שאלה: כיצד מברכים על הדלקת נרות חנוכה?
תשובה: בלילה הראשון (או בפעם הראשונה שמדליקים בשנה זו) מברכים שלוש ברכות: 'להדליק נר חנוכה', 'שעשה ניסים', ו'שהחיינו'. ונתנו סימן לדבר (במדבר כא,ח): "עשה לך שרף [=להדליק] ושים אותו על נס [=שעשה ניסים]... וראה אותו - וחי [=שהחיינו]". מהלילה השני מברכים רק שתי ברכות - ללא 'שהחיינו'.
את כל הברכות יש לברך לפני תחילת ההדלקה. יש נוהגים מהיום השני לברך 'להדליק' ולהדליק נר אחד, ואחר-כך, קודם הדלקת שאר הנרות מברכים 'שעשה ניסים'. רבים (אשכנזים וספרדים) מברכים את כל הברכות לפני ההדלקה, ומתחילים לומר 'הנרות הללו' אחרי הדלקת הנר הראשון. למנהג חב"ד ועוד אומרים 'הנרות הללו' רק אחר הדלקת כל הנרות.
מי שהדליק ושכח לברך, אם טרם הדליק את כל הנרות - יברך כעת; ואם כבר הדליק את כולם - רבים פוסקים שאם עדיין לא עברה חצי שעה מההדלקה, עליו לברך.
נוסח הברכה: הנוסח בספר הרוקח ובשולחן-ערוך, וכן מנהג הספרדים וחב"ד, על-פי האר"י ז"ל, הוא: "להדליק נר-חנוכה" (שלא כערבי שבתות וחגים שמברכים "להדליק נר של שבת..." ו"של יום טוב"). וביאר החיד"א: א) מפני הנר - שאסור להשתמש לאורו, והוא רק "נר חנוכה" למצוותו, בעוד נרות שבת וחג נועדו ליהנות בהם בשבת ובחג. ב) מפני החנוכה - כי עיקר המצווה המעשית בחנוכה היא הדלקת הנרות, ואילו בשבת וביום-טוב יש מצוות רבות נוספות.
לעומת זה, לפי הרי"ף והרמב"ם, מהרי"ל ומגן-אברהם, ומנהג האשכנזים, גם הנוסח בחנוכה הוא: "להדליק נר של חנוכה" (הנוסח המדוייק: 'שלחנוכה' כמילה אחת, ופירש השל"ה גם זאת כדי ללמד שאסור ליהנות לאורו, כאילו הוא רק חלק מ'חנוכה').
מקורות: שו"ע או"ח סי' תרעו ס"א-ב, רמ"א ונו"כ. מטה משה סי' תתקפ. ילקוט יוסף ח"ה (מועדים) עמ' רכד, נטעי גבריאל הל' חנוכה פכ"ד ופכ"ט, וש"נ. שער הכולל פמ"ו ס"ג. שדי חמד, אסיפת דינים, מערכת חנוכה ס"ק כ. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 70, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
