איך מסוגל מיעוט יהודי נרדף, להתמודד מול כוחות חזקים ואיתנים? * גם לישמעאל ולעשו היו הורים ובתים נאים, ובכל זאת בחרו בדרך פראית וחסרת רסן * כך מגלמות דמויותיהם של יעקב ועשו את המאבק בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית * איגרות קודש מרתקות לפרשת תולדות
ב"ה
אל קהל עדת ישורון חובבי ומוקירי תורה ומצוה
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
לעתים קרובות הודגש פתגמו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, ש"יהודי צריך לחיות עם הזמן" – עם זמן-התורה, הממולא בתוכן וברוח פרשת השבוע.
אנו אוחזים כעת בקריאת הפרשות המספרות לנו אודות חיי אבותינו, היהודים הראשונים, אברהם יצחר ויעקב. אברהם היה אביהם של ישמעאל ויצחק; יצחק היה אביהם של עשו ויעקב. אך יעקב אבינו "היתה מטתו שלימה" – כל שנים עשר בניו ובתו נותרו יהודים נאמנים.
אף שלישמעאל ולעשו היו הורים נאים ובתים יהודיים נאים, לא היו אלה הבטחון השלם, שירוו מהם נחת יהודי אמיתי. שכן הקב"ה נתן בחירה חופשית. כל אחד יכול לבחור את דרכו בחיים: דרך החיים והטוב, או להיפך. ישמעאל ועשו בחרו בדרך הפראית, חסרת הרסן, של חומריות העולם הגשמי; דבר שהוביל אותם בהכרח לחיים של חץ וקשת ("רובה קשת") וחרב (""על חרבך תחי'") עד היום הזה.
אך יעקב אבינו היה יושב אהלים – ולא רק שהוא עצמו ישב באהלי תורה, אלא תמיד דאג שלאהלי התורה יהיה קיום והמשך. גם כאשר היה עליו ללכת מצרימה, ואכן במיוחד בשל כך, הוא קודם כל שלח את יהודה לייסד שם ישיבה. הוא זכה לכך, שכל ילדיו נשארו יהודים נאמנים.
אפשר היה לחשוב: כיצד ניתן לשרוד עם הגישה של "יושב אהלים", אל מול ה"איש שדה", נגד נשיאי ישמעאל ואלופי עשו, כאשר יעקב וביתו ביניהם מיעוט קטן?
מלמדת אותנו ומבטיחה לנו התורה הק', שאף שבכל הדורות ובכל התקופות יהיו יהודים מיעוט בין כל הגויים, אל ליהודי להתפעל מכך. כל זמן שיתמיד בדרכו של יעקב אבינו, הדרך של "יושב אהלים" – כאשר האב עצמו, יש לו קביעות עתים לתורה, והוא שולח את ילדיו ללמוד בחדרי תורה וישיבות, הוא מובטח שכל ילדיו ישארו יהודים נאמנים ויהיה לו מהם נחת יהודי אמיתי, ולא רק ברוחניות אלא גם פשוט בגשמיות.
תקותי, שברוח הפרשיות של שבוע זה, יחזקו כל חובבי תורה ומצוה, ובפרט עסקני הישיבה, את ההכנות לאירוע השנתי המתוכנן של מרכז הישיבות תומכי-תמימים ליובאוויטש (כ"ד טבת הבא עלינו לטובה), להבטיח את הצלחת הארוע כספית ורוחנית. הקב"ה ודאי לא ישאר בעל-חוב, וכל המוסיף מוסיפין לו ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בכבוד ובברכה להצלחה רבה בכל האמור
מ. שניאורסאהן
(אגרות קודש מתורגמות כרך ד' עמ' 1)
ב"ה
...שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו.
ובעמדנו בשבועת פרשת אלה תולדות, וע"פ מאמר הידוע מעשה אבות סימן לבנים, הרי יש לפרש ולרמז כמה פרטים מפרשה זו בחיי כל אחד מבני ישראל.
שלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות שהן שתי נפשות, נפש אחת מצד הקליפה וסט"א [=וסטרא אחרא] – עשו, ונפש השנית היא חלק אלוקה ממעל ממש – יעקב.
ויצא הראשון, עשו, הוא נה"ב [=נפש הבהמית] ויצר הרע דאקדמי' טעניתא, ואיש שדה הוא, מחוץ לעיר אלקינו והפכה.
ויעקב, נה"א ויצ"ט [=נפש אלוקית ויצר טוב], איש תם, כי אפילו בשעת החטא היתה באמנה אתו, יושב אהלים, כמו שנצטוה לא לתהו בראה (אלא) לשבת יצרה, והוא ע"י ישיבתו באהלים, אהלי שם ועבר, אהלי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, שע"י הלימוד בא לידי מעשה, מ"ע ומל"ת [=מצוות עשה ומצוות לא תעשה], שהוא העיקר ועושה דירה לו ית' בתחתונים,
שלכן ויד"ו (של יעקב) אוחזת בעקו עשו, כי ירידת נפש האלוקית למטה והתלבשותה בגוף ונה"ב [=ונפש הבהמית] היא כנ"ל, כדי לתקנם (ע"י קיום הציווי צא השדה וצודה לי ציד ועשה לי מטעמים) ולעשות עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו, דירה לו ית'.
וידועה תורת הבעש"ט: כי תראה חמור וגו' עזוב תעזוב עמו, לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים.
ועיכ"ז [=ועל-ידי-כל-זה] ברוך יהי' מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש וגו', כדרז"ל זה מקרא משנה תלמוד אגדה וכו', וכפשוטו: מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש וגו'.
ויהי רצון שיקוים כל זה בחיי כל אחד ואחד גם עתה,
ובכללות ישראל – בביאת משיח צדקנו, אשר ירחיב ה' לנו, ועד לקיום היעוד ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ופרינו בארץ.
בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט.
מ. שניאורסאהן
(אגרות קודש כרך כב' עמ' שס) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
