בשיחת ש״פ תרומה תשמ״ג, נתבאר הדיוק בפירוש רש״י (תרומה כה, מ) ״נתקשה משה במעשה המנורה עד שהראה לו הקב״ה מנורה של אש", שגם לאחרי שהקב׳׳ה הראה תבנית המנורה (כמו תבנית כל כלי המשכן), התקשה משה איך לעשותה בריבוי הפרטים - קנים גביעים כפתורים ופרחים, ומחתיכה אחת על ידי הקשה בקורנס.
ושאלו על זה המניחים: בנוגע לקושי שבמעשה המנורה - מה הועיל שהראהו מנורה של אש? וממה נפשך: תבנית המנורה - ראה כבר עם כלי המשכן, ובנוגע לעשיה - לא הועילה גם ראיית מנורה של אש, והיה צורך שתהיה ״נעשית מאליה״?
לפנינו מענה כ״ק אדמו״ר בכתב יד קודשו ופענוחו:
במספר (1) מתייחס כ״ק אדמו״ר לנוסח השאלה ״מה הועיל שהראהו מנורה של אש״ - ומעיר: ״רש״י כותב בפשטות שזה מועיל, והוא כותב בפשטות שזה אי אפשר שיועיל?!״.
ומוסיף לבאר איך מועילה ראיית מנורה של אש:
״לדוגמא: בן ה' רואה באור (אש) הנר נהורא אוכמא, לבן, וכו' - באם תמצי לומר דבהמנורה של אש היו הגביעים וכו' כאו״א בגוון משונה, ה״ז מקיל בהבנת עשייתה (מעשה (2 קווים) רב: בחוטי מכשיר הרדיא וכיו״ב - כשצריכים להיות חוטים רבים, משנים צבעיהם).
במספר (2) כותב כ״ק אדמו״ר על עצם השאלה:
״ה״ז בכל אופן קושיא בפ״ע [בפני עצמה] ואין לזה שייכות כלל להשיחה (וכמש״כ כל מפרשי רש״י), וכבר דובר בזה בהתוועדות דשנים שעברו״.
ומוסיף: ״לשיטתו - קלאץ קושיא הו״ל להקשות: כיון שנעשית מאלי' - הרי דוקא תבנית המנורה לא הו״ל להראות כלל (שלוש קווים) ומעיקרא מאי קא סבר?!״.
ומסביר הרבי:
כשהראה לו הקב״ה מנורה של אש - ״הבין יותר אבל לא עד כדי כך שיוכל [לעשותה] בכל פרטי'״.
ומוסיף: ״ישאלו בן ה' ויודיעם אשר רבות פעמים (שלוש קווים) המלמד מתרץ קושיא, ובפעם הא' אינו תופס, ואז המלמד מוסיף ביאור ולפעמים זה מספיק. ולפעמים גם ההוספה ועוד הוספה ועוד הוספה כו' - אינו תופס ונשאר בקושיא״.
לאחר שהקלידו את הביאור הכניסוהו שוב לרבי להגהה, מחק הרבי את התיבות ״מכשיר הרדיא״, וכתב במקומם: ״מכשירים שונים ומכונות". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
