכול להוציאם ולאורזם באופן אחר, אך בהם צריכים לפתוח את מלאכת האריזה12.
הנוסע ייקח עמו ספרי לימוד, כדי שיוכל ללמוד בהם ולקיים מצות "ובלכתך בדרך"13, וכן ללמוד השיעורים היומיים14.
כסגולה לנסיעה טובה, יש לקחת ספר חת"ת עמו בנסיעה. במהלך הנסיעה ילמד איזה שורות תניא ויאמר כמה פרקי תהלים15.
צחצוח הנעליים
מצוואת רבי יהודה החסיד שלא לצחצח את הנעליים ביום שיוצא לדרך16.
אכן, יש מקילים בזה אם אינו הולך ברגליו אלא נוסע ברכב או במטוס17, אולם נכון להחמיר בזה לכתחילה18. ועכ"פ אם רק מנקה אותם מלכלוך ואבק שנדבק בהם – אפשר להקל יותר19.
שליחות מצווה
היוצא לדרך ישתדל להיות שליח מצוה לצדקה, שיתנו לו מטבע לצדקה שיתנה לצדקה במחוז חפצו, או שיקח בעצמו מטבע ויעשה בה סימן ויאמר שכשיבוא למקום פלוני יתן מטבע זה לצדקה בלי נדר20.
צדקה
לפני יציאתו לדרך ייתן צדקה, וכמאמר הכתוב21 "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו"22.
חזרה לביתו כששכח חפץ
אם יצא לדרך רחוקה ונזכר ששכח איזה דבר – מצוואת רבי יהודה החסיד שלא ישוב לתוך ביתו אלא אדם אחר יוציא עבורו את החפץ23.
אולם באם מדובר בדבר הנחוץ לו ביותר לנסיעה24 או כשחוזר לצורך מצוה25 – יש להקל.
הזמנת הטיסה
טיסה בחברה יהודית
כ"ק אדמו"ר הורה כמה פעמים26 שיש להעדיף נסיעה בחברת תעופה בבעלות יהודית בכל מקום שהדבר אפשרי, וכפי שדרשו חז"ל27 על הפסוק28 "או קנה מיד עמיתך", שיש להעדיף קניה מיהודי על פני גוי.
עם זאת, כאשר המחיר יקר באופן משמעותי מחברה בבעלות זרה, יש מהפוסקים שכתבו שלא קיימת חובה לקנות דוקא אצל היהודי למרות המחיר, אולם נראה שגם לדעתם המקפיד אף בזה לקנות דוקא מחברה יהודית מקיים הכתוב "או קנה מיד עמיתך"29.
כמו כן, באם בחברה היהודית אינו מוצא את תאריכי הטיסות המתאימות לו30, או שבחברה הזרה מוצעות לו אפשרויות שונות שלא קיימות בחברה שבבעלות יהודית – אין בזה דין קדימה לחברה היהודית31.
כמו כן, באם הקנייה בחברה זו נמצאת כמסייעת ומעודדת חילול שבת – לא שייך כאן הענין ד"קנה מיד עמיתך"32.
המטוס
טיסה בערב שבת
ניתן להזמין טיסה הנוחתת ביום שישי, ובלבד שיש די זמן שיגיע למקום אכסנייתו/ביתו זמן ניכר קודם השבת ושיהיו לו צרכי שבת, לאחר שלוקח בחשבון עיכובים אפשריים בזמן הטיסה ואת הזמן הנדרש עד ליציאה בפועל משדה-התעופה33.
טיסה במוצאי שבת
לכתחילה יש להימנע לחלוטין מלהזמין טיסה שמועדה בצאת השבת34, אך בשעת צורך יש להזמין טיסה היוצאת מספר שעות לאחר צאת השבת35.
איסור זה הוא דוקא בטיסות כאלו שנעשה בהם חילול שבת ע"י יהודים (כגון בחברה בבעלות יהודית והטיסה לכל היעדים) או שנעשה בעיקר עבור היהודים הנוסעים (וזה בעיקר בטיסות לארץ-הקודש, גם בחברות בבעלות נכרית)36.
הטיסה
תפלת הדרך
יש לומר תפלת הדרך גם בטיסה, אולם יש לאומרה בעת הנסיעה ברכב לשדה התעופה (באם בנסיעה זו כשלעצמה מחויב בתפלת הדרך37), ובאם לא אמרה אז – אומרה במטוס בעודו על הקרקע38.
את תפלת הדרך יש לומר בעמידה, באם אפשר בקל39.
למנהגנו, אין צריך לסמוך את תפלת הדרך לברכה אחרת40.
אם נסיעתו היא עם חניית ביניים קצרה למספר שעות, אפילו בליל המחרת – אינו צריך לומר שוב תפלת הדרך בטיסתו השנייה, אך אם נשאר ללון במקום חנייתו ובכוונתו לטוס רק למחרת – צריך לחזור ולומר תפלת הדרך בדרכו לטיסה השנייה41.
נוסח תפלת הדרך במטוס הוא הנוסח הרגיל42.
במשך הימים שנמצא בדרך אומר בכל בוקר אחר תפלת שחרית43 תפלת הדרך בלא שם ומלכות – עד שובו לביתו44.
נטילת ידים במטוס
לכתחילה יש ליטול ידים מתוך הכלי במטבח המטוס ולא בשירותים שבמטוס, אולם כשאין הדבר מתאפשר יכול ליטול ידיו בשירותים שבמטוס ולצאת ולשפשפם ולנגבם ולומר הברכה בחוץ45.
זמני היום
זמני היום בטיסה, כגון לקריאת שמע ותפלה וכדו' כמו גם זמני התעניות, נקבעים לפי הזמנים במקום שהמטוס נמצא מעליו באותה עת46, וכיום ניתן להיעזר באמצעים טכנולוגיים כדי לברר זאת, והחכם עיניו בראשו לתכנן זאת מראש כדי שיוכל לשמור על כל זמני קריאת שמע ותפלה למרות שינויי הזמנים.
העובר את קו התאריך, או שנוסע דרך אזור הקוטב ומתחלפת לו היממה בלא שרואה זריחה ושקיעה - ישאל רב מורה-הוראה כיצד ינהג לענין זמני היום.
קריאת שמע שעל המטה
אם הטיסה היא בלילה ומתכוון לישון במהלך הטיסה - יאמר קריאת-שמע-שעל-המיטה לפני השינה, ואם עומד לישן שינת קבע יכול לברך גם ברכת המפיל47.
בשם כ"ק אדמו"ר הרש"ב, שע"פ האריז"ל, גם אם לא מתכוון לישן יש לו לומר קריאת-שמע-שעל-המיטה, עכ"פ פרשה ראשונה48.
ברכות השחר
הניעור משנתו לאחר חצות הלילה, אף שהוא קודם עלות השחר – מברך את כל ברכות השחר וברכות התורה, מלבד ברכות "הנותן לשכוי בינה", "מלביש ערומים" ו"רוקע הארץ על המים", אותם יאמר לאחר עלות השחר49.
אכן, באם כוונתו לחזור ולישן שוב שינת קבע – יאמר ברכות השחר כשיקום בפעם השנייה.
באם לא ישן כל הלילה, אזי בהגיע עלות השחר יעשה צרכיו ויטול ידיו ויברך את כל ברכות השחר50.
מקווה
ניתן לטבול במקווה לפני הטיסה גם בעוד לילה עבור תפלת שחרית, כיון שכבר קם לעבודת יומו51.
מי שלא טבל או שישן שנת הלילה במטוס, ילמד משניות בסדר טהרות ומה טוב - במסכת מקוואות המועיל תמורת טבילה זו שהיא לתוספת טהרה52, ונכון כשהדבר אפשרי לטבול ולהתפלל כשיגיע למחוז חפצו אך זאת בתנאי שברור לו שבינתיים לא יעבור זמן התפילה53.
תפלה בטיסה
כאמור לעיל, במידה והדבר אפשרי וברור שלא יהיה זה לאחר זמן התפילה, נכון להתפלל במחוז חפצו מתוך יישוב הדעת וכוונה הראויה.
אם יוצא לדרך לפני הנץ החמה ויקשה עליו להתפלל במטוס לאחר הנץ – מוטב שיתפלל בכוונה לפני הנץ (אך לאחר עלות השחר) מאשר לאחר הנץ שלא בכוונה54.
אכן, כאשר צריך להתפלל בטיסה ישתדל להתפלל בכוונה ובישוב הדעת ככל הניתן, ואם העמידה בתפילה תפריע לכוונתו55 – עדיף להתפלל שמונה עשרה בישיבה כשרגליו צמודות [ובאם אפשר בקל - יקום לצורך הכריעות והפסיעות]56.
צריך להיזהר שלא להתפלל (וכן בכל דבר שבקדושה, כגון לומר קריאת, ללמוד או לברך) כנגד דבר ערוה, ולכן אם יש במטוס נשים שלבושות באופן שאינו צנוע57, לא יתפלל כנגדן אלא יסיט פניו לכיוון אחר, ואם אי אפשר יסתכל בתוך הסידור או יעצום עיניו58.
כשרות
מאחר שלעתים יש הבדלים ברמות הכשרות בין מה שרגיל לצרוך במקומו ולבין רמת הכשרות המוגשת בטיסה או היכן שיימצא בחניית הביניים, יש לברר אצל מביני דבר את רמת הכשרות שיש על מוצרים שונים הניתנים ע"י מערכות כשרות שונות שאינו מכירם.
דינים במעגל השנה
במעגל השנה יש לשים לב לדינים נוספים בהתאם להלכותיו של כל חג ומועד, וכגון דיני יו"ט שני של גלויות, זהירות בקניית חמץ לאחר הפסח, שלא לעבור את קו התאריך בימי ספירת העומר, אופן ההנהגה כשפרשיות השבוע שונות באה"ק ובחו"ל, אכילה מחוץ לסוכה, הבדל בין אה"ק לחו"ל לענין זמן שאילת גשמים, מקום הדלקת נר חנוכה ועוד, אשר לא הארכנו בפרטי דיניהם מפאת קוצר היריעה, אולם יש ליתן את הדעת בכגון דא ולהיוועץ ברב מורה-הוראה מבעוד מועד.
ברכת הגומל
לאחר טיסה ארוכה העוברת מעל ים או מדבר נוהגים לברך ברכת הגומל59. אולם על טיסת פנים נהוג שלא לברך60.
את ברכת הגומל מברכים רק לאחר ההגעה אל היעד ולא בתחנות הביניים שבדרך61.
את ברכת הגומל יש לברך בפני עשרה, ונוהגים לעשות זאת בקריאת התורה [לאחר עלייה לתורה או בסיום קריאת-התורה, לאחר החצי-קדיש על קריאת-התורה]62.
לכתחילה יש לברך הגומל בתוך שלשה ימים מהנחיתה, ואם לא הספיק לברך מאיזו שהיא סיבה – יכול לברך גם לאחר מכן63. ולכן, אם הנחיתה היתה ביום שני לאחר קריאת-התורה – מוטב לברך בפני עשרה ללא ספר-תורה ולא להמתין עד קריאת-התורה ביום חמישי64. אם כי בפועל נתפשט המנהג להמתין ולברך בקריאת-התורה דוקא65.
לאחר ברכת הגומל מפי המברך, קודם עניית "מי שגמלך טוב" וכו', צריכים הציבור לענות אמן66.
נשים אינן מברכות הגומל67.
השהות בחצרות-קדשנו
לימוד התורה
בזמן השהות בחצרות קדשנו צריך לקבוע עתים לתורה בנגלה ובחסידות ולהשתתף בשיעורים, ולפני החגים יש ללמוד ההלכות הנצרכות ומאמרי דא"ח המבארים את עניינם68.
פעם הציע כ"ק אדמו"ר שהקביעות עתים תהיה באופן הבא: זמן לימוד החסידות – בבוקר, לפני תפלת שחרית, ובערב קודם תפלת ערבית, וזמן לימוד הנגלה – לאחר תפלת שחרית ולאחר תפלת ערבית, וכל המוסיף מוסיפין לו69.
תלמידי התמימים הבאים לחצרות קדשנו, עליהם לשמור את סדרי הישיבה, וגם כשמגיעים בחודשי אלול ותשרי – צריכים לשמור את סדרי הישיבה כבכל השנה, ובהוספה70.
כשרות
מאחר שיש הבדלים ברמות הכשרות בין מה שרגיל לצרוך במקומו, יש לברר אצל תושבי ארה"ב מביני דבר את רמת הכשרות שיש על מוצרים שונים הניתנים ע"י מערכות כשרות שונות שאינו מכירם.
עירוב
כיון שאין עירוב סביב שכונת קראון-הייטס, הרי שיש להיזהר בכל הלכות הוצאה מרשות לרשות בשבת.
כן יש להיזהר שלא להניח חפצים בכיסו, אפילו בתוך הבית, שמא ישכח וייצא בהם לרשות הרבים71.
השתטחות על הציון הק'72
טבילה במקווה
קודם ההליכה לציון וכתיבת הפ"נ יש לטבול במקווה73.
אכילה ושתייה
"קודם ההליכה על ציון ואוהל – נוהגים שאין אוכלים, אבל שותים"74.
כתיבת פ"נ
לפני הכניסה לאוהל כותבים פ"נ.
מההנהגות הנפוצות בכתיבת הפ"נ75: משתדלים שכתיבת הפ"נ תהיה לאחר התפילה, ומקדימים נטילת ידים, לבישת כובע וחליפה (והנשואים – בחגירת אבנט), כתיבה על דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור, ציור פני הרב, הקפדה גם על כתיבת בשורות טובות, קבלת החלטה טובה, נתינת צדקה ולימוד ענין בתורה.
חליצת הנעליים
מקום מנוחת הצדיקים הוא מקום קדוש וטהור76, ומטעם זה נוהגים לחלוץ את נעלי העור בעת ההשתטחות על קברי צדיקים77, ולהיכנס רק עם נעלי-בד וכיו"ב78.
כניסת כהנים
כ"ק אדמו"ר ציווה לבנות מחיצה בת עשרה טפחים סביב ציון כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע. כמו כן, לא הרשה לבנות גג מעל הציון, כך שהאוהל עצמו בנוי באופן שגם הכהנים79 יכולים להיכנס אליו80.
לצד זאת, הורה כ"ק אדמו"ר לכוהנים שלא ישלחו יד על הציון, וגם שלא יניחו בעצמם שם את הפ"נ81.
כיום גם הדרכים המובילות אל האוהל מוקפים במחיצות על מנת שתהיה מחיצה בין הכהן לשאר הקברים.
נשים
נשים יכולות לעלות לציון הק' בימי ליבונן, אולם בימי ראייתן מורין להימנע, ולכן אם אפשר כדאי לדחות, אולם אם באה למספר ימים ואין ברירה וכו' יש להקל, ותעמוד בריחוק מן הקברים82.
אף שנשים מעוברות ככלל אין הולכות לבית החיים, אולם העיקר להקל לבקר בקברי צדיקים83.
הסתרת הציציות, לימוד ותפלה
מסתירים את הציציות ואין לומדים ומתפללים ליד הציון, מלבד מה שאומרים בנוסח ה"מענה לשון" ופרקי תהילים84, כדלהלן.
דפיקה בדלת
נוהגים לדפוק על דלת הכניסה לאוהל, כנטילת רשות הכניסה85.
הדלקת נר
נהוג להדליק נר בכניסה לאוהל במקום המיוחד לכך, וכ"ק אדמו"ר היה עושה זאת בתוך קריאת ה"מענה לשון", כשהיה מגיע ל"הריני מדליק הלאמפף" וכו'.
"מענה לשון" וקריאת הפ"נ
נוהגים לקרוא על האוהל הק' נוסח "מענה לשון", ובמקום הנסמן קוראים את הפ"נ, ולאחר מכן קורעים אותו לכמה חתיכות ומניחים אותו בתוך האוהל וממשיכים באמירת ה"מענה לשון"86.
לאחר היציאה מהאוהל
לפני היציאה מהאוהל היה כ"ק אדמו"ר מקיף את האוהל87.
קודם יציאתו מבית החיים היה כ"ק אדמו"ר תולש כמה עשבים ג' פעמים וזורקם לאחוריו88.
ביציאה משטח בית-החיים נוטלים ידיים ג' פעמים לסירוגין כנטילת ידים שחרית ואחר נטילה זו אין צורך להפוך את הספל ואין מנגבים את הידיים89.
______________________
1) מטרת מדריך הלכתי זה להקיף את הידע הבסיסי הנדרש סביב הנסיעה לרבי, החל מההכנות הרוחניות והגשמיות לנסיעה, הנסיעה עצמה, השהות בחצרות קדשנו, ההשתטחות על האוהל הק', וכלה בחזרה לביתו. מפאת קוצר היריעה לא ירדנו במסגרת זו לכל פרטי הדינים, המנהגים וההוראות המסתעפים, ועוד חזון למועד אי"ה.
כמו כן אין מטרתו של מדריך זה לבאר את גודל מעלת הנסיעה לרבי וחשיבותה וההכנה אליה, אשר קבצים רבים מלאים בדבר זה משיחות רבותינו וסיפורי חסידים, ומשם ישקו העדרים.
יצויין, כי בהכנת מדריך זה נעזרנו בליקוטים שונים שיצאו לאור עם השנים בחלק מהנושאים הנידונים, ובמיוחד בגליונות התקשרות, קובץ הלכות השכיחות בטיסה (להרב שבתי יונה פרידמן שי', נדפס בסוף ספרו 'בירורי מנהגים – שבת'), 'אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד' ('חזק' תשע"ט), וכמו גם בתשובות שנענו במסגרת מוקד ההלכה שע"י בית-דין רבני חב"ד באה"ק, וכאן המקום להודות לרבנים חברי ביה"ד ומורי-ההוראה שליט"א שהואילו מטובם להגיה מדריך זה ולהוסיף את הערותיהם, וזכות הרבים תלוי בהם.
2) ראה שיחות: י"ג אלול תשמ"ב (תורת מנחם תשמ"ב ח"ד ע' 2172). א' דר"ח אלול תשמ"ז (תורת מנחם תשמ"ז ח"ד ע' 309). ובכ"מ. וראה התקשרות גל' תרפב ע' 19-20. הלכות השכיחות בטיסה הע' 42.
3) ראה אגרות קודש חט"ז ע' צה. מקדש מלך ח"ד ע' רד. וראה גם שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 675.
4) ראה אגרות קודש ח"ח ע' מב. ח"ט ע' פ. חי"ג ע' רטו.
5) ראה שיחת ר"ח אלול תשמ"ז (תורת מנחם תשמ"ז ח"ד ע' 309). אגרות קודש חי"ד ע' תצא. חט"ו ע' רנז. חכ"ג ע' שב. מענה שהובא בעסקנות ציבורית ע' 160. וראה גם כפר חב"ד גל' 1709 ע' 17. ובכ"מ. כן הורה כ"ק אדמו"ר כמה פעמים שחסידים הנוסעים לרבם יביאו בחזרתם מתנה לנשותיהם, ראה אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד פכ"ח ס"פ.
6) ראה שיחות: כ"ח מנחם אב תשל"ו (שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 675). ו' תשרי תשמ"ב (תורת מנחם תשמ"ב ח"א ע' 74).
7) אגרות קודש חכ"ג ע' ריט.
8) ראה אגרות קודש חי"ט ע' קיז-ח.
9) ראה שו"ת ערוגת הבושם חיו"ד סי' רכ. וראה מש"כ בחיים כהלכה תשובה רה. וש"נ. ולמעשה יש מקום להקל יותר מצד שהוא צורך מצוה, לצורך השתטחות על הציון הק', שהיא מצוה רמה ונשאה, וכן לצורך התחזקות בתורה ומעשים טובים הבאים עקב נסיעה זו, והרי מותר להשתמש בכספי מעשר לצורך מצוה שאינה חובה, וכפי שפסק אדה"ז בסדר ברכת הנהנין פי"ב ס"ט.
10) ע"פ המקורות דלעיל בהערה הקודמת. ויש עוד להאריך בזה. ואכ"מ.
11) ראה אגרות קודש חי"ט ע' רסח.
12) מענה כ"ק אדמו"ר, הובא בכפר חב"ד גל' 95 הע' 10.
13) ראה שו"ע אדה"ז סי' קי ס"ט. ערוך השולחן סי' קי סט"ו.
14) מענה כ"ק אדמו"ר שהובא במאוצר המלך ח"ב ע' 180.
15) אגרות קודש חי"ט ע' רסח. וראה גם שלחן מנחם ח"א ע' שנח.
16) סי' לט. וראה בהרחבה חקרי מנהגים (מהדורה חדשה) ח"ב סי' מא. וש"נ.
17) ראה מילי דחסידותא על צוואת ריה"ח שם. קצות השולחן סי' סז סדי השולחן סק"ט. שו"ע הקצר פפ"ח ס"ו ובהע' 21, ושם שמ"מ נהגו העולם להחמיר בזה.
18) לפי חקרי מנהגים שם והמובא בהערה הקודמת.
19) ראה בהמובא בשמירת הגוף והנפש סי' צד שיש מקילים בזה. אבל ראה שמועות וסיפורים ח"א ע' 207 שכ"ק אדמו"ר הרש"ב בהיותו בדרך לא היה מנקה גם האבק שהצטבר על נעליו.
20) חסד לאלפים סי' קי סק"ה. שו"ע הקצר פפ"ח ס"ט. וש"נ. וכן היה כ"ק אדמו"ר נותן דולר לצדקה כשליחות מצוה. וראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ט ע' כא, שנתן סכום כסף לשליחות מצוה, והורה לחלקו באופן שמחציתו האחת ייתן לצדקה במחוז חפצו ומחציתו השנייה ייתן כשישוב לביתו, ובכך יתברך בנסיעה טובה הן ביציאתו והן בחזרתו. וראה גם מקדש מלך ח"א ע' 47: "בודאי יקח ג"כ שליחות מצוה להמקום שם יתראו וגם שבאמצע [היינו בתחנת הביניים שבדרך]".
וע"ע אגרות קודש חי"ג ע' שצד, בדבר לקיחת ספרים וחוברות להפצת המעיינות, שגם זה הופך את נסיעתו לשליחות של מצוה.
21) תהלים פה, יד.
22) סמ"ג עשין יט. קיצור שולחן ערוך סי' סח ס"ו. כף החיים סי' קי סקכ"ד. שו"ע הקצר שם. ושכן מנהג אנשי מעשה.
23) סי' לח.
24) שלחן חי סי' מז סק"ו. שו"ע הקצר שם סי"ב.
25) מקור חסד על צוואת ריה"ח שם סקנ"ד.
ובשו"ע הקצר שם הע' 54: "ועפ"ז [שאפשר לחזור לצורך מצוה] י"ל, דעצה היעוצה להרוצה לחזור בלי חשש, להפריש שם צדקה ויועיל בזה תרתי – חשש אזהרת הצוואה וצדקה קודם יציאתו לדרך".
יצוין עוד, שיש המחמירים שלא לחזור לביתו אחר שיצא לדרך גם אם לא שכח שם דבר מה, וכגון שנדחתה הטיסה או שאיחרה ומתכוון לצאת שוב לדרכו - ראה בהמצוין בשמירת הגוף והנפש סי' צט ס"ו, משלחן חי סי' מו סק"ה ומשבעים תמרים מהדו"ב על צוואת ריה"ח שם לפי אחת הגירסאות בצוואת ריה"ח.
כן ידוע המסופר אודות הרב שניאור זלמן גוראריה ע"ה, שפעם יצא לשדה התעופה והטיסה נדחתה ולא רצה לחזור לביתו מצד צוואת ריה"ח, וענה לו כ"ק אדמו"ר שילמד פרק תניא ובכך יהפוך למציאות חדשה וממילא יוכל לחזור.
26) אגרות קודש חי"ג ע' רצב. מקדש מלך ח"ב ע' 411. תשורה ססובר תשס"ו ע' 47. וראה גם לשמך תן כבוד (תשורה וולף תשע"ו) ע' 29 ואילך.
מפשטות דברי כ"ק אדמו"ר עולה שמדובר בהוראה ברורה ושכך צריכה להיות ההנהגה עכ"פ לכתחילה (אם כי יש מקום להסתייגויות בדבר, כדלהלן), אף שלא נזכרה בגמ' ולא הובאה בשו"ע, ומקורה בספרא על הפסוק, אך הובאה ע"י כמה מהפוסקים (לדוגמא שו"ת רמ"א סי' י. שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קנא. שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' צד, ונידונה רבות בתשובות האחרונים) שלמדו כן גם מסוגיות הש"ס.
יש שרצו לומר שההוראה היתה רק לשלוחים או לחברי המזכירות וכדו', אבל מהפשטות בה מוזכר ענין זה ע"י כ"ק אדמו"ר, משמע שהוא הוראה פשוטה לרבים, שבכל מקום שניתן לנסוע עם חברה בבעלות יהודית יש להעדיפה עכ"פ לכתחילה (ולהעיר מלשונו הק' באגרות קודש חט"ז ע' רלד: "ומהדרין שיהיה דוקא כדרשת חז"ל קנה או מכור מיד עמיתך", משמע שאינו בגדר חובה גמורה).
וראה מה ששקו"ט בזה בקבצים: הערות וביאורים גל' תשצח ע' 41 ואילך. גל' תשצט ע' 27 ואילך. גל' תת ע' 71 ואילך. קובץ אור ישראל גל' ט ע' קיח ואילך. הוראה ומשפט גל' 1 ע' 10 ואילך. גל' 2 ע' 15. ובכ"מ.
27) בספרא ויקרא כה, יד.
28) שם
29) ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' קכט. חקרי לב חו"מ ח"א סי' קלט. שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' שח. אמרי יעקב סי' ט אות כב. ועוד. הבדל משמעותי במחיר כתבו חלק מהפוסקים הנ"ל שהוא עד שתות (שישית – 16.6%) – ראה בהרחבה קובץ אור ישראל שם.
ולכאורה אף שכ"ק אדמו"ר סתם הדברים ולא חילק, הרי שדבריו מיוסדים על האי דינא דקנה מיד עמיתך, שבו כתבו הפוסקים לחלק כנ"ל, ואף שמדברי הרמ"א שם משמע שגם כשהבדלי המחיר משמעותיים יש לקנות מהיהודי דוקא (ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' קצה סוד"ה הנה בדעתו. וכ"ה בשו"ת מחזה אברהם סי' קמח. שו"ת פרשת מרדכי למהר"ם בנעט חחו"מ סי' ז), הלא כאמור אינו בגדר חובה גמורה, אלא בגדר הנהגה לכתחילה, ולכן יש מקום להקל בזה, ומ"מ המחמיר גם כשהמחיר יקר יותר באופן משמעותי לקנות דוקא מיהודי שפיר מקיים מצוה. וראה עוד בזה בקובץ אור ישראל שם וקובץ בהוראה ומשפט הנז' ובהמצויין שם.
30) והיינו שזה צורכו ממש והתאריכים האחרים המוצעים בחברה היהודית לא מתאימים לצרכיו – כך מסתבר. וכעי"ז בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תשכד.
31) כפשוט, וע"ע קובץ אור ישראל שם ע' כו. קובץ הוראה ומשפט שם גל' 1 ע' 12. וש"נ.
32) לפי אגרות קודש חט"ז שם. וראה גם קובץ הוראה ומשפט שם הע' 10. ושם, שזהו בהתאם להוראת הרבנים שעל אתר מזמן לזמן.
33) ראה שו"ע אדה"ז סי' רמט ס"ג. קצות השלחן סי' סט בדי השלחן סק"ה.
34) הוראת כ"ק אדמו"ר בכו"כ הזדמנויות – ראה כפר חב"ד גל' 398 ע' 31. בסוד שיח ע' 43. התקשרות גל' א'קז ע' 15 הע' 22. שלחן מנחם או"ח סי' קצג ובהערות שם (ח"ב ע' קעו). וראה בהרחבה הלכה ברורה סי' שיח בירור הלכה סקכ"ד. וש"נ.
35) כיון שעבר זמן בכדי שיעשו, ודי בזה לענין הנאה ממעשה שבת (ואף שבטושו"ע ושו"ע אדה"ז סי' שיח ס"א מבואר שבמעשה שבת של יהודי מותר למוצאי שבת מיד, אמנם כבר כתבו אחרונים שטעמים אלו לא שייכים בישראל מומר שדינו כנכרי לענין זה ואין ליהנות ממעשיו עד שיעבור זמן של בכדי שיעשו – ראה בהמצוין בפסקי תשובות על אתר אות ג. ואכ"מ). ולהעיר מאגרות קודש ח"כ ע' קכה, גבי הפלגה באוניה בצאת השבת.
36) ראה במקורות שצוינו לעיל, אכן כשגם רוב הנוסעים הם גויים אפשר להקל – ע"פ שו"ע אדה"ז סי' רעו ס"ז.
37) היינו אם הדרך היא במרחק של פרסה (3.840 ק"מ) ואומרים אתה לאחר שיצא כ-35 מטר מתחום עירוב העיר - משמעות דברי כ"ק אדמו"ר שבהערה הבאה. וכ"כ בשו"ע הקצר פפ"ח הע' 7. וכן הורה הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה. אבל ראה קונטרס הלכות השכיחות בטיסה (נדפס בסו"ס בירורי מנהגים – שבת) הע' 48.
38) ראה לקוטי שיחות חי"ב ע' 152. שלחן מנחם או"ח סי' קלה (ח"א ע' שנו ואילך). חיים כהלכה תשובה כט. וש"נ.
ויש שכתבו שכשאומרה על המטוס ישתדל לאומרה מיד כאשר יתחיל להמריא ובעודו על המסלול – ראה שו"ת משנה הלכות מהדו"ת חאו"ח סי' עז. שו"ת באר משה ח"ז קונטרס העלעקטרי סי' קיד.
39) סידור אדה"ז על אתר. וראה בהמצויין בסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות הע' 12 ובמילואים שם סי' טז מהנהגת כ"ק אדמו"ר, שהיה עוצר את הרכב ויוצא ממנו כדי לברך בעמידה. וראה עוד שם מהנהגת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.
40) ראה ספר השיחות תש"א ע' 148 שכך דעת אדה"ז למעשה. וכך היתה הנהגת כ"ק אדמו"ר – ראה בהרחבה במילואים לסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות שם. וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
