מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בשלהי אלול תשל"ד הכריז הרבי על מבצע הדלקת נרות שבת-קודש ויום-טוב', שלימים זכה לכינוי 'מבצע נש"ק' * מעודד נשים וילדות לפעול להפצת המבצע החדש * זוטות על המבצע שהוסיף אורה בעולם כולו והצית אין-ספור ניצוצות אבודים ונידחים * רשימה ראשונה

נפתח בדברים שאמר הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת בשלח י' בשבט תשד"מ ('התוועדויות' תשד"מ כרך ב עמ' 871-872), בהתייחסו ל'מבצע נרות שבת-קודש':

גם כאשר מדובר אודות ילדה שאביה צדיק גמור, ואמה - צדקת גמורה, ואם-כן - שואלת בתמימות - מה יכולה היא (ילדה קטנה) להוסיף על פעולת ועבודת הוריה?! - צריכים להסביר לה שכל פעולה ופעולה בענייני תורה ומצוותיה פועלת תוספת אור בעולם כולו, וכפסק-דינו של הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג' הלכה ד'): "צריך כל אדם שיראה את עצמו... עשה מצווה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

והרבי המשיך והסביר, כי גם כאשר בלאו-הכי מדליקה עקרת הבית נרות שבת, צריכה גם הילדה הקטנה להדליק נרות שבת, מכיוון שעל-ידי זה נפעל תוספת אורה וכו' בבית, כפסק-דין אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך (אורח-חיים סימן רסג סעיף א) שיש "להרבות האורה להידור מצווה", ושם (סעיף יו"ד): "כל מה שניתוספה אורה בבית (על-ידי הדלקת נרות נוספים) יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זווית", כפי שרואים במוחש שכאשר נוסף עוד נר - נוסף אור בכל הבית, ועל-ידי זה - נוסף אור בסביבה כולה.

שיחה זו נאמרה כמעט עשר שנים לאחר הכרזת הרבי על 'מבצע הדלקת נרות שבת קודש', שלימים דבק בו הכינוי 'מבצע נש"ק'.

גדולי ישראל מצטרפים לתקנה

וכך כתב הגאון רבי משה פיינשטיין, בעל 'אגרות משה', בשנת תשל"ו (פורסם בשבועון 'כפר חב"ד'):

"ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל... בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים, ואם הרבי שליט"א סובר שהוא עניין גדול לקרב בזה לתורת ולשמירת השבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השם יתברך בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל".

"הרעיד את הניצוץ החבוי"

מאמר תורני מיוחד "נר לשבת - תדליק כל בית ישראל" פרסם הגאון הצדיק הרב יהודה סגל (רב דקריית-שלום בתל-אביב) בו' בטבת תשל"ה והוא פותח בשורות הבאות:

"כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש רבן של ישראל שליט"א, עומד ומתריע, שחייב כל נפש להוסיף מצוות ומעשים טובים להאיר ולחזק את כלל ישראל. ובין הדברים הכריז על מבצע הכולל כל ילדה בעמנו ולזכות גם אותן במצווה, והיא הדלקת נר לשבת. והנני בס"ד להבהיר את הנושא...".

לאחר הצעת מקורות וביאורים (בארבעה פרקים) מסכם הכותב הנכבד: "בא כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, וחידש לנו תקנה לנערות, ממה שנהגו מנהיגי נשיאי חב"ד לפנים, וכן עוד גדולי ישראל, שכל ילדה בבית תדליק נרות שבת, ונימוקיו הרבים עמו, דבזה מוסיפים אורה ועונג שבת, ומתחנכים למצווה גדולה זו בבוא העת שכל ילדה הופכת בעזרת ה' לבעלת בית, ומתברכות בברכות המיוחדות למצווה גדולה זו. וגם תורמות כל אחת ואחת חלקה לכבודה של השבת, ועוד ועוד, כמבואר במאמריו שליט"א, ויותר מזה בעל-פה".

והוא חותם את מאמרו בדברים הבאים:

"והנה המפורסמות אינן צריכין ראיה: המבצעים של כ"ק אדמו"ר שליט"א קירבו רבים ליהדות בכל קצווי תבל, ומבצע התפילין התסיס והרעיד את הניצוץ החבוי בעומק נשמת הישראלי הנידח והביא אותו לידי קשר מחודש עם בוראו. וכן מבצע המזוזה, החזיר את ההרגשה לנידחים, שאכן ביתם איננו סתם בית, כי אם דר ויושב שם אחד מזרע יעקב, אשר קשור בעבותות בל ינתקו עם אביו שבשמים. וכן מבצעי לימוד התורה, הצדקה וספרי הקודש. ועתה עם הקריאה הקדושה של מבצע הדלקת הנרות, שכבר עד כה הולידה התעוררות כללית לשמירת שבת גם בבתים שטרם הורגשה שם, לצערנו, קדושת השבת. ועל כן יש לעודד את המבצע, ותרגשנה כל הנערות שמוטלת עליהן חובה להכין כל צורכי שבת קדש ביום השישי ולסיים את ההכנה דרבה בהדלקת הנרות, שאחרי זה מקבלים עליהן קדושת השבת כהלכתו... ויהא רעווא שאור קדושת השבת יחדור לכל בית בישראל, וזכות שמירת השבת תגן עלינו. וכבר אמרו חז"ל: 'אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין' (שבת קי"ח ב')".

[וראה על הצטרפותם של גדולי ישראל למבצע ברשימת "נר לרגלי דבריך" 'כפר חב"ד' גליון 117 עמ' 140].

"פועלת בשליחותי"...

כשנכנס הגאון החסיד הרב זלמן-לייב אסטולין ל'יחידות' בשנה הראשונה של המבצע, פנתה רעייתו, מרת רייזל ז"ל אל הרבי בשאלה: מאז יצא הרבי בהכרזה היא מקפידה ללכת בכל יום שישי למרכז הרפואי 'תל-השומר' לזכות את המאושפזות שם בהדלקת נרות שבת-קודש. בדרך כלל הנשים מקבלות זאת בשמחה. אולם - סיימה בכאב - יש כאלה שאינן מסכימות להדליק, ואף צוחקות מכל העניין. ומכיוון שאינני למדנית ואף השפה העברית איננה שגורה על לשוני על בוריה, קשה לי לשכנע נשים אלה. מה אני יכולה לעשות כדי שגם הן תדלקנה נרות?

תוכן תשובת הרבי: "בפעם הבאה שתפגשי אשה שלא תסכים להדליק נרות שבת קודש - תאמרי לה שאת פועלת בשליחותי".

לימים סיפרה הנ"ל על מפגש מעניין שהביא לקירוב אישה פלונית ליהדות - כתוצאה מקיום עצת הרבי.

"וכשתינשאנה - תוסיפנה"

וכך כותב המזכיר הרב בנימין קליין אל הקודש (נדפס ב'כפר חב"ד' גליון 726 עמ' 13): "מרת ... תי' ביקשה לברר על-דבר הצעת כ"ק אדמו"ר שליט"א אתמול ב'יחידות', על-דבר הדלקת הנרות של בנותיה תי' - אם להדליק נר א' או ב' כל אחת ואחת". הרבי מחק את המילה "אם" וכן את המילים "או ב'" וסימן בחץ - כך שהתשובה היתה: "להדליק נר א' כל אחת ואחת". לאחר מכן הוסיף הרבי וכתב: "וכשתינשאנה - תוסיפנה בשטומ"צ".

"שכר טרחא"

ב'יחידות' של הרה"ח ר' אליעזר קלמן טיפנברון מלונדון, בחודש סיוון תשל"ה ('כפר חב"ד' גיליון 998 עמ' 38), נתן לו הרבי שלושה דולרים עבור בתו, כדי שתשפיע על שלוש [ילדות] אחרות להתחיל להדליק נר שבת-קודש, ועוד דולר אחד בעבור "שכר טרחא".

בהתוועדות כ"ף במרחשוון תשל"ה דיבר הרבי בהרחבה על 'מבצע נש"ק' והדגיש שההתעוררות בנושא היא אחת הסיבות לעצם קיום ההתוועדות.

"אשרי חלקה"

הנה צרור התייחסויות לאחת העסקניות במבצע נש"ק בבני-ברק, מרת ג' מרקוביץ תחי'.

ח' בתמוז תשל"ה:

נתקבל ותשואת-חן תשואת-חן על הבשורות-טובות וכן תוסיף בכל-זה מתוך שמחה וטוב לב וזכות הרבות מסייעת ואשרי חלקה. אזכיר על-הציון עוד-הפעם ותבשר-טוב.

כ"ח שבט תשל"ו:

בברכת הצלחה מיוחדת במבצע נש"ק וטהרת-המשפחה וכשרות ובברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור.

בין פורים קטן לפורים גדול תשל"ו:

בברכה להצלחה ובפרט במבצעי נש"ק כשרות וטהרה.

ז' בתמוז תשל"ו:

בברכה להצלחה רבה בפעולותיה הברוכות.

מרת מרקוביץ שאלה את הרבי בכתב "אם הרבי חושב שכדאי לי להתעסק בענייני כספים" [=של הפעילות]. הרבי מתח קו תחת המילים "חושב... כספים"

והוסיף:

1) כפשוט ויהא בהצלחה.

הערות

2) כמחז"ל: המרבה הרי זה משובח - כמובן באופן שלא יגע בבריאות.

3) אזכיר על הציון ותבשר טוב.

הרה"ח ר' מרדכי ברון מכפר-חב"ד עיצב כרזה בנושא שלשלת נשיאי החסידות הכללית ונשיאי חב"ד, שבה יש ציור של הדלקת נש"ק. הרבי העיר: "נש"ק להוסיף ויום-טוב". כלומר, שיובן בבירור שהמבצע הוא להדליק נרות שבת-קודש ויום-טוב.

בשולי רשימה ראשונה זו יצויין כי בשנת תש"ל כתב הרבי (הופיע ב'היכל מנחם' כרך א עמ' מה):

בגלילותינו - הדלקת הנרות דנשים גם לפני  הנישואין, וחידוש חב"ד - שבגיל רך ביותר.

ההישג יעורר התאבון...

בערב חג השבועות תשל"ה ('היכל מנחם' כרך ב עמ' קעז-קעח) כותב הרבי לרב יהושע שי' דנוב, שהתעסק בהפצת היהדות בעיר קעלון שבגרמניה - בהשתדלות שליחו הנודד של הרבי, הרה"ח הרב אברהם-יצחק גליק (ע"ה):

תשואת-חן על הבשורות טובות מפעולותיו הטובות להפצת היהדות, ובפרט על ידי המבצעים ובמיוחד מבצע נש"ק - נרות שבת קודש, וטוב שימשיך לדור בעירו עתה.

ויהי רצון שיקויים בו על דרך מאמר חכמינו ז"ל: מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ד' מאות, כלומר שההישג מעורר התאבון להישגים יותר גדולים. ואם בעניינים גשמיים כך, על-אחת-כמה-וכמה בעניינים רוחניים, ובפרט כשנוגע לרבים וזכות הרבים מסייעת.

זהירות מטעויות מכשילות

לפנינו איגרת קודש מאת הרבי אורות החוברת "שמור וזכור", שהדפיס הרב דוד סטבסקי. במכתבו מעיר הרבי על כמה מהעניינים המופיעים בחוברת זו וטעונים תיקון. בין השאר הוא מפנה את תשומת ליבו לעובדה שבחוברת נרשמה מעל זמני הדלקת הנרות מילה באנגלית שמשמעותה היא - "בעת שקיעת החמה", בו בזמן שהדלקה בעת שקיעת החמה אסורה בהחלט, ואין בזה כל מצווה אלא להיפך ח"ו.