נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת אמור
	ועוד ועיקר – על האחדות
	הגדולים "זוהרים" על ידי הקטנים
	לידת ילד יהודי מביאה את הגאולה
	פרשת אמור
	"ועל כרחך אתה חי"
	האומן את היונק
	עבודת ה' - בהרחבה
	אמירת י"ג עיקרים בכל יום
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

י"ד אייר

תרס"ב

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שהיה באותה עת מנהל ישיבת תומכי תמימים, נאסר בעקבות הלשנה על כך שבישיבה נמצאים בחורים שמשתמטים מהצבא הרוסי באמצעות שוחד.

(קונטרס ומעין מבית ה' ע' 28. ימי חב"ד ע' 170)

ט"ו אייר

תנש"א

כ"ק אדמו"ר חילק לכאו"א קונטרס שיחות קודש שנדפס תחת השם "דבר מלכות", המכיל ארבע שיחות קודש "חידושים וביאורים בהלכות מלכים", בנושא גאולה ומשיח - בצירוף שטר של דולר לצדקה.

יש לציין, כי חלוקה זו היא החלוקה היחידה – שהתקיימה ביום חול "רגיל", ללא קשר לאיזה חג או מועד שקרב. חולקו ע"י הרבי 6,500 קונטרסים.

(אראנו נפלאות ע' 145)

ח"י אייר, ל"ג בעומר      

תק"כ

בסעודת ל"ג בעומר, אמר הבעל שם טוב:

ואהבת את הוי' אלקיך, ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור . . אור ישר ואור חוזר, אור במספר קטן ט', ב' פעמים אור הוא ב' פעמים ט' עולה י"ח. בעוד י"ח ימים אזכה לאור חוזר, ככתוב והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח באור חדש יאיר עד כי יבוא מלך המשיח. (הבעש"ט הסתלק בחג השבועות ו' סיון, י"ח ימים לאחרי י"ח באייר).

(כתר שם טוב (בהוצאת קה"ת) ע' שד)

תרצ"ב

יום קישורי התנאים של הרבנית שיינא, בתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עם בן דודה הרה"ח ר' מנחם מענדל הכהן הורנשטיין, בן הרבנית חי' מושקא, בת כ"ק אדמו"ר המהר"ש.

ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מאמר חסידות ד"ה "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

(ספר המאמרים תרצ"ב ע' שנה)

תש"ג

תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה ליד 770 .

(התקשרות גליון מב ע' 9)

תש"י

שנת תש"י היתה הפעם הראשונה בה התוועד הרבי בל"ג בעומר. ההתוועדות נערכה בליל ל"ג בעומר, ובמהלכה דיבר הרבי כמה שיחות בנוגע ל"שליחות" וההתקשרות לרבי. בסיום ההתוועדות דיבר הרבי אודות ה"ציון" של הרבי הריי"צ, ובין הדברים אמר שמשמע מנוסח ה"מענה לשון" שבציון של צדיק נמצאים גם שאר הצדיקים, כולל רשב"י, ולכן – הציע הרבי – שכולם יסעו ביום ל"ג בעומר אל הציון.

(תורת מנחם ח"א ע' 67)

תשי"ג

הפעם הראשונה בה השתתף הרבי בכינוס ילדים בל"ג בעומר אחר קבלת הנשיאות.

(תורת מנחם – התוועדויות ח"ח ע' 148)

תשט"ז

נערך לראשונה "פאראד" בראש כל חוצות, בחזית בית חיינו, היתה זו הפעם הראשונה שאיסטערן פארקוויי נסגר לתנועה לכבוד המעמד, ושכונת קראון הייטס קושטה ועוטרה כולה לכבוד המאורע.

תשכ"ג

הרבי לא השתתף בתהלוכה עקב מחלוקת שנתגלעה בין מארגני הפאראד. רבים כתבו לרבי בתחנונים שישתתף בתהלוכה. הרבי הודיע שבשום אופן לא ישתתף, אך הבהיר שאי-השתתפותו אינה יכולה להתפרש בשום פנים כהיתר למעט בפעולות בל"ג בעומר.

תשל"ג

כ"ק אדמו"ר לא יצא לתהלוכה אף שחל ביום ראשון, בגלל מריבה שהיתה בין שנים מאנ"ש.

בשבת שלפני ל"ג בעומר (י"ז אייר) נערכה במפתיע התוועדות ובמהלכה הודיע הרבי באופן נחרץ שלא ישתתף בפאראד שלמחרת. הרבי המשיך ואמר שהסיבה להתוועדות הפתאומית היא העובדה שלא ישתתף מחר בתהלוכה, והיות שכך – יאמר כעת את השיחה שייעד לילדים.

(שיחות קודש תשל"ג ח"ב ע' 129)

תשל"ו

התקיימה תהלוכת ל"ג בעומר בהשתתפות כ"ק אדמו"ר אף שלא חל אז ביום ראשון (זה הי' יום שלישי), עקב הכרזתו של הרבי על שנה זו כ"שנת החינוך".

בבוקר מלאו השמים עבים קודרים, גשמים עזים ירדו בכל ניו יורק, והיה חשש גדול שהגשם ישבש את מהלך הפאראד. על אף מזג האויר, התחילה התכנית ב"ברכת כהנים" רבתי, ולאחריה יצא הרבי אל הקהל. באורח פלא לא ירד גשם כלל במשך כל הפאראד. בכל ברוקלין ירד גשם מלבד שכונת קראון הייטס!

אירע גם דבר חסר תקדים: הרבי הפסיק את דבריו באמצע ענין, כדי לאפשר להרב העכט לתרגם את השיחה לאנגלית. בהמשך נודע הפלא, שבדיוק בזמן הפסקות אלו נותק הקשר ששידר את השיחה לארץ הקודש, ועד שהרב העכט סיים לתרגם, הצליחו לחדש את הקשר.

הרבי הוסיף עוד שישה פסוקים על הפסוקים שקבע בר"ח אייר, ויחד נתפרסמו בתור 'י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל'.

(שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 197)

תש"מ

כ"ק אדמו"ר אמר בעת התהלוכה שיחה בשפה הרוסית.

(שיחות קודש תש"מ ח"ג ע' 14)

תש"נ

הרבי חילק – באמצעות המדריכים והמדריכות - לאנשים, לנשים ולטף שהשתתפו בתהלוכת ל"ג בעומר, מטבע מיוחד מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", שמצדו האחד צורת בית הכנסת ובית המדרש דליובאוויטש – 770, ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד * שנת הארבעים * שנת ניסים", ומצידו השני – תמונת מדורת ל"ג בעומר,  ומסביב המילים "ל"ג בעומר ה'תש"נ (בלה"ק ובאנגלית), יום הילולא דרשב"י".

הכנת המטבעות – אחד עשר אלף במספר! – בזמן כה קצר, הייתה כרוכה במאמצים עצומים.

הרבי אמר כי חלוקת המטבעות נועדה "להזכיר ולעורר כאו"א להוסיף בניצול ענייני העולם לתכליתם הראויה".

(תורת מנחם – התוועדויות תש"נ ח"ג ע' 204)

תנש"א

הרבי חילק בבית הכנסת, מטבע מיוחדת – עליה מוטבע מצד אחד: "ב"ה. תפארת שבתפארת ה'תנש"א, ותמונת בית אגודת חסידי חב"ד  - 770". ומצד שני: "און איך זאג לכתחילה אריבער, כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע ב' אייר תקצ"ד י"ג תשרי תרמ"ג, שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

המטבע היתה מונחת בתוך שקית ניילון מהודקת לפיסת נייר שעליה הודפס "ל"ג בעומר ה'תנש"א". הרבי חילק כשמונת אלפים מטבעות.

(אראנו נפלאות ע' 147)