נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ויקרא | הקריאה של חיבה לכל אחד ואחת
	שמחה גוררת שמחה
	"קריאה של חיבה" בין אדם לחברו
	בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה
	קדושתו הנצחית של הנשיא
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	שואלין ודורשין בהלכות הפסח

ב' ניסן

תר"פ

יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, בהיותו בן חמישים ותשע וחצי, במוצאי שבת קודש פ' ויקרא, אור ליום א' בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. מנוחתו כבוד בעיר רוסטוב על נהר דאן.

(חנוך לנער ע' 16)

לפני הסתלקותו אמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב: "אנכי עולה השמימה ואת הכתבים – כתבי החסידות – הנני משאיר לכם...".

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' קיג)

בתוך שלושים להסתלקותו נשרף בליובאוויטש הבית אשר דר שם לפני צאתו בגולה לרוסטוב (בחודש חשון תרע"ו).

(חנוך לנער ע' 16)

תר"פ

יום קבלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, בגיל שלושים ותשע וחצי.

(תולדות אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' 3 ואילך)

תרפ"א

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ייסד את ישיבת תומכי תמימים בעיר ווארשה שבפולין. לניהול הישיבה שלח את המשפיע הרה"ח ר' אלטער שימחוביץ'.

זו הייתה הפעם הראשונה שסניף של ישיבת תומכי תמימים נפתח מחוץ לגבולותיה של ברית המועצות.

(הקדמת היום יום בשלשת היחס. קיצור תולדות חב"ד ע' 243)

תש"ד

תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, לומר בימים שאין אומרים בהם תחנון – תהלים מזמור כ' (למנצח מזמור לדוד יענך וגו') לאחר התפילה.

(אג"ק שלו חי"ב ע' רמא)

תשמ"א

כ"ק אדמו"ר מחלק את הקונטרס "סדר ברכת החמה – ע"פ מנהג חב"ד" לאורחים אחדים. הקונטרס נערך עפ"י הנחיות הרבי.

(ראה היום יום – שלשלת היחס)

ג' ניסן

תרנ"ה

יום פטירתו של  הרה"ח ר' לוי יצחק סלונים, בן הרבנית מנוחה רחל, בת כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומנוחתו כבוד בעיר חברון ליד אמו.

הרה"ח ר' לוי יצחק נולד בליובאוויטש בשנת תקצ"ג. הוא עלה עם משפחתו לארץ הקודש בהיותו בן י"ב.

הוא היה תלמיד חכם ויודע תורה, איש מעשה ובעל צורה המקובל על הבריות. שנים רבות היה ראש הקהל בעיר חברון וכל עניני הקהילה היו נקבעים על פיו. בנוסף לכך היה ממנהלי כולל חב"ד באה"ק. הוא נסע כמה פעמים לרוסיה לרבותינו נשיאינו, בתחלה לכ"ק אדמו"ר מהר"ש ואח"כ לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

(ספר הצאצאים ע' 162)

ה' ניסן

תרס"ב

יום פטירת הגאון החסיד ר' שניאור זלמן פראדקין מלובלין, בעל ה"תורת חסד", בגיל שבעים ושתים, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

הגאון החסיד ר' שניאור זלמן מלובלין נולד (אדר תק"צ) בעיר ליאדי, והיה מתלמידיו של הגאון החסיד רבי אלי' יוסף ריבלין. הוא היה גאון עצום בתורת הנגלה ובתורת החסידות ומגדולי חסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר מהר"ש. בתחלה שימש כמשפיע בעיר פולוצק, אח"כ נאלץ לעבור לעיר לובלין ונתמנה שם לרב ואב בית דין.

בערוב ימיו – בשנת תרנ"ב – עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. מיד עם בואו נתמנה לאב בית דין של כל עדות החסידים.

כ"ק אדמו"ר מהר"ש אמר עליו: "אצלו לא קיימת שכחה כלל". כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אמר עליו: "הוא היה גאון שגם בדורות הקודמים היה נחשב לגאון", ובאחד ממכתביו  הוא מכנה אותו בשם "שר התורה".

(ימי חב"ד ע' 147)

ח' ניסן

תקל"ב

החרם הראשון על דרך החסידות, בחתימת הרבנים וכן הגר"א עצמו וכל הבית דין שלו, לדון את החסידים כדין 'מורידין וכו''. גם הדפיסו אז קונטרס בשם 'זמיר עריצים' ושלחוהו בכל גבול ישראל.

(תולדות אדמו"ר הזקן ח"א ע' 209)

תר"פ

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אמר את מאמרו הראשון, ד"ה "ראשית גויים עמלק". מיוסד על המאמר האחרון של אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

(ספר המאמרים תר"פ ע' א)

תרצ"ט

יום בו נאסר כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של כ"ק אדמו"ר. בשעה שלוש לאחר חצות הלילה הגיעו שוטרים לביתו, ובשעה שש בבוקר לקחוהו אל בית הסוהר המקומי.

כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, לאחר שהם ראו בו כמי שעומד במקומו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ומדרבן את כל הפעילות היהודית ברוסיה. הם ניסו בכל כוחם להוכיח שהוא פועל נגד השלטונות, ולכן הושיבוהו בתנאי מאסר קשים ביותר, והיו מטלטלים אותו מבית סוהר לבית סוהר. פעם אחת אף הכניסוהו לצינוק למשך שלושים ושניים יום, אך הוא עמד כסלע איתן ולא הודה בשום אשמה שטפלו עליו.

לאחר מספר חדשי חקירה, למרות שלא היו בידי השלטונות הוכחות חותכות על פעילותו, הם החליטו להרחיק את רבי לוי יצחק מכל ישוב יהודי, ודינו נגזר לחמש שנות גלות במזרח אסיה.

(ימי חב"ד ע' 149)