איך תיראה עיר הקודש ירושלים בתקופת הגאולה? הנביאים וחז"ל מתארים בביטויים מופלאים את עתידה הזוהר של העיר, את עושרה הרב, את התפשטותה הגדולה, ובעיקר – את הקדושה שתשרה בה. כי ירושלים, שבה ייכון בית המקדש השלישי – לא תהיה עיר הבירה של ארץ ישראל בלבד, אלא של העולם כולו – "משוש תבל" (כלשונו של רבי יהודה הלוי, על-פי הפסוק [תהילים מח,ג]: "יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן... קִרְיַת מֶלֶךְ רָב").
וכך אומרים חז"ל (שמות רבה פרשה כג,יא): "עתידה ירושלים להיעשות מטרופולין לכל הארצות". כל בני-האדם יכירו כי העוצמה האמיתית מרוכזת בירושלים, מקום משכנה של השכינה ובירתו של המלך המשיח, וממילא יראו בה את בירת העולם כולו. וכפי שחז"ל אומרים (פסיקתא רבתי פרשת קומי אורי): "עתידה ירושלים להיעשות קסילופנס [=לפיד מאיר] לכל אומות העולם".
על הקדושה שתשרה בירושלים נאמר (ירמיה ג,יז): "בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה', וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם". מוסבר בתורת החסידות שעד כה נקראה ירושלים "עיר אלוקינו", כלי לשם אלוקים, הרומז לאור מצומצם ומוגבל, אבל לעתיד לבוא תיקרא "כיסא ה'" – מקום משכנו של שם הוי'ה, הקב"ה בכבודו ובעצמו.
מרכז העושר העולמי
על עושרה האגדי של ירושלים העתידית אפשר להתרשם ממאמרי חז"ל: "עתיד הקב"ה לייסד את ירושלים בעשרה מיני אבנים טובות: אודם, פטדה וברקת". "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות" (פסיקתא דרב כהנא קלז). העושר העולמי יתרכז בירושלים, כנרמז במאמר חז"ל: "עתיד הקב"ה לכנוס כל אומות העולם ולהעלותם לירושלים, ולחלק שללם לישראל".
קדושת ירושלים משכה אליה עמים זרים ודתות זרות והללו הקימו בה בתי תיפלה. על כך נאמר בזוהר (שמות דף יז,א): "עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולזכך אותה מטינופי העמים". האם ייעשה הדבר על-ידי מלחמות? מדברי הזוהר משמע שהקב"ה עצמו יעשה מלאכה זו, ודרכים רבות למקום.
התרחבות עד דמשק
ירושלים עתידה להתרחב בתקופת הגאולה במידה בלתי-נתפסת. חז"ל אומרים ש"שערי ירושלים עתידין להיות מגיעין עד דמשק" (ספרי דברים א). בגמרא נאמר: "עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינואות" (בבא בתרא עה,ב), וכן: "עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל" (פסחים נ,א).
דברים אלה מרומזים בדברי זכריה הנביא (ב,ח): "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם", וכפי שמשתמע מהקשר הדברים הכוונה היא שלא יהיו לה גבול ומידה. בתורת החסידות (אור התורה נ"ך כרך א, עמ' יג. ועוד) הדברים מקבלים מימד נוסף, ולפיו 'פרזות' רומז ל"אור שאינו מתיישב בכלי". יש אור אלוקי מוגבל ומוגדר, שמתלבש בכלים כלשהם, על-פי הגבלתו והגדרתו. ואולם הקב"ה עצמו אין-סופי, בלתי-מוגבל ובלי שום הגדרה, וממילא אין שום כלי יכול להכילו. כאשר אור זה מתגלה אין הוא מתלבש בכלים, אלא בא לידי ביטוי בלי גבול ומידה. זו הכוונה הפנימית בייעוד "פרזות תשב ירושלים" – יאיר בה הגילוי האלוקי המוחלט, בלי שום הגבלות. זה יהיה השיא שאליו תגיע ירושלים בגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
