מדורים נוספים
	פתח דבר
	פרשת חוקת / בכוחו של משה
	"בטח יודיע לי"
	בכוחנו לפעול ש"לא יעזוב צאן מרעיתו"
	רואים שזה סוף זמן הגלות
	רועה ישראל
	הלכות ומנהגי חב"ד
	נסיעה לרבי
	מקורות
	עת לדעת

ג' תמוז     

תרי"א

השריפה הגדולה בליובאוויטש בימי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

שריפות רבות פקדו את חצר רבותינו נשיאינו בעיר ליובאוויטש. אחת השריפות החמורות שאותן מונה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ברשימותיו, היתה ביום ג' תמוז תרי"א, בה נשרפו ביתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכן בתיהם של בניו הק'. 

(ימי חב"ד ע' 203).

תרנ"ו

החלו התוועדויות שמחת קישורי השידוכים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עם הרבנית נחמה דינה, בנאות דשא באליווקא (שליד תחנת הרכבת קראסניא, מרחק של שעתיים נסיעה מליובאוויטש), ביום א' לפ' חוקת, ונמשכו שבעת ימים.

(נשואי הנשיאים ע' 63).

תרפ"ז

"אתחלתא דגאולה" – יום שחרורו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ממאסרו בכלא שפאלערנע (ראה אירוע ט"ו בסיון), ביום א' פ' בלק, בשעה אחת וחצי בצהריים - בתנאי שיצא לגלות בקאסטראמא למשך שלוש שנים.  קאסטראמא הייתה עיר גויית מובהקת שרק יהודים מעטים גרו בה.

לפני שנשלח לגלות, ניתנה לרבי רשות ללכת לביתו למשך שש שעות. בשעה שמונה בערב היה עליו להתייצב בתחנת הרכבת, ולנסוע עם הרכבת הנוסעת לקאסטראמא.

בנסיעתו לקאסטראמא הצטרפו אליו בתו הרבנית חי' מושקא, חתנו הרה"ח ר' שמריהו גורארי' והחסיד ר' אליהו חיים אלטהויז. תחנת הרכבת היתה מלאה וצפופה בהמון רב של חסידים שבאו להפרד מהרבי. הנסיעה לקאסטראמא נמשכה עשרים וארבע שעות ברכבת.

(ימי חב"ד ע' 203).

תש"א

ההתוועדות הראשונה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בה נכח כ"ק אדמו"ר לאחר בואו לארצות הברית - שבת קודש ג' תמוז.

(קובץ כ"ח סיון ע' 21)

תשנ"ד

יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

צידה לדרך: יהי רצון שג' תמוז יהפוך בקרוב ליום של יציאה מן ה"מאסר" וגאולה שלימה.

ד' תמוז    

תקע"ט

יום פטירתה של הרבנית אסתר מרים, בת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נפטרה בחיי אביה, ומנוחתה כבוד בליובאוויטש.

(מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים ע' רעו)

ח' תמוז    

תרנ"א

יום קישורי התנאים של הרבנית חי' מושקא, בת כ"ק אדמו"ר המהר"ש, עם הרה"ח ר' משה הכהן הורנשטיין.

הרבנית חי' מושקא נתייתמה מאביה כ"ק אדמו"ר מהר"ש בהיותה בת אחת עשרה. אחיה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב והרה"ק הרז"א דאגו לשידוך עבורה.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שפט. ימי חב"ד ע' 205)

תרנ"ח

פרצה שריפה בליובאוויטש שבה עלו באש ששים ושלושה בתים, ביניהם בתים של משפחת בית רבי.

(אוצר סיפורי חב"ד ח"ח ע' 37)

ט' תמוז

תש"נ   

בסמיכות ליום הבהיר חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, הורה הרבי להוציא לאור את הקונטרס הידוע "חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, תרפ"ח". כשאליו מצורפות הוספות חדשות, חלקן בפרסום ראשון.    

אחר תפילת ערבית חילק הרבי את הקונטרס כשאליו מצורף דולר לצדקה. סך הכל חילק הרבי כשלושת אלפים וחמש מאות קונטרסים.