שאלה: על מה יש לשים-לב בקניית פירות לקראת ט"ו בשבט?
תשובה: 'ראש-השנה לאילנות' הוא, בעיקרו, תאריך קובע, שבו מתחילה ונגמרת שנה (בדוגמת שנת כספים) לעניין מעשרות. פירות העץ שעדיין לא הגיעו לגודל מסויים בתאריך זה, שייכים לשנה החדשה, שמתחילה בט"ו בשבט. השנה תתחיל השנה הרביעית לשמיטה, שהיא שנת 'מעשר שני' (שלא כשנת תשס"ד, שהייתה שנת 'מעשר עני'). התאריך חשוב גם לעניין ההלכה שאין מפרישים מעשר מיבול שנה זו על יבול שנה אחרת.
מנהג ישראל לאכול פירות בט"ו בשבט, ובפרט משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ויש המוסיפים סדר תפילות ופסוקים מתאימים.
להלן עדכוני כשרות:
רכיבים: בצימוקים ובשזיפים, וכן בצ'יפס-בננות, וייתכן גם באוכמניות, יש חשש לשימוש בשמן לא-כשר בתהליך ייבושם.
חרקים: יש לקנות פירות יבשים במקום שיש בו תנאי אחסון טובים ורענון הסחורה. בתפזורת יש נגיעות רבה מבשקיות סגורות. רצוי לשטוף את כל הפירות היבשים במים חמים. כל תמר ומשמש חייבים בבדיקה פרטנית – פתיחתו לאורכו והתבוננות אם יש בתוכו חרקים. בתמר לח יש פחות חרקים.
בתאנים המצב קשה, וככלל, עדיף להימנע מאכילתן. מי שמכיר את הרימה שבתאנה (זחל לבן-שקוף בעל ראש שחור, הדומה מאוד ל'שערות' של התאנה), יפתח כל פרי לאורכו ולרוחבו, יהפוך את הקליפה כלפי פנים ויחפש היטב אם מסתתרת רימה בין ה'שערות'.
צימוקים, מכל הסוגים, נגועים בחרקים, ולכן יש לבדוק אותם לפני השימוש בהשריית מעט מהם במים פושרים, ערבוב המים והמתנת כמה דקות לראות אם יש חרקים צפים (אם כן – אין להשתמש בכל הכמות!). מומלץ לא להשתמש בעוגות המכילות צימוקים, כי בדרך-כלל לא נערכת במפעלים בדיקה כראוי.
בפירות אחרים, יש לבדוק לפחות מדגם של פירות מכל אריזה.
מקורות: תודה ל'מכון התורה והארץ' בכפר-דרום. וראה בספר 'בדיקת המזון כהלכה' להרב משה ויא, ח"ב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
