חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:45 זריחה: 6:26 ט"ז באלול התשע"ט, 16/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ליהודים הייתה אורה
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 557 - כל המדורים ברצף
כאשר הוא מתנהג כ"יהודי" - הוא נעשה "בעל-הבית" על העולם
הקב"ה מבטל מיד את כל המדידות וההגבלות דזמן הגלות
ליהודים הייתה אורה
פרשת צו
סעודת פורים שחל בערב-שבת * יארצייט שחל בשבת בתוך שנת אבילות
הלכות ומנהגי חב"ד

מאורעות פורים תשי"ב * התייחסות לדו-שיח בסעודת פורים תשח"י *  דיון במהות מחצית-השקל בתש"מ ומאמר חסידות נדיר בתשמ"א * כל זאת לאחר "המעשה הוא העיקר" - התעסקות ב'מבע פורים'

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח את רשימתנו בעניינים שבבחינת 'המעשה הוא העיקר'. כך כתב הרבי באיגרת מיוחדת מיום ז' באדר תשל"ט (צילומה הופיע ב'כפר חב"ד' גיליון 703 עמ' 34):

באתי בזה עוד-הפעם אודות ההכנות למבצעי פורים וביתר שאת ויתר עוז... בהכנות ככל הדרוש, ולאחר זה בימי הפורים בקיום בפועל כדבעי, דכל מצוות פורים, כולל מקרא מגילה ברוב עם ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.

ובפרט לאלה שנמצאים בבתי מושב זקנים, בתי רופאים בית האסורים שהם זקוקים לעזר מיוחד בזה.

הצלחה באופן של "עד דלא ידע"

הנה דברים שאמר הרבי בשבת-קודש פרשת תצווה-זכור ה'תשמ"ו ('התועדויות' תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1059):

כאן המקום להזכיר אודות שאר ה"מבצעים" ולכל לראש - עניין שהזמן גרמא - "מבצע פורים": לעשות "שטורעם" בכל מקום ומקום שידו מגעת אודות קיום כל ענייני פורים בשלימותן ובמילואן.

והוסיף איחול:

ויהי רצון שכל הפעולות בזה יהיו בהצלחה רבה ומופלגה, ובאופן שלמעלה ממדידה והגבלה "עד דלא ידע".

באותו מעמד ציין הרבי והודה:

ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל המתעסקים ב"מבצע פורים", ובפרט אלו שנסעו לפינה נידחת עוד לפני השבת, כדי להביא את שמחת פורים אצל היהודים שנמצאים במקום רחוק ביותר... וכמו-כן בנוגע לאלו שנוסעים למקומות שונים מיד לאחרי צאת השבת... שיעסקו בזה באופן של "שטורעם" ובהצלחה רבה ומופלגה, למעלה מן המשוער לגמרי.

מגילה נקראת

בשנת תשי"ח (או תשי"ט) השתתף הרב אברהם רוטנברג, חסיד גור שהתגורר בקראון-הייטס  וזכה ליחס של קירוב מהרבי, בסעודת פורים שהתקיימה בבית כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע (ולאחר מכן רשם את תוכן הדברים דלהלן - 'פרדס חב"ד', גיליון 10, עמ' 236):

באמצע הסעודה התבטא הרבי כי בירושלים יש שכונה שבה יש נוהגים לקרוא את המגילה גם בי"ד, וזאת, מפני ריחוקה הגיאוגרפי מהעיר העתיקה ת"ו.

ר' אברהם רוטנברג הגיב לדברי הרבי (שיש שכונה שנוהגים לקרוא בה בי"ד) שבימינו הנה היות ואין עשרה בטלנים מצויים בעיר העתיקה, לפיכך יש הסבורים שצריך לקרוא המגילה בכל העיר ירושלים בי"ד!

הרבי ענה לו על-כך "עס איז ניט נוגע" [=זה לא נוגע].

למחרת היום מסר ר' אברהם רוטנברג למזכירו של הרבי, הרב חודוקוב ז"ל, את 'ספר ארץ-ישראל' (מאת הרב יחיאל-מיכל טיקוצ'ינסקי), וסימן את עמ' נ שבו נאמר:

"...אמנם יש רבנים שהחמירו על עצמם לקרוא השתא בפרברי ירושלים גם ביום י"ד, משום שחששו לשיטת הרמב"ן והרשב"א שפסקו כרבי יהושע בן לוי [ש]'כרך שאין בו עשרה בטלנים (קבועים בבית-הכנסת) קורין בי"ד', וכדכתבו הברכי-יוסף ויד-אפרים [ר' אברהם הוסיף: מובא במשנה-ברורה סימן תרפ"ח ס"ק ב] להחמיר לקרוא בכהאי גוונא גם בי"ד, אלא שכל הקהל יכול לסמוך על שאר הפוסקים: הרמב"ם, הטור והשולחן-ערוך שלא פסקו כן (ראה כסף-משנה, ובית-יוסף, וטורי-אבן רפ"א, והגר"א תרפ"ח, ב) - וגם יש לומר שהרמב"ן והרשב"א דיברו בכרך שעשרה הבטלנים הם שעשו אותו לכרך, אבל זה שהנהו כרך מצד עצמו, ובו בתי-כנסיות רבים, והוא מובטח שיוחזר לנו - יש לומר שגם הם לא אמרו בו שבטל מיניה דין כרך", ועיין שם בהמשך.

לאחר זמן, קיבל ר' אברהם בחזרה את הספר בצירוף 'לוח ארץ-ישראל' (גם-כן של הרב טיקוצ'ינסקי) ופתק שבו כתוב בכתב-יד-קודשו של הרבי:

יעוין בלוח לא"י [=לארץ ישראל] - לבעהמ"ס [=לבעל המחבר ספר] המצורף - שלא הביא זה (שבספר) כלל, ובמקום זה הביא שנהוג בפועל שישנן שכונות מיוחדות שקורין בי"ד ובט"ו, ומטעם אחר.

"אשרי עין ראתה אלה"

קביעות פורים בשנת תשמ"א היתה כקביעות שנה זו - ביום שישי. ההפתעה היתה במאמר חסידות מיוחד שאמר הרבי כמעט בחשאי. אף שמאורע זה כבר תואר ביומן שנת הקהל תשמ"א עמ' 109, הננו מביאים בזאת תיאור אותנטי שנרשם בשעתו ומתפרסם כאן בפרסום ראשון:

"בשעה 3:15 מנחה. קהל קטן מאד השתתף בתפילת מנחה (כולם נסעו ל"מבצע פורים"), אחר מנחה חזר כ"ק אדמו"ר לחדרו.

"3:35 כ"ק אדמו"ר יוצא מחדרו כשסידור בידו, אחריו יוצא המזכיר הרה"ח וכו' הרב יהודה-לייב גרונר שי', נושא בקבוק יין. הרבי נכנס ל'זאל' הקטן (בית-המדרש למעלה), שם היו כחמישה-עשר נוכחים (אנ"ש ותמימים) באותה שעה. כ"ק ניגש למקום תפילתו במנחת שבת-קודש. המתין עד שהביאו את הכיסא מלמטה. בינתיים ביקש שיסגרו את הדלתות, לא יודיעו (ולא יכניסו) אף אחד. החל כורך המטפחת לאצבעותיו (כדרכם של הנשיאים בעת אמירת מאמרי חסידות). מתח עצום השתרר בין הנוכחים. הובא הכיסא. ביקש שיביאו יין וכוסות (הובאו מחדרו של הרה"ח נאמן 770 ר' מאיר שי' הרליג). החל באמירת המאמר "ליהודים היתה אורה" שנקודתו - להמשיך עניינים אלו בפועל בגשמיות. עם סיום המאמר (שארך בין שמונה לשתים-עשרה דקות) ביקש כ"ק שימזגו לו יין. כולם עמדו סביב אדמו"ר בדוחק עד שהשולחן נדחף. אמר 'לחיים' וביקש מכולם שיאמרו 'לחיים' ללא הגבלות. אחר-כך רמז למזוג שוב יין וביקש מכולם שיאמרו 'לחיים' בלי הגבלות. גם לכ"ק אדמו"ר מזגו לכוס פלסטיק (אחר-כך נחטפה הכוסית...) כמה ניצלו מעמד זה וביקשו ברכה בשעת רצון זו עבור אלו הזקוקים - ה' ירחם - כך נמשך המעמד המיוחד דקות ספורות.

"יצויין כי גם מהילדים שנכחו במקום ביקש שיאמרו 'לחיים'.

"אחר כך התרומם ממקומו וביקש שישירו 'ופרצת', ובעצמו החל לשיר לבד 'ופרצת'. אחר-כך הזכיר שלא ישכחו לברך 'ברכה אחרונה' וקם לחזור לחדרו. כשיצא ראה שהתאסף קהל גדול יחסית ופנה בטענה למזכיר: 'הרי סוכם שלא יכניסו ויסגרו את הדלתות!'. המזכיר התנצל שהקהל מיוזמתו פרצו את החלונות וכו'. מיד נסע לביתו. בדרך לרכב שרו ועודד את הקהל. אשרי עין ראתה אלה".

"תהיה לה רפואה שלמה!"

הנה קטעים מיומנו של הרה"ח ר' משה לברטוב, מתקופת פורים תשי"ב, שאז היה אחד ה'תמימים' ב-770 ('כפר חב"ד' גיליון 559 עמ' 38):

"קודם ז' אדר אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א לר' משה גוראריה, שהמתנגדים מתענים בז' אדר, אך אנו צריכים לומר 'לחיים' ... וציווה לו להתוועד עם הבחורים.

"ז' אדר אמר [=כ"ק אדמו"ר] תחנון.

"נוסח המברק ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א לפורים: 'בברכת פורים ולהרבות בשמחה ואורה ותורה ולהמשיכן בכל השנה' (עיין במאמר שאמר בפורים, ושם נתבארו שני עניינים אלו שיש בפורים).

"בליל פורים כשיצא כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות, פגשו ה' טברסקי, שיש לו אחות חולה מסוכנת (הרופאים אומרים שזהו רח"ל גרוע יותר גם מ...) ואחז בכ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר: 'הנכם כבר יודעים את הפרטים בזה (כי מסר על-ידי הרב חודקוב); רבי, האט רחמנות!'. ועמד כ"ק אדמו"ר שליט"א כרגע ואמר: 'גלייבט מיר, מיר טוט שטארק וויי' (=האמינו לי, כואב לי מאוד), והלך. אך הלה לא נתן, ואחז עוד-הפעם, ואמר: 'רבי, מבשרך אל תתעלם; רבי, איך בין אייערער א קרוב און זי איז א קרובה' [=הלה היה קרוב-משפחה של הרי"י טשערקאסער - כן נדמה לי]. ועמד כ"ק אדמו"ר שליט"א כרגע והוציא ידו הק' מידו, ואחר-כך אמר: 'זי וועט האבען א רפואה שלמה' [=תהיה לה רפואה שלמה].

"[בעת ההתוועדות] אמר, שאין אפילו אחד שאוחז ב'עד דלא ידע', למרות שזוהי מצווה שבגופו, אך 'אן ארט בשכל האט דאס' [=יש לזה מקום בשכל], לכן לכל-הפחות אחד יאחוז בכך, ואחר-כך יחקרו אם הוא אוחז ב'עד דלא ידע' או לא. להרבה ציווה לשתות 'לחיים' בכוסות גדולים וזרק להם מזונות. אמר, מה שאיני אומר ל'עלטרע רבנים' שישתו כוס גדול - זהו לא מפני שאינם צריכים אלא מפני ש..., ומכיוון שכל ישראל ערבים - הנני עושה מחאה בפומבי און איך נעם אראפ פון זיך די אחריות [=והנני מסיר מעליי האחריות]... ובנוגע לבחורים... יאמרו 'לחיים' בכלים שנקראים בגשמיות - קטנים, וברוחניות - הלוואי שיהיו כלים לקבל מה שנתן להם אדמו"ר וגם נותן כעת".

פלפול בדעת ה'בן חמש למקרא'

בהתוועדות שבת-קודש פרשת תישא תש"מ (נדפס אחר-כך בשיחות-קודש תש"מ, כרך ב, עמ' 404) התעכב הרבי על הנאמר בפרשת כי תישא שאותה לומד ה"בן חמש למקרא" בתקופת פורים לגבי מחצית-השקל, ובערב פורים נתן הילד (או שנתנו בעבורו) מחצית-השקל. וכשהילד פוגש את המושג 'מחצית השקל' הוא מתעניין האם למטבע שאותה שילשל בערב פורים יש קשר לציווי שבתורה? על כך משיבים לו בחיוב. אזי מתעניין הילד האם אכן זהו 'מחצית השקל' המקורי, ואם התשובה על כך שלילית, הוא ממשיך ושואל: מדוע אין אנו מקיימים המנהג במטבע (מחצית מעשרים גרה) שעליה דיברה תורה (ורק נותנים מחצית מכ"ד גרה)? משיב על כך רש"י: "השקל השלם ד' זוזים, והזוז מתחילתו חמש מעות, אלא באו והוסיפו עליו שתות והעלוהו לשש מעה כסף", וזה מה שנותנים.

רושמי השיחות כתבו על-כך לרבי:

"לא תפסנו:

"הדין הוא (רמ"א או"ח סתרצ"ד ס"א) "שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר כו'".

"ועל-פי זה מובן לכאורה שכן היה גם בזמן רש"י, שלא נתן (בדווקא) מחצית השקל כמו שהוא בתורה, כי-אם חצי מהטבע ב'אותו מקום ובאותו זמן' - ואם-כן איך יתעורר אצל ה'בן חמש למקרא' השאלה מדוע לא נותנים מחצית השקל כמו שהוא בתורה?

"ואולי הכוונה על-פי מה שכתוב בכף-החיים (שם): 'יש לעשות זכר למחצית השקל בשלימות דהיינו שיתן מטבע שמצוי באותו מקום ששמו מחצית השקל ויש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל או יותר כו''.

"ועל-פי זה אולי יש לומר שגם בזמן רש"י היו נותנים מחצית-השקל בערב פורים כפי המחצית-השקל בתורה. האם נכון?".

הרבי השיב:

את המילים "לא תפסנו" הקיף וכתב אחריהם:?!

בקטע המתחיל "ועל-פי זה מובן לכאורה" הרבי מתח שני קווים תחת המילה "שלא" ואת המילה "מהטבע" תיקן ל"המטבע".

הרבי כתב בכתב-יד-קודשו: כמדובר ופשוט - הבן חמש עדיין לא למד (וסימן לכאן בחץ את הציטוט מהשולחן-ערוך) ולכן (הרבי סימן לכאן בחץ את הקטע המתחיל "ואם-כן איך יתעורר" ומחק את המילים "ואם-כן איך", כך שההמשך היה "יתעורר וכו'").

את הקטע האחרון "ואולי הכוונה" מחק הרבי במתיחת קו לאורכו.

בשולי ההנחה המודפסת נרשמו, איפוא, דברי הרמ"א ולאחריהם:

"אבל 1) צריך-עיון וחיפוש א) דעת רש"י בזה, ב) האם נשתנה המחצית בזמן רש"י מאשר היה בזמן הש"ס. 2) הבן חמש עדיין לא למד שולחן-ערוך".

אסמכתא מ'ספר המנהגים'

בהתוועדות שבת-קודש פרשת תישא תש"מ (שם) מצא הרבי אסמכתא לכך שגם לקטן יש שייכות למחצית-השקל (שנוהגים לתת בערב פורים), ממנהגו של חותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ, המובא ב'ספר המנהגים' שהיה נוהג לתת מחצית-השקל "בעד הרבנית ובנים ובנות הקטנים". זאת בדומה לדברי המגן-אברהם (ש"נשים וילדים חייבים" במחצית-השקל). על כך תמה הרבי "ולא ידעתי מנא ליה האי" [=מהו מקורו של נוהג זה]", שהרי בתורה מפורש שמחצית-השקל צריכה להינתן "מבן עשרים שנה ומעלה" (כפי שגם נפסק להלכה על-ידי הרמ"א), כיצד, אפוא, ייתכן שקטנים גם הם מחוייבים בזה?

אחד הביאורים בזה - אמר הרבי - הוא על-פי דברי הגמרא ש"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו כו'" (מגילה יג, סוף עמוד ב). ומכיון שגזרת המן כללה גם "נשים וטף" - לכן קיים המנהג לתת גם עבור הנשים והטף.

(ולכן גם היה על רש"י לבאר לילד שבעצמו נותן מחצית-השקל וכנ"ל).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)