רבנו הזקן בעל התניא התארח פעם אחת בעיר שקלוב, אצל חסידו ר' יעקב בן ר' יוסף. ר' יעקב זה היה ירא-שמים גדול ומאריך בתפילה. בשבת האריך מאוד בתפילתו, וכאשר סיים להתפלל התברר לו שבעל התניא כבר ערך את השולחן ואמר מאמר חסידות. התבייש ר' יעקב להראות את פניו לפני הרבי.

כשראה רבנו הזקן שמארחו איננו, שלח לקרוא לו. כשבא לפניו אמר לו: "לכל בני-האדם יש יצר-הרע, והעצה לזה היא – לעסוק בתורה ובתפילה, שאז הם נפטרים מיצר-הרע. אולם מה תעשה אתה שה'יצר-הרע' שלך הוא ללמוד ולהתפלל – ככל שאתה לומד ומתפלל יותר, ה'יצר' מתחזק יותר"...