מדורים נוספים
	התקשרות 572 - כל המדורים ברצף
	סוף כל סוף גדול הצער מזה שנמצאים בגלות רע ומר ביותר!
	הירידה עצמה היא חלק מהעלייה
	"ייאמר עניין הקשור הן בנגלה והן בחסידות"
	"אין בידינו"
	הלכות ומנהגי חב"ד

על הרב מנטליק ז"ל, שנבחר לארגן את כינוס-התורה * הרבי מעניק חלה ומים ואף את גביעו האישי, כחלק מהשתתפותו בכינוסי-התורה * החל משנת תשל"ב כינוס-תורה גם בסמיכות לחג הפסח * הרבי מתייחס למודעה שהודבקה על כותל 770 * רשימה שנייה מתוך שלוש

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בעיצומה של מלחמת יום-הכיפורים - בחול המועד סוכות תשל"ד - נטלו עליהם שני אברכים צעירים יוזמה, וארגנו "כינוס תורה" לבני הישיבות ממדינות שונות, שבאו לשהות בחצר הרבי בחודש החגים. אחרי הכנס דיווחו על-כך לרבי המארגנים - הרה"ת ר' שלום-דובער שיחי' לוין והרה"ת ר' נחמן שיחי' שפירא (ספר 'עבודת הקודש' עמ' קסא):

"אנו מוסרים בזה דו"ח מהכינוס תורה שהתקיים ביום ב' א' דחול-המועד סוכות... השתתפו בהכינוס כב' או ג' מאות תלמידי ישיבותינו, כב' מניינים מישיבות שונות, וכמה מניינים מאנ"ש.

בתגובה כתב הרבי:

ונכון וטוב במאוד מאוד ובוודאי יעוררו חבריהם שי' באה"ק, צרפת ואוסטרליא עד"ז [=על-דבר זה].

למחרת דיווחו שהודיעו על-כך במקומות המתאימים, והרבי כתב להם שוב:

ות"ח [=ותשואות-חן] ובטח יתעניינו הבפו"מ [=הבפועל ממש].

כינוס-תורה לעילוי-נשמת

בשלהי שנת תשמ"ג (י"ב באלול) נערך בלונדון כינוס-תורה שבו נטלו חלק, בין השאר, גדולי הרבנים וראשי הישיבות. הכינוס אורגן על-ידי הישיבה הגדולה דליובאוויטש. אורח הכבוד בכינוס אמור היה להיות ראש ישיבת תומכי-תמימים המרכזית, הרה"ג הרב ישראל-יצחק פיקרסקי. שעות ספורות קודם לכן נסתלקה זוגתו, הרבנית מרת אסתר-מרים, והשתתפותו בכינוס בוטלה. הרבי הורה שהכינוס יתקיים לעילוי נשמת הנפטרת. הרב פיקרסקי עצמו מסר לאחר מכן פלפול תורני אשר נכלל בקובץ שהופיע (בשנת תשד"מ) בעקבות כינוס-תורה זה.

מתשל"ב - כינוס גם בסמוך לפסח

"נהוג בכל איסרו-חג לערוך כאן כינוס תורה...", התבטא הרבי ביום שמחת-תורה תשמ"ט ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ט, כרך א, עמ' 250).

תחילה (משנת תשח"י) היו כינוסי-התורה מתקיימים פעמיים בלבד בשנה - באסרו-חג שבועות ובאסרו-חג סוכות. מתי החלו כינוסי-התורה גם בסמיכות לחג-הפסח?

זה היה כנראה בין ה'מתנות' שהוגשו לרבי בחודש ניסן תשל"ב, שנת השבעים. בהתוועדות אחרון-של-פסח (שיחות-קודש תשל"ב, כרך ב, עמ' 173) אומר הרבי:

כאן המקום לסיים את ביאור ההדרן על מסכת פסחים שהוחל בביאורו בי"א ניסן, בפרט שנתקבלה הידיעה על דבר המשמח שעורכים 'כינוס-תורה' - תהיה, אפוא, השתתפותי הסיום על מסכת פסחים.

ושוב אנו קוראים בתיאור ה'ועד להפצת שיחות' מהתוועדות שבת-קודש פרשת שמיני ('מקדש מלך', כרך ד, עמ' תסז): "בשיחה האחרונה, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ה'הדרן' הוא בתור השתתפות בה'כינוס תורה' (שסודר לכבוד שנת השבעים לכ"ק אדמו"ר שליט"א) שיתקיים אי"ה מחר. ובהמשך לזה דיבר על-דבר ההתחזקות בהוספה בלימוד התורה בכמות ובאיכות... בסיום ההתוועדות, נתן מה'מזונות' דההתוועדות ומיינו להרב ר' מרדכי מנטליק שי' - מארגן ה'כינוס-תורה', שיחלק בין המשתתפים בהכינוס. גם נתן לו את הכוס שלו (שמקדש עליו וכו') שממנו ימזוג את היין למשתתפי הכינוס...".

כנהוג כאן ונתפשט בעוד מקומות

על הקשר בין לימוד התורה וחג-הפסח דיבר הרבי בכמה הזדמנויות (למשל באחרון-של-פסח תשמ"ט 'התוועדויות' תשמ"ט, כרך ג, עמ' 61):

ישנו עניין נוסף בימים האחרונים דחג הפסח - הקשר והשייכות למתן-תורה.

כללות העניין דיציאת מצרים קשור עם מתן-תורה כמו שכתוב "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה", הר סיני, שבו ניתנה התורה, היינו, שהיציאה ממצרים היא בשביל קבלת התורה.

ומזה מובן שבסיומו של חג הפסח, בימים האחרונים מודגשת יותר התכלית והמטרה דיציאת מצרים - מתן-תורה.

ובפשטות - שימים האחרונים דפסח הם זמן מסוגל לקבלת ההחלטות טובות בכל הקשור ללימוד התורה, להוסיף בקביעות עתים לתורה הן בכמות והן באיכות, וכל המוסיף מוסיפין לו.

ובהמשך לזה - יש להזכיר ולעורר גם אודות המנהג בשנים האחרונות לערוך "כינוס תורה" למחרת הפסח (נוסף על ה"כינוס תורה" שנערך בחג הפסח עצמו, לאחרי ימים הראשונים) כנהוג כאן ונתפשט גם בעוד כמה וכמה מקומות, ויהי-רצון שיתווסף ויתפשט ויתקבל בכל שאר המקומות.

הרבי פורע 'חוב' מי"א ניסן

באחרון-של-פסח תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1312) אמר הרבי שהואיל ונותר עדיין "חוב" מהתוועדות י"א ניסן, שבה היה צריך להערך "סיום" על מסכת בש"ס, לכן יערוך עתה "סיום" על מסכת פסחים, בתור השתתפות ב"כינוס תורה". והפעם בתלמוד ירושלמי תוך כדי עריכת השוואות עם הבבלי.

נתינת-כוח לכל השנה

הדגשת חשיבות ה"כנס" דחג-השבועות חוזרת ונשנית במשך השנים, תוך כדי הבלטת נקודות שונות:

נהוג לערוך "כינוס-תורה" שבו נאספים כדי לשמוע ולומר חידושי-תורה בסמיכות לכל יום טוב, ב"אסרו-חג" דחג-השבועות, אשר נוסף לכך שחג-השבועות הוא "זמן מתן תורתנו", הרי גם בנוגע ל"אסרו חג" עיקר ההדגשה הוא בחג-השבועות כמבואר בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן (סימן תצ"ד סעיף יט)... מכנס-תורה זה שצריך להיות ביתר שאת וביתר עוז - לוקחים נתינת-כוח לשאר "כינוסי תורה" במשך כל השנה כולה! (שיחות-קודש תשכ"ד, עמ' 394; 'התוועדויות' תשמ"ו, כרך ג, עמ' 526; 'התוועדויות' תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1582; 'התוועדויות' תשד"מ, כרך ג, עמ' 1949).

מבחינה רעיונית, הסביר הרבי בחג השבועות תשל"ה: עניין זה - של פלפול ושקלא-וטריא ופלפול כו' בענייני תורה, שכל אחד משמיע את חידושיו בתורה - שייך רק באיסרו-חג (של שבועות) שכן, בשבועות עצמו, היהודי עדיין אינו שייך לזה שהרי אז ניתנה תורה מהקב"ה ובני-ישראל עמדו בתנועה של תכלית הביטול!...

המנהג ד"כינוס-תורה" ביאר הרבי ביום ב' דחג השבועות תשל"ב קשור לו' בסיוון, מתן-תורה, ושייך גם למנהג רבותינו נשיאינו שביום-טוב של שבועות היו עורכים שולחן-תורני בו היו דנים בענייני תורה בנגלה!...

הכול הולך אחר החיתום

לגבי הזמן שבו נאמרת השיחה כהשתתפותו של הרבי - מציין הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1582) - כי "נהוג בשנים האחרונות לומר דבר תורה בתור השתתפות והתחלת ה"כנס תורה" בסיום וחותם "זמן מתן תורתנו" ש"הכל הולך אחר החיתום".

ולאחרי התוועדות זו מוסיפים וממשיכים ב"כנס תורה" - באופן ד"ברוב עם הדרת מלך" באסרו-חג דחג השבועות (שם).

השתתפות גשמית - ב"לחם ומים"

הנה ציטוט מה'פתח דבר' לקובץ 'כינוס תורה ליובאוויטש' הראשון שנדפס בר"ח סיוון תשכ"ז ובה השיעורים שנאמרו בעת הכינוס באיסרו-חג הסוכות ה'תשכ"ו:

"במשך זמן השמעת הפלפולים ניתנה הפסקה קצרה, ובשעה זו נשאו ונתנו המשתתפים בהעניינים שדוברו. בעת הפסקה הלכו וחילקו בין המסובים את החלה והמשקה - מתת-ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בההתוועדות דשמחת-תורה, עבור משתתפי ה'כינוס'".

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשכ"ז התבטא הרבי (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך א, עמ' 113):

השתתפותי בכינוס הוא בעניינים שבחלק הנגלה שדובר בהם בהתוועדות [הקריאה דפ' בראשית; הקהל; וקטורת] ומכיוון שכל דבר צריך שתהיה לו אחיזה (גם) בגשמיות יקחו נא הלחם מהתוועדות זו (של שבת, שמחת-תורה) ולהעיר שלחם מוסב על התורה כמו שכתוב לכו לחמו בלחמי, ולא רק פירורין כפי שאסף ר' יוחנן אלא גם לחם - וישתמשו בו להצלחת הכינוס, שיפעול ויביא גם לקיום המצוות בהידור...

"עניינים גשמיים משמחת-תורה"

"וגדולה לגימה שמקרבת, ייטלו אפוא מהחלה והמשקה כדי להמשיך את העניינים גם באכילה ושתייה במשך הכינוס" - משיחת יום שמחת-תורה תשכ"ט (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך א, עמ' 91).

"נהוג לערוך בסמיכות לשמחת-תורה "כנס-תורה" ומקשרים אותו בשמחת-תורה שלוקחים עניינים גשמיים משמחת-תורה ונותנים אותם לכהן עליון, אלו העוסקים בתורתו של הקב"ה כדברי הרמב"ם לגבי שבט לוי" - אמר הרבי בהתוועדות יום שמחת-תורה תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 109).

ובהתוועדות אחרון-של-פסח תשמ"ג ('התוועדויות' תשמ"ג, כרך ג, עמ' 1346):

ונהוג גם לקשר השתתפות זו (על-ידי אמירת דבר תורה) עם דבר גשמי שעל-ידי זה שלוקחים מה"מצה שמורה" והיין דהתוועדות זו עבור ההתוועדות ד"אסרו-חג" (בהמשך ל"כנס תורה").

ומובן שהגשמיות שבדבר זה (מצה שמורה ויין) היא רק לפי ערך וביחס לרוחניות, מכיוון שמדובר אודות מצה ויין מ"סעודתו של משיח" ביחד עם שתיית ד' כוסות... שביעי-של-פסח... כללות ימי הפסח.

וראה מעין זה ב'התוועדויות' תשמ"ג, כרך א, עמ' 311.

"כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן (באחרון-של פסח תשד"מ) להרב מרדכי שי' מענטליק המצות וכו' עבור הכינוס תורה" -  'התוועדויות' תשד"מ, כרך ג' עמ' 1552.

באחרון-של-פסח תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך ד' עמ' 1851): לאחרי ברכת המזון - נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א את המצות והמים להרב מרדכי שי' מענטליק עבור ה"כינוס-תורה" וציווה להכריז ע"ד ה"כינוס תורה".

"ונוסף על ה"דבר תורה" שלוקחים מהתוועדות זו - לוקחים גם חלה ומים... הקשורה עם סעודת ועונג שבת ויום-טוב (בדוגמת העניין ד"חלב חיטה ומצור דבש") כדי לקשר את ה"כנס-תורה" עם ההתוועדות ד"זמן מתן תורתינו" גם על-ידי דברים גשמיים" - משיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ב.

"בעינן נמי לכם"

ביום ב' דחג השבועות תשד"מ ('התוועדויות' תשד"מ, כרך ג, עמ' 1947) הזכיר הרבי "השתתפות ב"כנס תורה" על-ידי דבר גשמי, שהרי "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" - לחם (בדוגמת "שתי הלחם" דחג השבועות) ומים מהתוועדות זו" (וראה שם עמ' 1958 שציווה להכריז ומסר השתתפותם להר"מ מענטליק).

ביום שמחת-תורה תשמ"ב ('התוועדויות תשמ"ב, כרך א, עמ' 268) מזכיר הרבי "השתתפות בדבר גשמי, על-ידי נתינת לחם ויין ומים מההתוועדות דשמחת-תורה".

שילוב נגלה ופנימיות

ברשימה הקודמת הוזכר כי הרבי הדגיש את השתתפותו בחלק הנגלה. אמנם ראוי לציין כי ב"פתח דבר" לכינוס תורה, חוברת א, נאמר: "זיכה כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה-וכמה פעמים את משתתפי הכינוס באמירת שיחה מיוחדת (וכמנהגו בקודש משולבת השיחה מגליא דתורה ופנימיות התורה)".

ואכן, כמה וכמה פעמים הדגיש הרבי בעצמו עובדה זו. כך, למשל, באחרון-של-פסח תשל"ו סעיף ט' (שיחות-קודש תשל"ו, כרך ב, עמ' 102) אומר הרבי במפורש: "ייאמר עניין הקשור הן בנגלה והן בחסידות...", והשמיע חקירה באיסורים התלויים בזמן אם נחשבים כאיסורי גברא או איסורי חפצא וביאר את שיטת האדמו"ר הזקן בזה.

וכך אמר בהתוועדות יום שמחת-תורה תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך א, עמ' 396-385):

וכרגיל יכריזו עתה אודות הזמן והמקום שבו יתקיים ה"כינוס-תורה", הן הכנס הראשון והן ההמשך למחרתו, ובתור השתתפות והתחלה - נתעכב עתה (בקיצור על-כל-פנים) על עניין הקשור עם חודש תשרי, כדלקמן, וכמו כן תהיה השתתפות על-ידי דבר גשמי - מהלחם דסעודה והתוועדות זו.

ויהי-רצון שיהיה העניין ד"לכו לחמו בלחמי" כדרשת חז"ל דקאי על לימוד התורה, ובפרטיות יותר "לחמו" קאי על נגלה דתורה, ו"לחמו" (שלי, של הקב"ה) - קאי על פנימיות התורה... ובהתאם לכך גם השתתפות ב"כינוס-תורה" תהיה לכל לראש ובעיקר בנגלה דתורה, ובסיום העניין גם בפנימיות התורה, כדלקמן.

היושב-ראש והמארגן

"מארגן כינוסי התורה בחצרות קודשנו ועורך קובצי 'כינוסי תורה'" - כך, בין השאר, נכתב על מצבתו של הגה"ח הרב מרדכי מנטליק ז"ל, ראש ישיבת תומכי-תמימים ב'770'.

בחג הפסח תשמ"ח נערך 'כינוס תורה', וכשדווח על-כך לרבי, הואיל לכתוב (פורסם ב'כפר חב"ד' גיליון 331, י' באייר ה'תשמ"ח, עמ' 20):

נחת רוח עבור הודיעו כל זה תיכף ומיד, נחת רוח יהיה בשלימות עוד יותר באם יוציאו לאור קובץ דהנ"ל (ואפשר לצרף גם מכינוסים שלפניו).

למה דווקא הרב מנטליק?

ובכן, בנוסף לסיבה הפשוטה שהוא היה ראש הישיבה, ניתן לשער שפעולה זו הייתה המשך לפעילותו בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במסגרת ארגון "עדינו" - "במטרה מיוחדת בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהיפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים לשוחח בחידושי-תורה ולהתוועד בסעודת מצווה ויומא טבא לרבנן, את חידושי-התורה... ויודפסו בחוברות מיוחדות" (מאיגרת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ט"ו בטבת תש"ה). במקביל כתב הרבי הקודם להר"מ מענטליק - "בו בחרתי להיות יושב-ראש ועד הנהלת חברת "עדינו" אשר יסדתי...".

לפועל התקיימו שני כינוסי-תורה בי' בסיוון ובי"ד בתמוז תש"ה (באחרון נטל חלק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל) כמתואר במבוא לאיגרות-קודש של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ח, עמ' 20-16, וכל זה בראשות הר"מ מענטליק.

בר"ח סיוון תשמ"ח הופיע קובץ 'כינוס-תורה ליובאוויטש', חוברת י"ז וב'פתח דבר' צויין כי החוברת מוקדשת לזכרון הרבנית חיה מושקא ע"ה שנפטרה בכ"ב בשבט של אותה שנה:

"כן מוקדשת חוברת זו לעילוי-נשמת הרה"ג הרה"ח ר' מרדכי ע"ה מנטליק, ר"מ בישיבת תות"ל המרכזית, ומארגן כינוסי-התורה ועורך קובצי 'כינוס תורה', נפטר ביום א', כ"ה תשרי, ה'תשמ"ח".

המודעה נעשתה ל"חלק מהכותל"...

כשהרבי מדבר על כך שהכריזו אודות ה"כינוס תורה" כאן ביום ב' דחג השבועות תשמ"ט ('התוועדויות' תשמ"ט, כרך ג, עמ' 294, צוטטו בהערה 47) הוא מתייחס לאופן ההכרזה:

ולא רק הכרזה בדיבור, אלא גם במעשה בפועל שבערב יום-טוב הדפיסו מודעה באותיות מרובעות והדביקו על-גבי הכותל דבית-הכנסת ובית-המדרש באופן שאי-אפשר להסיר בשבת ויום-טוב היינו שנעשה חלק מהכותל ועל-ידי זה חלק מהבניין כולו, בית שמגדלין בו תורה תפילה כו' (כבפנים).

"כה תאמר לבית יעקב"

בהתוועדות חג השבועות תשל"ט אמר הרבי (בשיחה השמינית) שמהראוי לקיים 'כינוס תורה' גם לנשים, אך לא באותו יום שבו נערך 'כינוס תורה', לאנשים, כדי שיהיה מי שישמור על הילדים...

יום לאחר מכן סיפר הרב מרדכי מנטליק שכרגיל היה מקבל מהרבי את החלות ושיירי המים מההתוועדות - שכשהרבי נתן לו את החלות לכינוס תורה אמר לו: אחד יהיה ל'כינוס תורה' של האנשים והשני יהיה ל'כינוס תורה' של הנשים.

הכנות לכינוס

בהתוועדות יום שני של חג השבועות תשמ"ה (כרך ד, עמ' 2225) אמר הרבי:

כאמור, עניינים הנ"ל הם בתור השתתפות ב"כנס-תורה"... אשר כדברי חז"ל, "כינוסן של צדיקים הנאה להם והנאה לעולם", עניין של הנאה וטובה, "אין טוב אלא תורה".

ויה"ר שההכנות ל"כנס" וה"כנס" עצמו יהיו בהצלחה רבה, והעיקר להוסיף בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז מתוך שמחה וטוב לבב...

עוד לפני הכינוס

"ועוד וגם-זה-עיקר - שכל אחד ואחד יקבל החלטות טובות בנוגע ללימוד התורה: לכל לראש - להשלים ולסיים (עוד לפני הכינוס-תורה) העניינים שקיבל על עצמו עד עתה, ויתירה מזה - להוסיף מזמן לזמן ביתר שאת ויתר עוז..." - אמר הרבי בהתוועדות אחרון-של-פסח תש"נ ('תורת-מנחם - התוועדויות' תש"ג, כרך ג, עמ' 78).