חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:39 זריחה: 5:38 א' בסיון התש"פ, 24/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 974 - כל המדורים ברצף

מדורים נוספים
שיחת השבוע 974 - כל המדורים ברצף
להנחיל יהדות בלבבות
בציפייה לגאולה
יש חדש
היתרון של מעשה האדם
צדקה
הבט בעצמך
מה יאמרו המלאכים
החובה לקרב
מכלכלה אמריקנית לאתיקה יהודית
בדיקת סת"ם

הגיליון השבועי לכל יהודי.
מס' 974, ערב שבת פרשת ראה, כ"ח במנחם-אב ה'תשס"ה (2.9.2005)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 72915, טל' 03-9607588, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   @  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

עמדה שבועית

להנחיל יהדות בלבבות

ססמה מפורסמת קובעת שלא דיי להתנחל בגבעות, צריך גם להתנחל בלבבות. אכן צריך להנחיל בלבב העם את עולם הערכים שמכוחו באה ישיבתנו בארץ-ישראל

הזעזוע שפוקד את הציבור לנוכח ההרס והחורבן של עשרים ושישה יישובים בארץ-ישראל, מעורר גם טלטלה רעיונית. הנחות מושרשות נבחנות מחדש. תהיות ושאלות מטרידות רבים. מטבע הדברים, מאחר ש"אין דעותיהם שוות", אנו שומעים קשת רחבה של דעות. יש מי שמתבצרים בעמדותיהם הישנות ומכפיפים להן את המציאות, ויש מי שנזרקים לקצה השני ונתפסים למסקנות קיצוניות בלתי-מוצדקות.

לאחרונים שייכים מי שהופכים את האכזבה מהמדינה להתנתקות כללית מהצורך לתרום לעם-ישראל. הם מרגישים נבגדים. עד היום תרמו והקריבו למען המדינה. הלכו להתיישב במקומות קשים ומסוכנים. התגייסו ליחידות המובחרות. עכשיו באה המדינה ויורקת בפרצופם, רומסת את עקרונות הדמוקרטיה, והופכת בתוך ימים מפעל-חיים של עשרות שנים לתילי-חורבות. למה לנו אפוא להוסיף לתרום, הם שואלים. נחיה את חיינו, נדאג לעצמנו ולמשפחתנו, ושהמדינה תסתדר בכוחות עצמה.

בלבול מושגים

תגובה זו נובעת מתסכול מוצדק כשהוא לעצמו, אבל גם מבלבול מושגים. אפשר בהחלט להיות מאוכזבים מהמדינה, שאיבדה לגמרי את דרכה, ואינה יכולה כלל להיחשב מדינה יהודית, המגלמת את עולם הערכים היהודי. ראוי בהחלט לשאוף שתהיה כאן מדינה אחרת, שתהיה מבוססת על עקרונות יהודיים, תתנהל ברוח היהדות, ותבין את תפקידה להראות לעולם כולו איך חי קולקטיב יהודי על-פי התורה.

אבל דווקא משום כך אסור לנו לנטוש את המסירות וההקרבה למען עם-ישראל. איננו עושים זאת בשביל המדינה, אלא כחלק מחובתנו לעצמנו ולעם-ישראל. התורה אינה מציבה לנגד עינינו את המודל "אני את נפשי הצלתי", אלא דווקא את דפוס מסירות-הנפש למען עם-ישראל. היא מחנכת אותנו לפעול להטבת מצבו של הזולת ושל החברה בכלל.

המסקנה הנכונה מהמשבר הנוכחי היא, שיש לשנות את כיווני-הפעולה. אם בעבר היו שחשבו כי הדרך לקשור את עם-ישראל לערכי היהדות עוברת דרך האחיזה בארץ-ישראל, עתה מתברר שהסדר הנכון הוא הפוך. הכול מתחיל מהחיבור לתורה ולערכי היהדות. בלעדיהם לא יחזיקו מעמד גם הערכים הקשורים בארץ-ישראל ובעם-ישראל.

כבר לפני שנים היה מי שטבע את הססמה, שלא דיי להתנחל בגבעות, צריך גם להתנחל בלבבות. כוונת הססמה הייתה שצריך לעורר בציבור תמיכה במפעל ההתנחלות ואהדה למתנחלים. עכשיו מתברר שאכן צריך להתנחל בלבבות, אך לא רק במובנים של אהדה וסימפטיה, אלא להנחיל בלבבות העם את עולם הערכים שמכוחו באה ישיבתנו בארץ-ישראל.

פעמים רבות ניסו מארגני ההפגנות לשנות את אופי הקהל שמגיע אליהן, ולמשוך אליהן גם ציבור המוגדר לא-דתי. המאמץ הזה לא צלח. יש הרואים בכך כישלון. האמת היא שזאת המציאות. כל הסקרים מורים על הזיקה ההדוקה בין מידת הקרבה לדת-ישראל ובין ההתנגדות לוויתורים ולנסיגות. גם ראינו מה קרה לכל ה'ימין' שאין לו חיבור אמיתי לתורה ולערכים יהודיים מושרשים.

יהודים מייחלים

הפתרון האמיתי הוא לחבר את המוני בית-ישראל לערכים של תורה ומצוות. איך יכולנו לצפות שתהיה כאן מדינה יהודית, כאשר חלקים גדולים כל-כך מאזרחיה אינם מחוברים לערכים יהודיים ואין להם ידע מינימלי במורשת היהודית? אם רוצים למנוע 'הינתקות' נוספת, יש להסתער על שורשיה – ההתנתקות מתורת ישראל.

אין מקום לאכזבה ולתסכול שמובילים לחידלון. לב ישראל ער. המוני בית-ישראל מייחלים שמישהו יפנה אליהם באהבה ובנועם, ויפתח לפניהם צוהר לעולמה של תורה ויהדות. לא צריך להתפלסף ולהתווכח, אלא ללמד, להקנות ידע, ולעודד לקיים מצווה. וכבר אמרו חז"ל ש"מצווה גוררת מצווה".

בציפייה לגאולה

"להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב - שהקב"ה אומר (על-ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחד מישראל 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה', ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלמה" (הרבי מליובאוויטש, שבת ראה תנש"א)

יש חדש

סיום הרמב"ם היומי

ביום שישי זה, כ"ח במנחם-אב, מסתיים מחזור הלימוד העשרים ושלושה של הרמב"ם היומי, ונפתח מחזור הלימוד העשרים וארבעה. את לימוד הרמב"ם היומי תיקן הרבי מליובאוויטש, ומעלתו המיוחדת, שבדרך זו לומדים המוני בית-ישראל יחדיו את כל הלכות התורה. חגיגות הסיום ייפתחו אי"ה בליל יום הסיום, יום חמישי בערב, ליד ציון הרמב"ם בטבריה, בשעה 7 בערב. לאחר מכן תהיה סעודה חגיגית במלון 'החוף השקט' בעיר. מטה הרמב"ם היומי, שעל-יד צעירי-חב"ד, הפיק לוח-לימוד למחזור החדש, ואפשר לקבלו בבתי-חב"ד או בטל' 03-9607588.

השופר המעורר

צעירי-חב"ד פותחים במבצע המסורתי לזיכוי הרבים בתקיעת שופר בחודש אלול, כמנהג ישראל. ייערכו ביקורים בבתי-ספר ובגני-ילדים, במקומות עבודה, בבתי-אבות ובמוסדות רבים אחרים ויתקיימו הרצאות וכינוסים. כמו-כן יש להזכיר את קריאת הרבי מליובאוויטש להשתדל בימים האלה לברך איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה טובה, לדבר במעלתם של ישראל וחלילה שלא לעורר קטרוגים על-ידי דיבורים קשים.

קורס תקשורת יהודית

מכון שופר ללימודי תקשורת פותח עתה את המחזור ה-20 של הקורס ללימודי תקשורת, פרסום, דוברות ויחסי-ציבור. את המחזורים הקודמים סיימו מאות בוגרים, ורבים מהם השתלבו בערוצי התקשורת. עם התפתחות התקשורת הדתית, יש ביקוש לאנשי-מקצוע בתחום זה, בעלי רקע תורני ועולם ערכים יהודי. טל' 03-9678555.

שלחן שבת

היתרון של מעשה האדם

אחת ממצוות התורה המפורטת בפרשתנו היא מצוות מעשר שני. לאחר שהופרשו מהיבול התרומה והמעשר, שניתנים לכוהן וללוי, על האדם להפריש עשירית נוספת מהיבול, להעלותו לירושלים ולאכלו שם בטהרה.

התורה מוסיפה ואומרת, שאם קשה לאדם להעלות את הפירות עצמם לירושלים, הוא רשאי לפדות את המעשר בכסף, ולקנות בו כל דבר מאכל ומשקה שהוא רוצה לאכול ולשתות בירושלים – "ונתת הכסף בכל אשר תאווה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשיכר, ובכל אשר תשאלך נפשך, ואכלת שם לפני ה' אלוקיך".

חומרה יתרה

בעניין זה יש הלכה מפתיעה: בעוד את פירות מעשר שני עצמו אפשר לפדות בכסף, הרי אם קנו בכסף דבר מזון כלשהו, אי-אפשר לפדותו בכסף, אלא חייבים להעלות את דבר-המזון הזה עצמו לירושלים ולאכלו שם. הרמב"ם מציין כי זו חומרה החלה על ה"לקוח בכסף מעשר" יותר מאשר ב"פירות מעשר עצמן".

הלכה זו משמשת דוגמה לעיקרון המופיע בכמה מקומות, שלעיתים "טפל חמור מן העיקר". פירות מעשר שני עצמו נושאים עליהם את עיקר הקדושה, ואילו הפירות שנקנו בכסף שבו נפדה המעשר המקורי הם בבחינת טפל. ובכל-זאת יש חומרה בפירות השניים לעומת הראשונים, שאת הפירות השניים אי-אפשר לפדות בכסף.

קדושה מלמעלה

בקדושה החלה על דברים יש שני סוגים: יש קדושה שבאה מלמעלה ואינה תלויה בפעולת האדם, כמו קדושתו של בכור, החלה עליו מיד בצאתו מרחם אימו; ויש קדושה התלויה במעשה האדם, כמו מעשר, שמתקדש רק לאחר שהאדם הפרישו וקבעו כמעשר.

בפשטות, הקדושה הבאה מלמעלה היא קדושה עליונה מזו שבאה על-ידי עבודת האדם, ובכל-זאת יש מעלה לקדושה החלה על-ידי פעולתו של האדם. היא דומה לחיבה היתרה שהאדם רוחש ל"קב שלו" לעומת "תשעה קבין של חברו". כך מחבב הקב"ה את הקדושה שבאה דווקא על-ידי מעשיו ופעולותיו של האדם התחתון.

בחירתו של האדם

על-פי עיקרון זה אפשר להסביר את החומרה היתרה שמצאנו בפירות שנקנו בכסף מעשר שני לעומת פירות המעשר המקוריים: בתוך מעשר שני עצמו, הפירות המקוריים מייצגים את הקדושה שבאה מלמעלה (שהרי הקב"ה הוא שקבע כי מעשר מהפירות צריך להיות מעשר שני, והאדם רק קבע אילו פירות יהיו מעשר); והפירות שנקנו בכסף המעשר מייצגים את הקדושה שבאה על-ידי פעולת האדם (כי החלת הקדושה עליהם תלויה לגמרי בבחירתו של האדם).

לכן יש חומרה יתרה בפירות השניים, שכן הם באו על-ידי פעולת האדם, ואותה הקב"ה מחבב ביותר. כשהאדם נוטל חלק מהעולם הזה הגשמי ומקדש אותו, יש בזה יתרון מיוחד – "טפל חמור מן העיקר".

(לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 79)

מן המעיין

צדקה

לא להשאיר חטאים

"ורעה עינך באחיך האביון... והיה בך חטא" (דברים טו,ט). נאמר "והיה בך חטא" דווקא אצל המעלים עינו  מן הצדקה, משום שמצוות צדקה מכפרת על חטאיו של אדם, כפי שנאמר "וחטאך בצדקה פרוק"; אך מי שאינו נותן צדקה, נשארים חטאיו בידו – "והיה בך חטא".

(לקוטי תורה)

יבדקו אותך

"ורעה עינך באחיך האביון... וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא". אם לא דיי שאין אתה עוזר לעני, אלא אתה אף מביט עליו בעין רעה, ומחפש בו חטאים כאמתלה על קשיחות ליבך, יהיה אז מצב של "וקרא עליך אל ה'" – יבדקו גם בשמים את מעשיך ויזכרו את עוונותיך. 

(רבי שמעלקא מניקלשבורג)

אל תאמר

זהו שנאמר (משלי כד,כד) "אל תגזול דל כי דל הוא": אינך רוצה לתת צדקה – אל תיתן, אבל אל תגזול מהעני את דלותו; אל תאמר שאינו ראוי לצדקה.

(רבי זאב מסטריקוב)

רמזי צדקה

על "עשר תעשר" (דברים יד,כב) אמרו חז"ל (שבת קיט) "עשר בשביל שתתעשר". דבר זה רמוז גם בכתוב (במדבר ז,יד) "כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת": "כף אחת עשרה" – יד שנוטלת אחד מעשרה, כלומר שנוטלת ונותנת מעשר, אותה יד תהיה "זהב מלאה" – היא תתעשר.

(רבי ברוך ממז'יבוז')

עזרה מן השמים

"נתון תיתן לו" (דברים טו,י). מה שאתה נותן לעני הוא דבר הנתון לו מן השמים, ואתה אינך אלא שליח להולכה. וכן "עזוב תעזוב" - העזרה שאתה מגיש לחברך היא דבר המגיע לו מן השמים, אלא שנתגלגלה זכות לידך לעזור לו.

(הפלאה)

ירידת הדורות

אמרו חז"ל (כתובות נ) "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". בוא וראה מה בין הדורות הקודמים לדורות שלנו: אז היה צורך שחכמים יתאספו כדי לתקן תקנה שלא יבזבזו לצדקה יותר מחומש.  

(הרב דוד גלזר)

מידת הנתינה

במילה 'צדקה' רמוזה מידת הנתינה לעניים שחייב בהם האדם. כשיש לאדם ק עליו לעשות ממנו צ, רמז לנתינת מעשר לצדקה. ואם אדם רוצה להרבות בצדקה יעשה מ-הד, כלומר,  ייתן חומש מנכסיו, כדברי חז"ל: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.

(המהר"ל)

מאתיים חסר אחד

צדקה עולה בגימטרייה מאתיים חסר אחד. רמז לדברי חז"ל (פאה ח,ה): "מי שיש לו מאתיים זוז לא ייטול מן הצדקה. היו לו מאתיים חסר דינר... הרי זה ייטול".

(המהר"ל)

אמרת השבוע

הבט בעצמך

התייצב יהודי ליד פתח חדרו של בעל 'חידושי הרי"ם' מגור והביט זמן ממושך בצדיק. פנה אליו הצדיק: "מה אתה מודד אותי בעיניך?!".

השיב החסיד: "ראיתי ב'אור החיים' פירוש לפסוק 'ראה אנכי', שאם יביטו על משה, אזיי 'אנכי נותן לפניכם ברכה' – ישפיע הצדיק רוב שפע על האדם".

נענה בעל 'חידושי הרי"ם': "הלוא נאמר 'ועמך כולם צדיקים', ואם-כן גם אתה צדיק – הבט אפוא לתוך עצמך"...

מעשה שהיה

מה יאמרו המלאכים

הצדיק רבי ברוך ממז'יבוז' ישב בבית-מדרשו וסביבו כמה מחסידיו. לאחר שהשמיע באוזניהם פירוש נאה למאמר חז"ל מסויים, פנה אליהם לפתע: "האם מישהו מכם יכול לספר לי דבר רע על רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב?".

החסידים התקשו לרדת לסוף דעתו. הם סברו שבכוונתו להפליא במעלת רבי לוי-יצחק ולומר כי אין איש בעולם המסוגל לדבר בגנותו, אולם רבי ברוך לא הרפה, ודבריו לבשו נימה של הפצרה. "נו, אדרבה", דחק בחסידיו, "ספרו-נא דבר רע על רבי לוי-יצחק... מצפה אני לזה".

תמהו החסידים תמיהה רבה והתקשו מאוד לדלות ממוחם דברים שליליים שידעו או ששמעו על צדיק זה, אוהבם וסנגורם של ישראל. אך מכיוון שהרבי ביקש, התאמצו להשביע את רצונו. ניסו את כוחם, זה בכה וזה בכה, ועדיין לא הצליחו לומר דבר-גנות ממשי על הצדיק מברדיצ'ב.

כעבור שעה קלה הסביר רבי ברוך את בקשתו המוזרה. "דעו", אמר לחסידיו, "כי מלאכי-מעלה מתקנאים ברבי לוי-יצחק, אשר נתקיים בו 'מצא חן בעיני אלוקים ואדם'. כל-כך שלם הוא ביראת-שמים, בלימוד תורה, בחיבוב מצוות ובאהבת הבריות, עד שכביכול מתקשים הם המלאכים לעמוד כנגדו. כתוצאה מכך נוצר עליו קטרוג וסכנה נשקפת לחייו. על-כן מתאמץ אני למצוא בו חיסרון כלשהו, כדי לצנן את להט הקנאה של המלאכים בו ולהסיר מעליו את הקטרוג".

הסברו של רבי ברוך הניח את דעתם של החסידים. שוב נפנו לחפש ולהעלות חסרונות ודברי ביקורת על הצדיק רבי לוי-יצחק ודרכו.

בתוך כך נכנס לבית-המדרש תושב העיר, סוחר בעל ממון, שנהג לבלות את רוב זמנו במסעות-עסקים בין הערים והעיירות. כששמע הסוחר את נושא השיחה, ניצת אור בעיניו. הוא המתין לרגע של שקט ואז פתח ואמר: "אני יכול לספר בגנותו של הרבי מברדיצ'ב". הכול הפנו עיניים משתאות לעבר הסוחר, שהצהרתו נאמרה בחדווה מוגזמת.

הביט בו גם הצדיק רבי ברוך במבט משתאה וחודר. בקול שקט אמר לו: "ספר". בארשת חשיבות סקר הסוחר את פני החסידים והחל לספר: "לפני כמה שבועות נזדמנתי, במסגרת עסקיי, לברדיצ'ב. התעוררתי משנתי מאוחר, והגעתי לבית-הכנסת בשעה מאוחרת למדיי. נכנסתי פנימה, ובעמדי על המפתן סקרתי את הנעשה. כל המניינים לשחרית כבר נסתיימו. בפינת בית-הכנסת עדיין עמד רבי לוי-יצחק, שקוע בתפילתו. כדרכו, התפלל בהתלהבות גדולה, ושמעתי בבירור כי עומד הוא בברכת 'יוצר אור'.

"בעודי עומד על המפתן, מתכונן להיכנס פנימה ולהתפלל ביחידות, פנה לעברי הצדיק. הופתעתי מאוד כשניגש אליי בפסיעות מהירות וקרא לעברי – כשהוא, כאמור, עומד באמצע ברכת 'יוצר אור' – 'מה יאמר המלאך מיכאל! מה יאמר המלאך גבריאל!'. מיד לאחר מכן נפנה לאחור וחזר למקומו".

הסוחר עשה אתנחתה קצרה בדבריו וסקר את פני הנוכחים ורבי ברוך בראשם. "נו, מה תאמרו על כך – יש הסבר להתנהגותו המוזרה של רבי לוי-יצחק?! מה למיכאל ולגבריאל באמצע התפילה ומה למלאכים אלה ולי?! והחמור מכול, האם לרבי מותר להפסיק בדיבור באמצע ברכת יוצר-אור?!"... חיוך של בוז נמתח על שפתי הסוחר ששעה שהטיל לחלל את משפטו האחרון.

משתאים למדי הביטו החסידים חליפות בסוחר וברבם. לא היה צריך עין חדה כדי להבחין במבטו הנוקשה של רבי ברוך. בהביטו אל החסידים, בתוך מה שנראה כהתעלמות מכוונת מהסוחר המספר, פתח ואמר: "כאשר מתפללים ברכת 'יוצא אור' ומגיעים למילים 'יוצר משרתים', עומדים המלאכים, ובראשם מיכאל וגבריאל, להמליץ טוב על עם-ישראל. באותה שעה ממש מצטרף רבי לוי-יצחק, סנגורם של ישראל, אל המלאכים ואף הוא מלמד זכות על עם-ישראל".

בשלב זה הטה רבי ברוך את ראשו ומיקד את עיניו החודרות בסוחר. "כשאתה הגעת לבית-הכנסת ורבי לוי-יצחק ראה אותך עומד שם, בידך שקית התפילין ובכיס מעילך כף-הכסף שגנבת באותו בוקר מהמלון שבו התאכסנת – חיפש ולא מצא עליך שום לימוד-זכות, שהרי עשיר אתה ואינך חסר מאומה, ומדוע אפוא גנבת?!".

סומק עז הציף את פני הסוחר. רבי ברוך לא הסיר ממנו את עיניו. "משום כך ניגש אליך וצעק – 'מה יאמר המלאך מיכאל! מה יאמר המלאך גבריאל!'. הרי אפילו הם לא ימצאו עליך לימוד זכות!"...

הסומק על פני הסוחר התחלף בחיוורון עמוק. הוא השפיל את עיניו, והחסידים סביב השולחן היו עדים למעמד מופלא שבו התגלתה לעיניהם רוח-הקודש של שני הצדיקים גם יחד – רבי ברוך ורבי לוי-יצחק.

כעבור רגע נמסכה התרככות-מה בקולו התקיף של רבי ברוך. "אם חפץ אתה בכפרה, עליך לשוב לברדיצ'ב, להחזיר את הגנבה לבעליה, לבקש סליחה מהצדיק על הזלזול בכבודו, ולהתחנן לקב"ה שיעזור לך לעלות על דרך הישר".

חדרו דברי רבי ברוך ללב הסוחר. בלי אומר ודברים קם ויצא מבית-המדרש, פניו לעבר ברדיצ'ב, מתוך רצון כן להיטיב את מעשיו ולתקן את דרכו.

דרכי החסידות

החובה לקרב

אחד המוטיבים המרכזיים בפעילותה של החסידות הוא קירוב היהודים הפשוטים, שרבים מהם התרחקו מעבודת ה'. פעילות זו החלה למעשה עוד קודם התגלותה של החסידות. זה היה השלב שבו פעלו הצדיקים הנסתרים, שנדדו מעיר לעיר ומעיירה לכפר. הם נראו והתנהגו כאנשים פשוטים, וכך יכלו להתחבר אל היהודים הללו ולהשפיע עליהם.

כידוע, התחלק העולם היהודי באותם ימים לשתי קבוצות מרכזיות: לומדי תורה ואנשים פשוטים. בין שתי הקבוצות הללו נפערה תהום. לומדי התורה חיו בתוך מעגל משלהם, והאנשים הפשוטים נדחו החוצה והרגישו נחותים. תחושה זו גרמה לרבים מהם ירידה רוחנית. נוסף על בורותם אפילו בעניינים יסודיים ביהדות, הרגישו דחויים ובלתי ראויים להתקרב אל ה', וכך התרחקו עוד יותר ומצאו נחמה בחברת הגויים שסביבם.

הצדיקים הנסתרים

מציאות זו הייתה איום ממשי על עצם הישארותם יהודים. השילוב של בורות ודחייה מצד הלמדנים, דחקו את היהודים הפשוטים לשוליים. הם החלו להתבולל בקרב הגויים. במקביל ראו בהם הכמרים טרף קל, וניסו לפתותם להמיר את דתם ולהתנצר.

בתוך מציאות זו החלו לפעול הצדיקים הנסתרים. הם היו תלמידי-חכמים גדולים, צדיקים וקדושים, אבל חשו אחריות גדולה למצב אחיהם. הם הציבו להם מטרה לקרב את היהודים הפשוטים, לרומם את רוחם, להעניק להם את התחושה שתפילתם, מידותיהם הטובות ומעשי הצדקה והחסד שהם עושים – יקרים בעיני ה' לא פחות מתורתם של הלמדנים.

הצדיקים הנסתרים נהגו להתערב בקרב היהודים הפשוטים, ולנצל הזדמנויות טבעיות לספר באוזניהם סיפורים מדברי חז"ל על גודל האהבה שהקב"ה אוהב כל יהודי, ועל היוקר שהוא מייקר את התפילות, פרקי התהילים והמצוות שיהודי פשוט עושה, מתוך ליבו הטהור.

אף הבעש"ט עצמו היה חלק מאותם צדיקים נסתרים, ורבים הסיפורים המספרים על פעילותו זו, בתקופה שקדמה להתגלותו. לאחר שנתגלה והחל להפיץ את תורת החסידות, המשיך לקרב את היהודים הפשוטים ולעורר את ליבם להתקרב לה' ולתורתו. מצד אחד הפיץ את אור החסידות וגילה עומקים חדשים ומופלאים בפנימיות התורה, ובה-בשעה הדריך את תלמידיו לפעול להצלתם הרוחנית של המוני היהודים הפשוטים.

הבעש"ט לא הסתפק בכך שקיבל את היהודים הפשוטים, התמסר אליהם וקירבם. הוא אף יצא למסעות מיוחדים כדי לעודד את רוחם של אותם יהודים. בכך היה שונה מגדולי-ישראל האחרים באותה תקופה. הללו ישבו במקומם, וגם מי שעסקו בהרבצת תורה, עשו זאת למי שבא אליהם וביקש ללמוד מפיהם, אך הם לא הלכו אליו. לעומתם, הבעש"ט יצא ממקומו ונסע למקומות שבהם נמצאו יהודים שהיו זקוקים לעזרה רוחנית. הוא לא המתין שיבואו אליו, אלא טרח ויצא אל היהודים הזקוקים לקירוב.

סנהדרין גולה

כמו כל חידושיה של החסידות, אין כאן חידוש במובן של דבר חדש שלא היה מעולם, אלא חידוש במובן של חידוש הישנות. פעילות זו של ראשוני החסידות באה כמתחייב מדברים מפורשים שנאמרו בתורה ובדברי חז"ל. בתנא-דבי-אליהו (רבה פרק יא) נאמר ש"היה להם לסנהדרי גדולה... לילך ולקשור חבלים של ברזל במותניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהן, ויחזרו בכל עיירות ישראל... וילמדו את ישראל".

הרבי מליובאוויטש מדייק מכאן (לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 378) שהחובה לקרב יהודי שני לתורה חלה גם במצב שפעילות זו תגרור ירידה בדרגתו של המקרב. ההלכה היא שסנהדרין שגלתה ממקומה אינה יכולה לדון דיני נפשות. נמצא אפוא, שכאשר חברי הסנהדרין מחזרים בעיירות ישראל, נגרמת ירידה בכוחה ובתוקפה של הסנהדרין. ובכל-זאת חבריה חייבים לעשות זאת, כדי להציל את המוני בית-ישראל.

חיים יהודיים

 

הרב ד"ר מאיר: "היגיון וגם אסתטיקה רוחנית"

מכלכלה אמריקנית לאתיקה יהודית

על שולחן משרדו של הרב ד"ר אשר מאיר ניצבת תמונה, שבה נראה גבר ממושקף וחייכן, בגיל העמידה, לוחץ את ידו של איש צעיר, וברקע דגל ארה"ב. הגבר הממושקף הוא מרטי פלדסטיין, אחד הכלכלנים המבריקים בעולם ובין המועמדים להחליף את אלן גרינספן, יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב. הצעיר שלצידו הוא אחד מעוזריו, אנדרו ריצ'רד מאיירס. התמונה צולמה לפני יותר מעשרים שנה, בלשכת 'מועצת היועצים הכלכליים' של רונלד רייגן.

יש צורך בדמיון רב כדי לקשור בין הצעיר שבתמונה, הנראה כ'בחור טוב אמריקה', ובין הגבר המזוקן, חובש המגבעת השחורה, שעל שולחנו היא ניצבת. אבל כן, זה אותו אדם.

בין העסקה לניצול

לאחרונה הופיע ספרו של הרב מאיר, The Jewish Ethicist – 'האתיקאי היהודי'. הספר, בן שלוש-מאות עמודים, עשוי במתכונת של שאלות ותשובות בסוגיות של אתיקה יהודית, בעסקים ובחיי היום-יום. מדובר במאות שאלות שהעסיקו את מאיר במהלך עבודתו כמרצה ב'מכון לב' וכמנהל המחקר ב'מרכז לערכים בעסקים, ירושלים', שנוסד על-ידי הד"ר מאיר תמרי ומנוהל על-ידי הרב פינחס רוזנשטיין.

דוגמאות: היכן עובר הגבול שבין העסקת עובדים ובין ניצולם. האם מותר להסתיר עובדות בהגשת קורות-חיים לצורך קבלת עבודה. מוסר תשלומים, העלמת מס ועוד ועוד. הספר מתבסס על הלכות בשולחן-ערוך, על סיפורים ומימרות של חז"ל ועל תשובות של פוסקים חשובים. עם זה, הספר כתוב ומוגש בסגנון המאפשר גם ללא-יהודים ללמוד ולהחכים. ואמנם הספר זוכה למחמאות רבות. ביקורת אוהדת במיוחד כבר הופיעה עליו ב'בוקליסט', כתב-העת של איגוד הספרנים בארה"ב, המגיע לאלפי ספריות באמריקה ובעולם כולו.

נחשף ליהדות

מאיר (44), נשוי ואב לשבעה, מתגורר באפרת שבגוש-עציון. הוא נולד במייפלווד שבניו-ג'רסי, עיר בעלת אוכלוסייה יהודית גדולה. הוא אף גדל במשפחה מסורתית. ובכל-זאת, לדבריו, בכל שנות ילדותו פגש אך ורק רפורמים וקונסרבטיבים, ומעולם לא יהודי שומר תרי"ג מצוות. הוא למד כלכלה באוניברסיטת הרווארד ולאחר מכן ב-MIT היוקרתית שבמסצ'וסטס. אחר-כך הצטרף לצוות של פלדסטיין, שאליו הוא מלא הערכה עמוקה עד היום.

התקרבותו לתורה ולמצוות החלה זמן-מה לאחר שאחיו חזר בתשובה, ובעקבות הזמנה של חבר דתי באוניברסיטה לבוא לסעודת שבת. "השתתפתי בתפילה בבית-הכנסת ולאחר מכן בסעודת שבת, והמציאות החדשה שנחשפתי אליה קסמה לי. גיליתי חיים מלאי תוכן וצורה, שיש בהם היגיון רב לצד אסתטיקה רוחנית. פתאום גם הבנתי ששמירת מצוות אין פירושה חיים של הסתגרות ושל עול בלתי-נסבל. הצטרפתי לחברה של שומרי מצוות, שבה היו פיזיקאים, מתמטיקאים, כלכלנים ואחרים".

יהדות חיה

אנדרו ריצ'רד מאיירס, שבשלב זה כבר תרגם את שמו לאשר מאיר, נטל פסק-זמן מהכלכלה והגיע ארצה ללמוד תורה. הוא למד בישיבות 'הר עציון' ו'מרכז הרב', ואף הוסמך לרבנות. לאחר כמה שנים שב לתחום הכלכלי, הפעם מתוך שילוב בין תורה לכלכלה.

'האתיקאי היהודי' מדריך כיצד אפשר לעשות זאת. סיפור חייו של הרב ד"ר מאיר הוא הוכחה ניצחת שהדבר בר-ביצוע הלכה למעשה.

פינת ההלכה ומנהג

בדיקת סת"ם

מתי חייבים למסור לבדיקה ספר-תורה, תפילין ומזוזות?

ספר-תורה חייב בהגהה מחודשת אם נמצאו בו שלוש טעויות רצופות. מזוזה חייבת בבדיקה מן הדין כל שלוש שנים וחצי. זה גם המועד שבו יש לבדוק את התפילין. כל זאת בתנאי שמוצרי הסת"ם הללו נכתבו והוגהו כדין ונשמרו בתנאים הולמים.

המהדרים במצוות (וכן מי שזקוקים לברכה מיוחדת) נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות אחת לשנים-עשר חודש, ומה טוב בחודש אלול. הרבי מליובאוויטש הורה לנהוג כן.

הכתב עלול להיסדק ולדהות במשך הזמן, במיוחד במזוזות ובתפילין של-ראש. בספרי-תורה ישנים הדהייה מצויה מאוד. התיקון במצב זה כמעט בלתי-אפשרי, ובמקרה הטוב הוא מתקיים לתקופה קצרה בלבד.

רצוי מאוד שספרי התורה, פרשיות התפילין והמזוזות, ייבדקו מראש על-ידי שני מגיהים ועל-ידי מחשב. בדיקת אלפי ספרי-תורה, וכן תפילין ומזוזות, במחשב בשנים האחרונות העלתה שמוצרי הסת"ם שלא עברו קודם בדיקה זו - רובם ככולם פסולים.

בשוק מצויים לרוב פרשיות תפילין, מזוזות, ואפילו ספרי-תורה שנכתבו שלא כדין. בעיות רבות אי-אפשר כלל לגלות בבדיקה: חוסר כוונה 'לשמה', גירוד אותיות ועוד.

אם מגלים שהכתב בכללותו פסול, הדבר מוכיח שהסופר אינו בקי (או מזלזל) בהלכה, ואז אי-אפשר לתקן את הספר, ויש לגונזו. לכן יש להקפיד לפנות אך ורק לסופר או לסוחר אמינים, לפי המלצת רב מוסמך הבקי בהלכות אלו.

יש המחזיקים בארון-הקודש גם ספרי-תורה פסולים, שאי-אפשר לתקנם, ומסמנים אותם בקשירת האבנט מבחוץ, אולם אין רוח חכמים נוחה מזה.

מקורות: או"ח לט, יו"ד רעט, רצא ונו"כ. קסת הסופר סי' יט ומשנת הסופר שם, וש"נ. 'חובת-הדר' פ"א ס"ח. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' קיח.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)