כמה מהתנאים התכנסו בביתו רבי פינחס בן-יאיר, כמסופר בזוהר בפרשת חוקת (קעט,ב). פנה רבי פינחס אל רבי שמעון וביקשו להשמיע דברים בעניין פרה אדומה. השיב רבי שמעון: "שאר החברים יאמרו", ואז פנה אל בנו: "אלעזר, עמוד על מקומך ואמור דבר אחד בפרשה זו והחברים יאמרו אחריך".
במבט שטחי זה נראה כמחווה של כבוד מצד המארח כלפי אורחיו, אך מוסבר (לקוטי לוי יצחק, הערות לספר הזוהר) כי לרבי פינחס בן-יאיר היו בזה כוונות רוחניות נסתרות, וכך גם לרבי שמעון. רבי פינחס היה מבחינת אברהם אבינו, שאמר על עצמו "ואנוכי עפר ואפר", ובשכר זה "זכו בניו לאפר פרה" (סוטה,יז). רבי פינחס ביקש מרבי שמעון דווקא שידרוש בנושא, מפני ששורשו מבחינת הדעת, המכוּונת לסדר טהרות, ואולם הוא כיבד את רבי אלעזר בנו, מפני שהפרה הראשונה נעשתה בידי אלעזר הכוהן.
הזולת קודם
ועדיין צריך להבין את פשר התנהגות התנאים. אם רבי פינחס בן-יאיר הוא מבחינת אברהם אבינו, מדוע לא דרש בעצמו בעניין הפרה האדומה?
אלא שהייתה לו כוונה פנימית עמוקה. רבי פינחס בן-יאיר דמה לאברהם אבינו בתכונת גמילות החסדים שלו. אברהם הקדים את טובת הזולת לצרכים שלו, הגשמיים ואפילו הרוחניים. הוא אפילו קטע את ביקורו של הקב"ה אצלו כדי לשרת שלושה אורחים שנדמו בעיניו לערבים המשתחווים לאבק שברגליהם. גם רבי פינחס בן-יאיר עסק בפדיון שבויים (כמסופר בגמרא חולין ז,א).
מטהר ונטמא
יסוד זה מצוי גם במצוות פרה אדומה, שאחד העניינים המופלאים שבה הוא שהכוהן העוסק בטהרת הטמאים – נטמא בעצמו. יש פה אותה נקודה – הוא מוותר על טהרתו ושלמותו הרוחנית כדי לטהר יהודי שני ממצב של טומאה.
מכיוון שעניינו של רבי פינחס בן-יאיר הוא הוויתור למען הזולת, וזה גם עניינה של הפרה האדומה, ויתר רבי פינחס על זכותו לדרוש בנושא וחיפש לתת זאת למישהו אחר, ובחר ברבי שמעון, שאף הוא קשור לעניין הפרה האדומה, מפני ששורשו מבחינת הדעת.
הוראה לכל יהודי
אלא שגם רבי שמעון שאף להגיע לנקודת הוויתור, ולכן גם הוא ויתר על הזכות, ומסר אותה לרבי אלעזר, שהקשר שלו לעניין הפרה הוא בהיותו נקרא כשמו של אלעזר בן אהרון, הכוהן הראשון ששרף את הפרה.
סיפור זה של הזוהר נושא עימו מסר לכל יהודי, עד כמה חשוב לחפש דרכים להיטיב עם הזולת, גם במחיר של ויתור על ההתעלות האישית. יהודי נדרש לוותר למען הזולת לא רק על צרכיו הגשמיים אלא גם על התעלותו הרוחנית, וזה הקו הנמשך מאברהם אבינו דרך צדיקי ישראל בכל הדורות.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ג, עמ' 2079) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
