נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ויקהל-פקודי | ממון מפריד, ממון מאחד
	אין יסוד לדאגה!
	פרשת החודש – חידוש בעבודת ה'
	מבצע תפילין בדיקתן והמזוזה
	טיפול רפואי סמוך לשבת
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

שלושה נימוקים ציין הרבי לאיסור ביצוע טיפולים רפואיים שלושה ימים לפני שבת • האם מטופל מסוגל, מבחינה נפשית, להביע התנגדות לחילול שבת? האם רשאי להכשיל את רופאיו היהודיים בחילול שבת? • השיחה שהוגהה במיוחד לצורך פרסום בירחון תורני, והייתה חלק ממערכה שניהל הרבי על שמירת השבת

"שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'. כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת".

(ויקהל לה,ב)

בשנת תשל"ח נדרש הרבי ברבים לעניין טיפולים רפואיים הנקבעים מראש לימי שישי ואינם בגדר פיקוח-נפש.

בשיחת יום ב' של חג השבועות תשל"ח (שיחות קודש ח"ב עמוד 460) אמר הרבי:

“בדידי הוה עובדא – מישהו כתב לי שעליו לעבור טיפול רפואי ביום פלוני. ממילא שאזכירנו על הציון לברכה ולהצלחה. הלה ציין שהטיפול נקבע ליום ו' ערב-שבת-קודש. עניתי, שאמלא את בקשתו תיכף (למרות שזהו ענין הנוגע לעוד חודשיים-שלושה) – אך חובתי, וגם זכותי, לעורר אודות ענין עיקרי הקשור בפסק-דין ברור מן התורה...".

זה היה הרקע לשיחה התורנית-עיונית שהשמיע הרבי באותה התוועדות. הרבי האריך הרחיב ופירט, והשיחה הוגהה על-ידו ונדפסה במכתבי-עת התורניים כדוגמת 'המאור', ולאחר-מכן בליקוטי שיחות כרך ט"ז (ע' 521-518).

שלושה נימוקים

להלן תוכן הדברים:

קביעת טיפול רפואי כמו ניתוח וכדומה, שאינו בגדר פיקוח-נפש אך דורש השגחה רפואית בבית הרפואה במשך כמה ימים בסמיכות ליום השבת, הוא נושא הנדרש לדיון. בכמה מקרים, טיפול כזה עלול להפר קדושת השבת בצורה מובהקת. כמה טעמים בדבר, ומן הקל אל החמור:

1) נפסק בשולחן ערוך (או"ח סרמ"ח ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א): “אין מפליגין בספינה בפחות משלשה ימים קודם השבת... משום עונג שבת... שכל המפליגים כו' יש להם בכל ג' ימים הראשונים צער ובלבול כו' ואין רוחם חוזרת עד לאחר שלשה ימים".

מכאן ניתן ללמוד, שכל שכן וקל וחומר שהבלבול ו"שינוי וסת" (רי"ף ורא"ש – הובא בב"ח שם. שו"ע אדה"ז שם) שנגרם לאדם בבואו לטיפול רפואי מורכב בבית הרפואה, כמו לבישת בגדים מיוחדים, שינוי סדרי האכילה והשינה וכיוצא בזה, ובפרט הבלבול והצער שנגרם בעקבות הטיפול הרפואי עצמו, הוא משמעותי הרבה יותר מזה שנגרם על-ידי הפלגה בספינה. ואם נקבע הדין שאין להפליג בספינה שלושה ימים קודם השבת בגלל הבלבול שייגרם בעקבות הנסיעה (תנודות הספינה גורמות למיחושי מעיים) ויפגע בעונג השבת, על אחת כמה וכמה שאין להיכנס לטיפול רפואי כמו ניתוח סמוך לשבת, וכפי שרואים במוחש שהצער והבלבול מהשהות בבית הרפואה גדולים יותר מטלטולי נסיעה.

בנוסף, בשונה משייט באוניה, טרדת המטופל אינה רק מנת חלקו, אלא משותפת גם לבני משפחתו וקרוביו המלווים אותו, ושלילת המנוחה ועונג שבת פוגעת גם בהם, וכמובן יש להתחשב בכך.

2) באופן מעשי, לאחר הטיפול עובר המטופל עוד סדרת בדיקות הכרוכות במלאכות האסורות בשבת, וחלקן אף אסורות מהתורה בשבת. אמנם חלק מהבדיקות לאחר הטיפול הן בגדר פיקוח נפש, אך הדין הוא שבתוך ג' ימים לפני שבת אסור לאדם להכניס את עצמו למצב סכנה מתוך ידיעה שהוא יצטרך לחלל שבת, “לפי שנראה כנכנס בכוונה למקום סכנה כדי שיחלל שבת אחר-כך" (שו"ע אדה"ז שם וראה ב"י שם (מרבי"ש)).

הדין הזה קיים גם אם הרופא נכרי, שהרי מלאכה שיהודי נהנה מגופהּ (שו"ע אדה"ז שם ס"ו) אסורה להתקיים. ומכל שכן בענייננו, שהמלאכות הנעשות בבית הרפואה מתבצעות לא פעם בידי רופאים יהודים (וגם בערים בארצות הברית כמו ניו יורק בוסטון וכדומה מצוי לרוב שיהודים יקיימו את המלאכות הללו), ובחלק ניכר מהמלאכות כמו בדיקת דם, ועל-אחת-כמה-וכמה בדיקת המים, המטופל מוכרח (מכורח הנסיבות) לסייע בביצוע הבדיקה (ראה מכות כ, ב לענין הקפת הראש. ולדעת המגן אברהם (או"ח סשכ"ח סקט"ז), טורי זהב (שם סק"א. יו"ד סקצ"ח סקכ"א), חכם צבי (שו"ת ח"צ סי' פב), ואדמו"ר הזקן (או"ח שם ס"ג וסכ"א. סש"מ ס"ב) – גם בנוגע למלאכת שבת. בט"ז (שם) משמע שהוא איסור מהתורה. ובשו"ע אדה"ז (סשכ"ח סכ"א. סי' ש"מ שם) וכן הוא בשו"ת חכם צבי שם – שהוא שבות מדברי סופרים. וגם לדעת הש"ך (נקודת הכסף יו"ד שקצ"ח) שהחיוב דמסייע הוא דוקא בהקפה ולא בשאר אזהרות – הרי עכ"פ יש איסור דשבות כיון שהנכרי עושה המלאכה עבור הישראל, כנזכר בפנים (ע"ד סוג הסיוע האסור – ראה ריטב"א מכות שם. מג"א וט"ז שם. ח"צ שם. שו"ע אדה"ז שם (סשכ"ח ס"ג וסכ"א) ועוד).

3) חלק מהפעולות שננקטות לאחר הטיפול ולמחרתו, אינן בגדר פיקוח נפש כלל (כמו כתיבה; מה גם שלחלקן אין שום שייכות לרפואת החולה אלא לסטטיסטיקה רפואית וכיוצא בזה). אם-כן, נוסף על האיסור לסייע בעצמו לבדיקות, מכיוון שהבדיקות נעשות עבורו לצרכיו - עליו למחות על ביצוען. לרוב, אדם שנמצא בחולשה גופנית לאחר ניתוח וטיפול משמעותי אחר, אין לו את היכולת הנפשית להביע התנגדות לרופאים ולתבוע מהם שידחו את הבדיקות הלא דחופות עד לאחר השבת.

נוסף על כך: ביצוע הבדיקות שהינן בגדר 'מלאכות שבת' הנ"ל הוא חובה המוטלת על הרופאים, ואין בסמכותם מלהשתמט מלבצען. ומכיוון שבביתי הרפואה מצויים רופאים יהודים, נמצא, שעל ידי קביעת טיפול רפואי בערב שבת נגרם בוודאות חילול שבת (באופן האסור – במקום שאין פיקוח נפש).

מתמחים או מומחים

לסיכום, קובע הרבי חד משמעית: על פי כל האמור לעיל חל איסור גמור לקבוע מראש טיפול רפואי ליום ו' ערב שבת-קודש, ואפילו לימים חמישי או רביעי, ומצווה לפרסם.

ומוסיף: הרי, במצב שאיתרע מזליה של האדם והוא זקוק לטיפול רפואי, על פי דברי הגמרא בשבת (לב, א): “לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו: הבא זכות והפטר", הרי פשוט שכדאי לאדם חולה, לא עלינו, לנהוג החמרה לפנים משורת הדין בכלל, ובענייני רפואה בפרט.

בנוסף: הנוהג בבתי הרפואה (בארצות הברית) הוא שביום השבת וביום ראשון שאחריו נמצאים הרופאים ה'מתחילים' ולא המומחים. לכן, גם מטעמי בריאות הגוף כפשוטו אין ראוי לקבוע את הטיפול ליום ו' ערב שבת-קודש. מסיים הרבי: “והרופא כל בשר ומפליא לעשות – שרפואתו בעיקר באופן דמלכתחילה לא אשים עליך (בשלח טו, כו), יברך את כל אחד ואחד מבני ישראל שיהיו בריאים בגשמיות ובריאים ברוחניות, ובריאים בגשמיות וברוחניות גם יחד".

היכן ההתעוררות

מאחורי הקלעים של הסוגיה התורנית ניהל הרבי מערכה לפרסום הדברים, להלן סקירתה מתוך המדור 'ניצוצי רבי' מאת הרב מרדכי מנשה לאופר ('התקשרות' גיליון 1077): ביום שני של חג השבועות תשל"ח (שיחות קודש שם עמ' 462), ציין הרבי את פליאתו הגדולה, איך לא קמה התעוררות להתריע על בעיות אלו (לפני שהעלה הוא את הנושא לסדר היום), אך לימד זכות על כך שהרגל נעשה טבע. והוסיף:

“בדורות שלפנינו כמעט לא היתה קיימת מציאות לקבוע זמן לניתוח משך זמן מראש. כלים שמסוגלים לזהות מחלות מראש – לא היו כמעט בנמצא, והמטופל היה מגיע לרופא בזמן שכבר סבל צער כאבים וכו', והיה הכרח כבר לנתחו וכיוצא בזה – כלומר, בזמן של סכנת-נפשות. ואז, כמובן לא משנה באיזה יום מדובר שהרי אפילו שבת נדחית מפני פיקוח-נפש".

זו הסיבה, הסביר הרבי, שהורגלו כי כאשר מדובר בניתוח אין מתחשבים בחילול שבת.

“ברם, האמת היא שבמקרים שאינם כרוכים בפיקוח-נפש, שלכן נקבע הטיפול מראש כחודש לפני-כן, הרי אם אנשים משתדלים לקבוע זמן הניתוח לימי החופש כדי שלא להפסיד ימי עבודה (ו'יפסידו' כמה דולרים) – על-אחת-כמה-וכמה יש להשתדל שלא לעשות ניתוחים ביום השבת, ואפילו לא ג' ימים קודם יום השבת".

וכאן ציין הרבי כ'דוגמה' את פרשת המאבק נגד נסיעת האוניות הישראליות בשבת (שיחות קודש תשל"ח שם עמ' 463):

“ישנו עניין שהרעשתי אודותיו לפני כמה וכמה שנים אודות נסיעה באוניות ישראליות. טענתי שנסיעה באוניה ביום השבת כרוכה בחילול שבת ואיסורים דאורייתא – כידוע למתמצאים באופן תיפעול אוניות. היה אז אחד שטען שבעוד אני מוסר את הנפש על שמירת-שבת, הרי הוא מוסר נפשו לקיומו של ה'צי הישראלי'.

"השבתי לו במשל הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר כאשר עמד על הפרק נושא חינוך הכשר, ושאלוהו: כאשר נזקקים לשתות מים יש להקפיד שיהיו נקיים, ברם כאשר משתוללת שריפה וזקוקים לכבותה אין מקפידים אם המים נקיים הם אם לאו, הוא הדין כאשר משתוללת אש ההתבוללות וכו', מה מקום להקפיד על חינוך הכשר וכו'? – השיב על-כך כ"ק מו"ח אדמו"ר: המשל הינו נכון, אך אינו נוגע לעניין – משום שהדברים היו נכונים אילו מדובר היה במים; אך כשמדובר בנפט, לא יתכן לכבות עמו שריפה למרות שהוא נוזל (וניתן להוריקו מכלי לכלי בדיוק כמו מים) משום שהוא יגביר את השריפה!

"כך גם כשמדובר בחילול שבת: כך לא יוכלו להרוויח כסף וכו'; ואדרבה: כסף שקשור בחילול שבת-קודש ‘מאבד' וגורר עמו גם ממון כשר (ראה שבת לג, א). ואכן נוכחו בפועל בהתאם לכל החישובים [לא חישובים רוחניים אלא חשבונות שנערכו על הנייר] – כמה מאות, אלפים ובליוני לירות ירדו לטמיון על ידי הצי הישראלי!...

"ואז – כמו עתה – נשאלה השאלה: "כיצד יתכן שיראים ושלמים אינם שמים לב לכך (מעצמם; ויש לעוררם)? הרי הטעם הפשוט לכך שבעבר, כולל דורות האחרונים, לא היתה בדרך כלל, מציאות שתהיה ספינה בבעלות-יהודית, רב חובל ומלחים [‘סי-מען'] מבני-ישראל; היה זה דבר נדיר שיהודי יהיה בעל הספינה [ואז יש צורך ב"שטר מכירה" וכו' לאופן ההפעלה, על פי הלכה וכו' במקרים מסוימים],

"אך בימינו באוניה שבבעלות יהודית, רב החובל והמלחים מבני ישראל הם שעליהם מוטל החובה לבצע מלאכות הכרוכות בחילול שבת-קודש – אין ברירה, איפוא, אלא אם כן יעצרו את הספינה למשך יום השבת, וכפי שאמרתי אז שלא יתכן שספינה תיסע שבוע ימים ולא תעבור דרך איזה נמל, ובמיוחד שישנם איים בדרך וכו', ואז תעגון הספינה במשך השבת!...".