הנביא זכריה (פרק יד) מתאר את חג הסוכות כמועד שבו, בזמן הגאולה, יתרחש הניצחון על אומות העולם שיתאספו על ירושלים למלחמה. לדעת המפרשים, המלחמה המתוארת שם היא מלחמת גוג ומגוג (שעליה ניבא גם יחזקאל בפרק לח-לט). ואלה קוויה הכלליים: כל האומות נאספות למלחמה על ירושלים, מצליחות לכבוש אותה ולהגלות מחצית מהעם, ואז הקב"ה יוצא ונלחם באויבי ישראל ומנחיל להם תבוסה מוחלטת, ובעקבותיה שלל כל הגויים מחולק לעם ישראל.
בהמשך הנביא אומר שהגויים שיישארו לאחר המלחמה הזאת יתהפכו לטוב ויעלו בחג הסוכות לירושלים להשתחוות לה'; ומי מהם שלא ירצו לעלות לירושלים – יינגפו במגיפה וייענשו.
מבעט ויוצא
הקשר המיוחד בין הגמול לאומות העולם ובין חג הסוכות בא לידי ביטוי גם במאמר חז"ל (עבודה זרה ג,א), שבבוא עת הגאולה יטענו אומות העולם שגם הן היו רוצות לקבל מצוות וליהנות משכרן. הקב"ה נענֶה לטענה זו ונותן לגויים 'מצווה קלה' – סוכה. "מייד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא".
יש קשר פנימי בין חג הסוכות ובין אומות העולם. בזמן בית המקדש היו מקריבים בימי החג שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם. החג הזה הוא מקור של השפעה רוחנית לא רק לעם ישראל, אלא גם לגויים. לכן גם מבחנם של הגויים יהיה במצוות סוכה, וגם הגמול שישולם להם – בניצחון עליהם במלחמה – יהיה בחג הסוכות.
מלחמה בניסים
מלחמת גוג ומגוג עצמה היא מן הדברים הסתומים שעליהם הרמב"ם אומר (הלכות מלכים, פרק יב, הלכה ב): "לא יֵדע אדם איך יהיו עד שיהיו". אין בידנו לתרגם את דברי הנביאים ואת מאמרי חז"ל בנושא זה לתחזית מפורטת ומציאותית, וגם יש סתירות בין המקורות בפרטים מהותיים – בזמנה של המלחמה הזאת, באופייה, באישים שינהלו אותה ובתוצאותיה. במידה מרובה הדברים תלויים גם במעשיו של עם ישראל. לכן הרמב"ם מסכם ואומר שאין ראוי לעסוק בדברים האלה, שאינם מביאים לא לידי יראה ולא לידי אהבה.
שלא כדעת ההמון, המלחמה איננה בין 'גוג' ובין 'מגוג', אלא גוג הוא מלך מגוג. גוג הוא מלך גדול, המשמש נשיא של עוד אומות ("נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל" – יחזקאל לח,ב). חז"ל חלוקים במהות המדינות הללו, ואם כך היה בימי התלמוד, ברור שכיום אין שום אפשרות לדעת מי הן האומות האלה. רק לאחר התרחשות הדברים יהיה אפשר לדעת שאכן זה 'גוג' שאליו התכוון הנביא.
למלחמה זו שלוש מטרות: א) לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו; ב) לשלם גמול לאומות הרעות ולהשיג את נקמת ה' בגויים הרשעים אשר רדפו את עם ישראל; ג) לזכך את עם ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים, שאינם ראויים לראות את נפלאות הגאולה (או לגרום להם לעשות תשובה שלמה).
כפי שנראה מדברי הנביאים וחז"ל, לא יצטרך עם ישראל להילחם בגויים הרבים שיעלו עליו. המלחמה תתנהל על-ידי הקב"ה עצמו, בניסים ובנפלאות עצומים. כמו-כן חז"ל אומרים שהמשיח יילחם בגוג ובצבאותיו על-ידי 'רוח שפתיו', כפי שנאמר (ישעיה יא,ד): "וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". ברור עוד שהמלחמה תביא שפע וברכה לעם ישראל, ועמה תגיע הגאולה לשלמותה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
