נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת תבוא | לצורך עליה
	במה לחסוך?
	כל אחד יכול לשוב מאהבה – וברגע אחד!
	הבא ביכורים ותבע את הגאולה!
	סידורו של רבינו הזקן
	פרשת תבוא
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

הדיון בסוגיית מועד ההדפסה הראשון של סידור של רבינו הזקן * גודל הדיוק בעריכת הסידור * ויריעה נרחבת על ההלכות המשולבות בסידור * כשהרבי ציין: "הרב זווין נהנה מהעבודה!" * בבואנו מח"י אלול, דברים אחדים על סידורו המפורסם של אדמו"ר הזקן

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

עם חיבוריו הגדולים והמאירים של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע נמנה, כידוע, גם הסידור שחיבר ובו בירר וליבן את נוסח התפלה השווה לכל נפש על פי נוסח האר"י ז"ל.

מלבד נוסח התפלה עצמו שנדפס ברבות השנים בשמות שונים, והנפוצים שבהם: "סידור תורה אור" ו"סידור תהלת ה'", נדפסו גם מספר חיבורים המבארים את המקורות ששימשו את אדמו"ר הזקן בעריכת הסידור, דנים בחידושים אשר בו ובדרכי עריכתו והדפסתו, ואף מביאים מדברי רבותינו נשיאינו אודותיו.

בין חיבורים אלה ניתן למנות את 'שער הכולל' להגאון רבי אברהם דוד לאוואוט, סב-סבו של הרבי, ה'הגדה של פסח' עם ליקוטי טעמים ומנהגים שערך הרבי, 'סדר ברכת הנהנין' עם 'שם הגדולים' להגרמש"ז שניאורסון נכד הצ"צ, ובזמננו: 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הגרלוי"צ שי' ראסקין, 'סידור הרב' שבהוצאת חזק, 'הסידור' שבהוצאת 'היכל מנחם' במונסי, ועוד.

לרגל יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת אדמו"ר הזקן והבעש"ט, נאסוף ברשימה זו חלק מהתייחסויותיו הרבות של הרבי לסידורו של אדמו"ר הזקן, שחלקם הובאו בספרים האמורים.

שנת הדפסת הסידור לראשונה

במקומות שונים ניטשו ויכוחים על שנת הדפסת הסידור לראשונה על-ידי אדמו"ר הזקן (דומה שסיכום מקיף נמצא במאמרו של הגר"ב שי' אבערלנדר שנדפס ב"היכל הבעש"ט" גליון ל"ז). להלן יבואו דברי הרבי בנידון (לוקטו ב"סידור הרב" עמודים: 9; 481; 483).

בשנת תש"ו נדפס על ידי הוצאת קה"ת, בראשה עמד אז הרבי, הקונטרס "תורת החסידות" שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, המבאר את מהות חכמת תורת החסידות והכרח התפלה, מהותה ותוכן פעולתה.

בסיום ה'פתח דבר', שנכתב ונחתם על-ידי הרבי, מופיע המשפט הבא:

על פי הצעת כ"ק אדמו"ר שליט"א, הוספתי בזה . . בתור מילואים . . ידיעות על-דבר השתלשלות תורת חסידות חב"ד.

ואכן, בסוף הקונטרס נדפסה רשימה מפורטת ומאלפת תחת הכותרת "שלשלת קבלת תורת החסידות" (עמודים 25-32 בהוצאת תנש"א) הכוללת את שמות הנשיאים, הוריהם, כינוייהם, תאריכי הולדתם והסתלקותם, שמות ילדיהם, ספריהם, מכתביהם, ועוד.

בהערה בתחילת הרשימה (עמוד 25 הערה 3) כותב הרבי:

בספרים שהכנסתי ברשימה . . זו ציינתי גם-כן מקום וזמן הדפסת הוצאה היותר קדומה של הספר...

ה'צריך עיון' של הרבי

בין ספריו של אדמו"ר הזקן מופיע (עמוד 26 והערה 9):

סידור (שקלאוו, תקס"ג).

על כך באה הערת הרבי בשולי הגיליון (להלן תחולק לקטעים ויפוענחו ראשי-התיבות):

כן-כתבו הרב לאוואט בהקדמתו לשער הכולל והבית רבי חלק-א' עמוד 168.

וצריך-עיון. כי בתור הקדמה להסידור בא המאמר הקל קל יעקב. ובתניא הוצאת שקלאוו תקס"ו בא מאמר זה גופא בתור חתימה אחר אגרת-התשובה. ודוחק לומר שבתחילה הדפיסו מאמר זה בסידור [ו]אחר-כך בא גם-כן, בחיי רבנו הזקן ואם-כן בודאי על-פי ציוויו, בחתימת התניא. ואחר-כך שוב השמיטוהו מן התניא.

ומסתבר לומר, שבתחילה נדפס בחתימת התניא. אחר-כך כשנדפס הסידור, וכיוון שמאמר זה מדבר על-דבר קריאת-שמע ותפלה, ציוה אדמו"ר-הזקן להדפיסו שם בתור הקדמה. ובמילא השמיטוהו מהוצאות התניא שאחר זמן זה.

אלא שאח"כ [אולי נפלה טעות הדפוס וצ"ל: שא"כ, הערת הגרלוי"צ ראסקין] הרי אחת משתי אלו, או שהסידור נדפס אחר שנת תקס"ו או שסידור הראשון לא היתה בו הקדמה זו (וזה דוחק קצת).

"נדפס לראשונה בשקלאוו תקס"ג"

בשנת תשכ"ה כתב חותני הגה"ח ר' טוביה שי' בלוי סקירה מקיפה על "סידור התפילה של אדמו"ר הזקן" שנדפסה ב"בטאון חב"ד" גיליון 26 (אלול תשכ"ה).

בתוך הסקירה הועתק תוכן הערת הרבי האמורה, ממנה נראה שהרבי נוטה לאחֵר את שנת הדפסת הסידור לראשונה לאחַר שנת תקס"ג, אולם כאשר הייתה הסקירה למראה עיני הרבי עובר להדפסתה, כנהוג אז, מחק הרבי קטע זה, כך שבמאמר נותר רק המשפט: שנת הדפסת מהדורתו הראשונה של סידור זה מקובלת כשנת תקס"ג.

היו שהבינו מהגהה זו, שהרבי חזר בו מהנכתב בהערה זו ודעתו כ"משנה בתרא" היא שאכן, הסידור נדפס בשנת תקס"ג, והביאו סימוכין לכך מהעובדה הבאה.

שנתיים לאחר הדפסת הסקירה האמורה, בשנת תשכ"ז, נדפס "ספר השיחות תש"ד" מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ושם בעמוד 16 הופיעה הערה נוספת של הרבי בנידון (תצלום כתב-יד-קודש פורסם ברשימתנו בגיליון תרא עמוד 10):

סידור אדמו"ר-הזקן נדפס לראשונה שקלאוו תקס"ג, אבל כנראה עוד לפני זה היו רשימות משנוי הנוסחא, כי בשנת תקנ"ח כבר ניתן רשיון מהממשלה להחסידים להתפלל בנוסח שלהם.

"בתכלית הדיוק" גם בסדר הדברים

גם למיקום התפלות והסדר שלהן בסידור אדמו"ר הזקן התייחס הרבי.

ידוע גודל הדיוק בסדר של אדמו"ר הזקן בכל עניניו, ובפרט ב"סדר תפלה" שתוכנו הוא "סדר תפלות מכל השנה" – מובן, שהסדר בזה הוא בתכלית הדיוק. הדיוק בסדר מודגש עוד יותר כאשר משווים זאת לסדר שבסידור האריז"ל, שהרי סידורו של אדמו"ר הזקן הוא "על פי נוסח האריז"ל" – שבסידורי האריז"ל (שראיתי) הסיום (אינו ב"ספירת העומר", אלא) עם (הכוונות של) שמיני-עצרת ושמחת-תורה.

הציטוט דלעיל הינו תרגום חפשי של פתיח לשיחה עיונית של הרבי (ליקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחה א' לפרשת אמור) – סיום ל"סידור אדה"ז, בה מבאר הרבי בהרחבה את הסיבה לכך שאדמו"ר הזקן הציב את ספירת העומר בסוף הסידור דווקא.

הטעם בפשטות הוא – אומר הרבי – משום שסידור אדמו"ר הזקן הינו, כידוע, שווה לכל נפש, בשונה מסידור האריז"ל שנכתב עבור יחידי סגולה, ולכן הוא מסודר לפי התדיר יותר ולפי סדר חדשי השנה.

אולם – ממשיך הרבי – כיוון שסידור אדמו"ר הזקן נכתב בהתאם לדעות הפוסקים בנגלה ובהתאם לנוסח המכוון על פי כוונות האריז"ל מסתבר שההסבר לדבר קשור בכך שספירת העומר מהווה הסיום והחותם של סידור התפלה כולו, הן על פי נגלה והן על פי סוד.

להבנת הביאור עצמו יש לעיין בשיחה האמורה.

מיקום ההלכות בסידור אדמו"ר הזקן

התייחסות נוספת של הרבי לסדר ומיקום הדברים בסידור אדמו"ר הזקן עוסקת במיקומם של "הלכות נטילת ידים לסעודה" ו"סדר ברכת הנהנין".

מפליא להיווכח כמה שאלת המיקום חשובה לרבי, עד כדי דיון בה בהרחבה ובדייקנות הנובעת – כפי הנראה – לפי הכלל ש"סדר בתורה אף הוא תורה".

בדיון זה משתמש הרבי ביותר ממניין (!) סידורים שונים כדי לברר את נוסח אדמו"ר הזקן (לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 69 הערה 18):

וצריך-עיון-גדול למה נשתנו הלכות נטילת-ידים לסעודה ודברכת-הנהנין – שבאו בהסידור לאחרי ברכת-המזון (ותקון-חצות וכו') ולא לפניהם כשאר ההלכות שבסידור.

בכל סידורי תורה אור שראיתי (כולל ההוצאה דשנת תרנ"ב "שערי תפלה") הוא כנזכר-לעיל,

אבל בסידור עם דא"ח בהוצאה הראשונה שהוצאה-לאור על-ידי אדמו"ר האמצעי (וכן בשלאחרי') באו דיני נטילת-ידים לסעודה לפני ברכת-המזון, וסדר ברכת-הנהנין – לאחרי ברכת-המזון [וכן-הוא גם בסידור אור המאיר (ווילנא תרנ"ה). ועוד].

בסדר תפלות לכל השנה (טשערנאוויץ תרכ"ה), וסידור המאיר לארץ (ווילנא תר"ל) ושני המאורות (ווילנא תרנ"ו) באו שניהם לפני ברכת המזון. בסידור שלמי תודה (ווילנא תרס"ו) באו כל ההלכות (גם דנטילת-ידים וסדר ברכת-הנהנין) בתחלת הסידור – אבל נראה שבסידורים אלו נהגו המוציאים-לאור על-דעת עצמם בכל כיוצא-בזה.

ולהעיר אשר בסידור האריז"ל (דר' שבתי וסידור קול יעקב) כוונת הנטילה הן לפני ברכת-המזון וכוונת ברכת הנהנין – לאחרי ברכת-המזון (אלא שבסידור קול יעקב בא בין ברכת-המזון לכוונת ברכת-הנהנין "כוונת הלימוד").

"מקום הדינים הוא בשולחן-ערוך ולא בסידור"

ב"הגדה של פסח" שבסידור כתב אדמו"ר הזקן בפיסקא "צפון": ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן. ב"לקוטי טעמים ומנהגים" שחיבר הרבי להגדה מקשה הרבי על כך (בין השאר): א. מדוע הזהיר אדמו"ר הזקן רק על השתיה, הרי אכילה אחר אפיקומן חמורה יותר? ב. מדוע לשון אדמו"ר הזקן היא "ויזהר שלא ישתה" ולא "ואין לשתות"?

הרבי מבאר:

פירוש ויזהר שלא ישתה, היינו על-ידי שישתדל שלא יהי' צמא. ובזה מובן . . לא בא להשמיענו דין איסור אכילה-ושתיה אחר האפיקומן, כי מקום הדינים הוא בשולחן-ערוך ולא בסידור. ורק הנהגות הסדר קא-משמע-לן, שישתה, באופן שלא יצמא אחר-כך...

המשפט "מקום הדינים הוא בשולחן-ערוך ולא בסידור" שכתב הרבי עורר את תמיהתו של הגאון החסיד ר' יצחק דובוב ע"ה ששטח אותה בפני הרבי: הרי בסידור אדמו"ר הזקן נכתבו גם דינים והלכות?

"בההלכות שבסידור שני סוגים ישנם"

במכתב-קדשו מט"ז אייר תש"ח מתרץ הרבי את התמיהה ומבאר את כוונת קדשו במשפט האמור (אגרות קודש, חלק ב' עמוד שדמ), מכאן אנו מתוודעים על הבחנה בין שני סוגי הלכות שנכתבו בסידור אדמו"ר הזקן:

במה-שכתבתי בהגדה עם לקוטי מנהגים וטעמים עמוד 35 – שמקום הדינים הוא בשולחן-ערוך ולא בסידור – ומקשה שכמה דינים כתב אדמו"ר-הזקן בסידורו:

הנה הרי סיימתי שם "ורק הנהגות הסדר קא-משמע-לן" - כי בההלכות שבסידור שני סוגים ישנם: א) קונטרסים שלמים שחיבר אדמו"ר-הזקן להכניסם בסידור כחטיבה בפני עצמה. והם פסקי-דינים בקיצור נמרץ בענינים הרגילים ושווים לכל נפש וצריכים-להיות מצויים גם תחת-יד זה שאין השולחן-ערוך באותה שעה על שולחנו. ונקראים בשם סדר (כמו-שכתב בשער-הכולל פרק א סעיף ד), או הלכות. ויש-לומר שגם הלכות ברכות כהנים בכלל זה. ב) הנהגות (ולא דינים) בודדות השייכות לאמירת תפלה או ברכה פרטית (עיין בשער-הכולל שכל הלכות קריאת-שמע צריכים-להיות נדפסים בריש הסידור ביחד).

והנה בהגדה לא כתב אדמו"ר-הזקן קונטרס, כי-אם הביא בסידור הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. ועל-זה מיוסד מה שכתבתי בלקוטי.

"הנאה להם והנאה לעולם"

שח הגה"ח ר' מנחם מענדל שי' גרונר:

בשנת תשכ"ה יצא לאור ה"סידור עם דא"ח" בהוצאה חדשה, שבעריכתה עסק אבי, הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר, ובין השאר ערך רשימת ציונים והערות לסידור אדמו"ר הזקן.

לאחר פרסום הספר כתב הגה"ח רש"י זוין ע"ה לרבי כי נהנה מאוד מההוצאה החדשה של הסידור.

הרבי סיפר זאת לרב גרונר באמרו: "[הרב] זוין האט הנאה פון דיין ארבעט" [= הרב זוין נהנה מעבודתך]...