"אין זה בנוהג בית הרב כלל וכלל" "כאילו דברו עמי פנים-אל-פנים ממש" * "כאילו ביקרו בחדרו" * "טוב יותר מזה – מצורף-בזה סידור בשבילה, ובו כל תפילות וברכות" * "אין הנ"ל – יחידות – נהוג בתקופה זו" * אם יקבלו מישהו ל'יחידות' ייפגעו כל אלה שקבלתם נדחתה * "הזמן כבר תפוס למשך זמן רב" * ראיה – לראות את הרבי – די ומספיק בהליכה לתפילה או בחזרה" * העיקר: העובדה שהנני מזכירם על הציון
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
מאות יהודים זכו להתקבל ל'יחידות' אצל הרבי מאז שנת תשי"א ועד שנת תשמ"א שאז היה סדר של 'יחידות' אישית-פרטית – ועוד אלפים זכו לפגוש ברבי ולשוחח עמו קצרות במהלך חלוקת השטרות לצדקה במהלך השנים תשמ"ו-תשנ"ב.
ברשימה שלפנינו כמה התייחסויות של הרבי לכאלה שביקשו להתקבל ל'יחידות' והרבי הסביר להם כי אין צורך בפגישה-אישית "פנים אל פנים".
נפתח דווקא במישהו שכן נתקבל ל'יחידות' והרבי כתב לו לאחר מכן.
"הזמן שהיה לרשותנו לא הספיק כלל לערך הענינים שנידברו"
ומובן שהנני רוחש לו הוקרה עמוקה מקרב לב בעד העונג מהזדמנות הפגישה עוד הפעם פנים-אל-פנים ואפשריות השיחה פנים-אל-פנים ב'יחידות', אף על פי שהזמן שהיה לרשותנו לא הספיק כלל לערך הענינים שנידברו ועל אחת כמה וכמה לאלה שלא נידברו ואשר בהזדמנות המתאימה נבוא בכתובים עליהם.
כך כתב הרבי למר שז"ר בטו"ב מנחם אב תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קצ) – בהמשך לביקורו אצל הרבי במוצאי-שבת-קודש נחמו י"ג מנחם אב, ביקור שנמשך כשעתיים (עד קרוב לשעה 2 לפנות בוקר).
במכתב לאיש ציבור אחר כותב הרבי בב' אלול תשכ"ג ('אגרות-קודש' כרך כב עמ' תצד).
לאחרי ההפסק הארוך מאז פגישתנו.. שתקוותי שכמו שפגישתנו ותוכן שיחתנו נשארו בזכרוני, כן הוא גם אצלו, ובפרט ששיחתנו היתה בענינים הנוגעים לרבים, שמהראוי שיהיה לה המשך...
וממשיך (שם עמ' תצז):
זכורני מה שאמר לי כ[בודו] בשיחתנו.. אבל כמדומה שגם אז הגבתי על זה.. אשר ניתנו לו אפשריות וכוחות למצוא דרכים לתיקון המצב הקיים...
רבים רבים זכו ל'יחידות' כפשוטה, אבל היו גם כאלה שהרבי המציא להם תחליף ל'יחידות';
מעשה בהורים שבתם לא המשיכה כל-כך בדרך המסורת הם כתבו לרבי וביקשו להתקבל ל'יחידות'.
הרבי כתב להם (בשנת תשל"ה – 'אגרות-קודש' כרך ל' עמ' שז):
למצוא כאלו שידברו וישפיעו על הנ"ל (וכמה פעמים ידברו כו').
.. בדיקת-התפילין-והמזוזות.
ובכלל הוספה בעניני יראת-שמים דההורים שי' מוסיפה בברכותיו גם ליוצאי-חלציהם שי'.
בנוגע ל'יחידות' כתב הרבי:
דבור אתי פנים-אל-פנים אין צורך, כי המענה כנ"ל. וכאילו דברו פנים-אל-פנים ממש.
בחודש טבת תשל"ד ביקשה אשה ממקסיקו להתקבל ל'יחידות' כדי להיוועץ עם הרבי.
הרבי ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' סו) הגיב:
הנוהג עתה ברובא דרובא: באם יש שאלה או כיוצא-בזה – במכתב. ראיה – די ומספיק הראי' בהליכה לתפלה או בחזרה ומזכירים אחר-כך על-הציון.
ואשה נוספת שביקשה בחורף תשל"ז להיכנס שוב ל'יחידות' נענתה ('אגרות-קודש' כרך לב עמ' קסא):
אין צריך כלל, כי אזכירה, בלי נדר, על הציון.
מכתב מיוחד שוגר מטעם מזכירות הרבי להרב חיים יעקב שלאממע מצרפת ששימש כמנהל בית רבקה. הלה הפנה בקשה של אשה שביקשה לנסוע לנ.י. לזכות ל'יחידות' – וזהו המענה (שם עמ' קה):
בדבר בקשת.. תי' על-דבר נסיעה ל'יחידות', המענה היא שלבד מה שקשה בכלל לקבוע בזמנים אלו יחידות למי שהוא, הנה בנידון הנ"ל אפשר לסדר כל הענינים בכתב.. ויש לחוש על הוצאות הנסיעה.
לגבי המענה בכתב ציין המזכיר "ובאם זקוקה למענה דחוף – רשאית, באם רוצה, לשלוח המכתב אלי כדי שאוכל להשתדל על-דבר הדחיפות".
"כאילו הייתה בחדרי"
נערה ממונטריאול ביקשה להיכנס ל"יחידות" בחודש אדר שני תשל"ו, הרבי הגיב ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' קסה):
טוב יותר מזה – מצורף-בזה סידור בשבילה, ובו כל תפילות וברכות.
וכיון שאין עתה הזמן על-זה [=לקבל ב'יחידות'] – הרי זה כאילו הייתה בחדרי.
ואזכירה בתפלה להנ"ל ולחג-הפסח כשר ושמח.
ובקשתי שתחלק המצורף-בזה לצדקה במנטרעאל ותודה מראש.
"במקום כניסה" ליחידות
(נחשף בתשורה כ"ב אד"ר תשע"ט עמ' 11:)
מצו[רף] ב[זה] סידור
(ותהלים)
במקום כניסה [=ל'יחידות']
ודבור עו[ד] הפ[עם] שכתבה
ע[ל] ד[בר] ז[ה].
בברכת להסתדרות טובה.. אין כדאית כלל נסיעתה לכאן
כך גם כתב הרבי למישהי תושבת ארצנו-הקדושה בקיץ תשל"ג ('אגרות-קודש' כרך כח עמ' שג):
אין צורך כלל לדבר אתי פנים אל פנים, ובמילא אין כדאית כלל נסיעתה לכאן ובפרט שנמצאת בארצנו הקדשוה ואין לצאת ממנה (לבד לסיבות מוכרחות וכו').
בברכה להסתדרות טובה.
עצות מעשיות בכתב
בכ"א אלול תשל"ג כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כח עמ' שלא):
לדבר אתי פנים-אל-פנים – תפוס למשך זמן רב וגם אין צורך.
לפנות לשדכנים בעלי מרץ
בשנת תשל"ד כתב הרבי לקבוצת בנות רווקות מארץ-ישראל שביקשו להיכנס ל'יחידות' – כדי לקבל ברכה עצה כיצד ימצאו זיווגן.
הרבי כתב להן ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' ער):
כיון שעל האדם לעשות את התלוי בו בדרך הטבע [...] – תתקשרנה עתה עם שדכנים בעלי מרץ טובים – כאן ובארץ-הקודש, והשם יצליח.
אזכיר על-הציון.
והוספה בבטחון בהשם – מוסיפה (מקדימה) ברכותיו.
הזמן כבר תפוס למשך [=זמן] רב – והעיקר שאין צורך כלל, כי המענה הוא כנ"ל.
"אין הנ"ל נהוג בחדשי אלול ותשרי"
אחד מרבני ארצות-הברית, ששימש בתפקיד חשוב של מנהל הסתדרות הרבנים, פנה לרבי בבקשה לקבלו ל'יחידות' ("פגישה" בלשונו) במהלך אלול-תשרי. הרבי עונה לו בח' אלול תשל"ז ('אגרות-קודש' כרך לב עמ' רצג):
כנוהג – בית הרב מכמה-וכמה שנים – אין הנ"ל נהוג בחדשי אלול ותשרי, כמפורסם. ואתו רוב הסליחה...
כך גם במענה על בקשה להיכנס ל'יחידות' בחודש אלול תשל"ו הגיב הרבי ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' רצד):
כנהוג מכמה-וכמה שנים [=שאין 'יחידות' בחודש אלול] כמפורסם. ואי-אפשר לשנות על-ידי-זה לבייש את כל אלה שלא נתקבלו אף-על-פי שבקשו.
כמה שנים קודם לכן ביקש הרב הלל מעדאליע מאנטווערפן בקשה ל'יחידות' והרבי ענה לו (שלהי ניסן תשל"ג – 'אגרות-קודש כרך כח עמ' קצד):
קבלתי פני מישהו עתה תפגע בכבוד כל אלה שכבר שללו בקשתו בזה ואתו הסליחה.
בשלהי חודש סיון של אותה שנה כתב הרבי להמזכירות (שם כרך כח עמ' רמה):
להודיעו הימים שיש יחידות.
"שבשבועות אלו אין סדר לקבלת אנשים"
לצערי נבצר ממני למלא בקשתו לדבר אלי פנים-אל-פנים מפני הנוהג מכמה וכמה שנים שבשבועות אלו אין סדר לקבלת אנשים, ואת כ[בודו] הסליחה.
כך כתב הרבי בי"ד תמוז תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך ל'' עמ' רנה) למי ששימש כחבר בועד מקומי בנ.י. למען בית הרפואה "ביקור חולים" בירושלים.
כך כתב הרבי בשנת תשל"ה לר' צבי יצחק בעק שביקש להיכנס ל'יחידות' בדחיפות ('אגרות-קודש' כרך ל' עמ' שיב):
אי-אפשר לדחות אלה שכבר נרשמו להכנס לפני כמה-וכמה זמן ובפרט שאין צורך כלל וכלל לדבר עמי פנים-אל-פנים כיון שהעיקר שאזכיר על-הציון. וכאילו דיברו פנים-אל-פנים.
הד"ר ממילאנו
ברוח הדברים ביקש הרבי את ה"מזכירות" שתשיב לד"ר ישראל קלאק ממילאנו על מכתבו מיום י"ג טבת תשל"ג, בו ציין כי הרב גרשון מענדל גרליק ממילאנו יעץ לו להיפגש עם הרבי ('אגרות-קודש' כרך כח עמ' פג):
להסבירו (באופן המתאים) שהזמן תפוס על-ידי אחרים שקידמוהו למשך [=זמן] רב, ומובן שאי-אפשר לדחות [=קבלתם כדי לקבלו] וכו', ואתו רוב הסליחה.
הרבי הוסיף:
ולכן – והאפשרי [=להחזיק הקשר] בטח שיכתוב, ובפרט שכנראה מהנ"ל "עטו בידו" [=יודע לכתוב]. ואחר-כך אפשר-להיות ההמשך על-ידי אנשינו במילאן [=במילאנו] וכו'.
ושוב הורה הרבי להמזכירות:
למסור על-דבר-זה למילאן.
"אין זה נהוג בבית הרב כלל וכלל"
מעשה ביהודי שביקש שהרבי יזמין את זוגתו ל'יחידות'. הרבי הגיב וכתב בז' תמוז תשל"א ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' קפא):
במענה למכתבו... ועל פי בקשתו נענה מבלי לחכות לתור – בו מציע שאזמין את זוג' שתחי' וכו'.
ולפלא קצת, שהרי בודאי ידוע לכת"ר שאין זה נהוג בבית הרב כלל וכלל להזמין מי שהוא, כי אם כשמבקשים להתקבל אזי יש מקום לדבר בתוכן מכתבו ובקשתו, כמובן באופן אם מתאים לדברי המבקר או המבקרת וק"ל. ואתו רוב הסליחה אשר אין בידי למלאות הצעתו.
ד"ר אריאל בר-סלע פנה בבקשה בתחילת חודש שבט תשל"א לרבי כי ברצונו להתקבל ל'יחידות', למחרת יו"ד שבט.
הרבי ציין בגוף כתב-יד-קודשו – הוראה למזכירות ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' פב):
לטלפנו שזהו מחרת יו"ד שבט וכו' – [=לכן תתאפשר] קבלת האורחים [=רק] לרגעים כו', ואם זה מספיק [=יספק אותו 'יחידות' כה קצרה] – יכללוהו וכו'.
בכ"ד ניסן תש"ל השיב הרבי לאשה שפנתה לרבי בקשר לטיפול רפואי בבנה, והיא רצתה שבנה ידע שהיא נועצה ברבי אודותיו.
הרבי ('אגרות-קודש' כרך כח עמ' קפט) הורה לה להמשיך להיוועץ ברופא שטיפל כבר בבן. כמו-כן שלל הרבי נסיעה לארץ בקיץ.
ואחר-כך כתב:
לדבר אתי פנים-אל-פנים – אין כל צורך כלל (ובפרט שאין עתה "יחידות"). באם כדי שתוכל לאמר לבנה שי' שדברה אתי וכו' – לאחרי מעריב או מנחה.
הרבי הוסיף וציין להמזכירות:
לבארה שזהו [הפגישה] בפרוזדור, רק ברכת צאתכם לשלום וכו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
