מה התועלת בחזון ראיית המקדש, כאשר אין רואים זאת?
כאשר אומרים ליהודי פשוט, ילד או ילדה קטנים, שבשבת חזון מראים לכל אחד ואחד את המקדש דלעתיד - שואל: הרי אינני רואה מאומה?!...
הנה על זה אומרים לו: הן אמת שהינך רואה דבר אחר - עניין של חורבן וגלות כו', אבל אף-על-פי-כן, עליך לדעת שאין זה אלא דבר חיצוני, בדוגמת המשל ולבוש שמסתיר על הנמשל והמלובש, ואף-על-פי-כן, על-ידי זה "לוקחים" את הנמשל והמלובש. ומה שאינך רואה זאת בגלוי - הרי זה מפני שהינך עדיין קטן (בשנים או בידיעות כו'), וכאשר תגדל ותתחכם ותוסיף בענייני קדושה ("וועסט ווערן עלטער, קליגער און פרימער") - אזי תבין שהעיקר הוא המלובש, ולא הלבוש המסתיר.
דוגמה פשוטה לדבר:
כאשר ילדה קטנה פוגשת את חברתה (או כאשר ילד פוגש את חבירו) - רואה היא את השמלה שמכסה את ידה ושאר חלקי גופה, ולא את חלק הגוף שמכוסה בשמלה. ואף-על-פי-כן, כאשר ישאלו אותה: מהו העיקר - מה שפגשה את השמלה או את הילדה שלובשת את השמלה? - בוודאי תצחק לשמע שאלה מוזרה זו! פשיטא שהעיקר הוא - שפגשה את הילדה, ולא מה שפגשה את השמלה...
ונמצא שגם ילדה קטנה מבינה בפשטות שהעיקר הוא - המלובש ולא הלבוש.
זאת ועוד:
עניינו של הלבוש הוא - כאמור לעיל - שעל-ידו יכולים לדעת מי הוא המלובש בו, ובפשטות: כאשר רואים שמלה - מבחינים מיד אם זוהי שמלה של ילדה קטנה או של אשה זקנה, וכמו כן יודעים את מידת הגוף, אורך ורוחב כו', של הילדה שאליה שייכת שמלה זו, ועד כדי כך, שעל-ידי השמלה יכולים להכיר בתכונתם של ההורים שחינכו ילדה זו, האכילוה והשקוה, עניין שמתבטא באורך ורוחב הגוף, וכיוצא בזה.
ומזה מובן גם בנוגע לענייננו - ראיית המקדש דלעתיד:
גם כאשר רואים את הלבוש בלבד (מאיזה סיבה שתהיה) - יודעים שאין זה אלא לבוש בלבד, והעיקר הוא - המלובש בו. ובענייננו, שהעיקר הוא - המכוון הפנימי שבעניין החורבן והגלות, כדי לבוא לתכלית העילוי - מקדש דלעתיד.
ועד כדי כך, שראיית המקדש דלעתיד - בזמן הגלות - היא באופן של "בגד", שעל-ידו יודעים את פרטי העניינים דהמלובש בו. כנ"ל בארוכה.
ויהי-רצון שכל אחד ואחד מישראל ינצל את הנתינת כוח ד"שבת חזון" שאז מראים לכל אחד ואחד את המקדש דלעתיד.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת דברים, שבת חזון ה'תשד"מ, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשד"מ, כרך ד, עמ' 2307-2309 - בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
