חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כ"ק אדמו"ר הזקן
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 601 - כל המדורים ברצף
שהאבן הטובה שנשחקה לא תלך לאיבוד!
עניינו העיקרי של הנשיא – להביא לימות המשיח, בפועל ממש
כ"ק אדמו"ר הזקן
פרשת וארא
תיקון ל'חצות'
הלכות ומנהגי חב"ד - שבת מברכים שבט

הרבי מעיר על מאמר שנכתב ב'שערים לנוער' על רבנו הזקן * דיוקים באופן שבו כתב רבנו הזקן מילים מסויימות * מכתב מאלף של הרבי לאיש אקדמיה שערך מחקר על רבנו הזקן * צרור עובדות, סיפורים והתייחסויות של הרבי לרבנו הזקן, תולדותיו ועבודתו ו לרגל יום הסתלקותו, כ"ד בטבת

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

ב'יחידות' של האדמו"ר הרב אברהם-יצחק קאהן מ"תלדות אהרן", ביום א, כ"ו בשבט תשכ"א ('תורת מנחם' כרך ל), סיפר הרבי ששמע כי בבית-המדרש של כ"ק אדמו"ר הזקן, היו תולים כריות על-גבי הכותל, במקומו של אדמו"ר הזקן, כי בעת התפילה היה מגיע להתפשטות הגשמיות, והיה משליך עצמו על הכתלים (ועל הרצפה), והיה יכול לבוא לידי סכנה, ולכן עשו כנ"ל.

נוסח אדמו"ר הזקן

"סידור אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה שקלאוו תקס"ג, אבל כנראה עוד לפני זה היו רשימות משינוי הנוסחא, כי בשנת תקנ"ח כבר ניתן רישיון מהממשלה להחסידים להתפלל בנוסח שלהם" ו כך ציין הרבי בשולי דברי כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בליל ב' דחג הסוכות תש"ד (ספר-השיחות תש"ד, עמ' 16).

ועוד באותה רשימה (להלן צילומה ו הערות הרבי על הרשימה, הודגשו):

הצמח-צדק בהיותו בן ט' שנים אמר לו זקנו אדמו"ר הזקן נ"ע: מיט וואס איז דא זיך איבערצונעמען, אז דו ביסט ניט קלאר דער [=במה אפשר להתהדר, כאשר עדיין אינך בקיא ב]סידור שער השמים פון [=של ה]של"ה? ושאל אותו הצ"צ: הלא שינה הנוסחא*? ענה אדה"ז: אבער צו טראכטען איז דאך דא וואס [=אבל מה לחשוב, הרי יש]. ו וסיפר לו אדמו"ר הזקן נ"ע שהוא היה בקיא בהסידור הנ"ל כשהיה בן ח' שנים. ו האט זיך דער צ"צ במשך איזה חודשים אויסגעלערנט דעם [=הצמח-צדק במשך כמה חודשים רכש בקיאות ב]סידור בעל-פה, והסידור שער השמים גדול ביותר עם פירוש ארוך על כל תפילות השנה ועל כל הפיוטים. וכשסיפר הצ"צ אחר זמן עד"ז {על-דבר זה] אמר: פונדעסטוועגן האט מען מיר ניט גע'פטר'ט פון סדר הלימוד אין חדר נאר איך האב זיך דאס אויסגעלערנט בין הרגעים [=אף-על-פי-כן, לא פטרו אותי מסדר הלימוד בחדר, ואולם שיננתי זאת בין הרגעים].

דוקומנט 1

כיתוב: רשימת אדמו"ר הקודם והערות הרבי בכי"ק

"וגו'", "וכו'" ו מדוע והיכן?

ב'פתח דבר' למפתחות לספר התניא (תשי"ד) כותב הרבי:

על-פי מה שכתוב בתשבי, ערך גמרא: "נוהגין רז"ל, כשמביאין פסוק ואינם משלימים אותו, כותבין וגומר וכאשר מביאין מאמר מדבריהם ואינם משלימין אותו כותבין וכולי" ו ויש-לומר הטעם, על-פי מאמר רז"ל "כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה", ולכן אומר שיגמור.

ומסיים הרבי:

וכנראה שבמכתבים לא דייק בזה רבנו הזקן, ולכן באיגרת-הקודש נמצא בכמה מקומות "כו'" במקום "גו'".

"שלום" ללא מ"ם

בעת ביקורו של הגאון רבי פינחס-מנחם אלתר זצ"ל (לימים האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור) אמר הרבי ('בצל החכמה' עמ' 153):

יש מכתבים של אדמו"ר הזקן שבהם כותב תיבת "שלום" ללא האות מ"ם, היינו "שלו'". ועניין זה מתאים להמבואר בכמה ספרים שהיות ששמו של הקב"ה שלום, לכן אין לכתוב שם זה בשלימות.

ויהללוהו בשערים...

בשנת תשי"ב פורסמה (בשבוע של פרשת וארא) ב'שערים לנוער' (מוסף לגיליון 133) כתבה שדנה בהיסטוריה של כ"ק אדמו"ר הזקן. לאחר שהכתבה הייתה למראה עיני הרבי, מתח הרבי קווים בכמה מקומות תחת מילים מסויימות. לאחר מכן, בעמוד בפני עצמו, ציין הערות. בספר 'ניצוצי אור' מארכיון הרב ניסן מינדל (עמ' 124-122) ניתנו צילומים של רוב המאמר. בעמ' 125 פורסם כתב-יד-קודשו של הרבי, שנרשם על גבי שני צידי עמוד (או שני עמודים).

בראש העמוד רשם הרבי למזכיר:

אולי כדאי לכתוב מהמל"ח [מה'מרכז לענייני חינוך'] (בנתינת יישר כוח וכיו"ב), לשלוח חוברת יט"כ [י"ט כסלו] וכיו"ב [וכיוצא בזה] ולהעירם על הטעויות הרבות שבמאמר.

על קטע שנרשם במאמר: "הרב הושם בבית-סוהר, אבל גם שם לא נח. הוא פגש שם יהודים שנכשלו בחטאים גדולים, דיבר על ליבם עד שחזרו בתשובה וקיבלו על עצמם ללכת בדרך הישרה", ציין הרבי:

מעניין לדעת המקור.

בנוגע למלחמת נפוליון ודברי אדמו"ר הזקן ש"אם ינצח נפוליון אומנם ירבה האושר בישראל אבל יתרחק לבם מאביהם שבשמים", תיקן הרבי (שבמקום):

האושר צ"ל [צריך להיות] העושר.

לגבי אמירתו של אדמו"ר הזקן שהובאו במאמר ציין הרבי:

במקום הנ"ל יש להביא אמרותיו המקוריות שלו, מפוזרים בתניא בתו"א [בתורה-אור] וכו'.

דוקומנט:

כיתוב: תצלום המאמר ב'שערים לנוער' (עם הקווים שמתח הרבי בכמה מקומות) ולצידו הערות הרבי בכתי"ק

עשיית טובה ליהודי

בכמה הזדמנויות התייחס הרבי לפרטים שונים בדברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן ומשמעותם הרוחניות. כך, למשל, בהתוועדות י"ט בכסלו תש"כ ('תורת-מנחם ו התוועדויות' תש"כ, כרך כ, עמ' 210-207) התייחס הרבי לעובדה שנישואי רבנו הזקן היו בשנת תק"כ, שהיא שנת הסתלקות מורנו הבעל-שם-טוב. תוכן ההסבר: הנישואין הוא מעבר מתקופה של "נפשי חשקה בתורה" להתעסקות עם העולם, ולכן התחילה אז עבודתו בעשיית טובה ליהודי בפועל (שהגיעה באותה שנה לשלמותה ו כדרכו של הבעש"ט ו בהסתלקותו) במסירת ה"נדן" שקיבל לחתונתו, לטובת סידור בני ישראל בעבודת האדמה.

ובמילים פשוטות:

חייו של איש ישראל נחלקים לשניים, התקופה הראשונה כולה קודש, וכל עיסוקו בה הוא בתורת ה'. ואילו בתקופה השנייה, לאחר נישואיו, ריחיים על צווארו והוא בא במגע עם ענייני העולם-הזה ועוסק בתיקון הגוף והנפש-הבהמית. כך גם ההולכים בדרך הבעש"ט מרחיבים בתקופה זו, ביתר שאת, את עבודתם עם הזולת, על-פי מה שגילה הבעש"ט בדבר גודל מעלת עשיית טובה ליהודי. וכך מצינו אצל רבנו הזקן שדרש נדוניה גבוהה (ואף-על-פי-כן הסכימה משפחת הכלה לכך, כיוון שרצתה את השידוך) "ומיד כשהגיעו המעות לידו נטלם והעניקם לטובת התעסקות אחיו היהודים בעבודת האדמה".

"כלומר: אותו עניין שהיה אצל הבעש"ט באופן שהוא מן הקצה אל הקצה, מרזין דרזין בהעלם הכי גדול אפילו מצדיקים נסתרים, עד לאמירת ברכה ו'אמן יהא שמיה רבה' עם תינוק קטן ו נתלבש אצל רבנו הזקן באופן של חב"ד ובסדר השתלשלות, ליקח "נדן" [=נדוניה] ולהלוות ולהעניק ממנו ליהודים שיוכלו לעסוק במלאכת האדמה, ובזה יתקיים אצלם "וברכך הוי' אלוקיך בכל אשר תעשה"".

הרבי המשיך וביאר שמכיוון שחסיד חב"ד עושה לפנים משורת-הדין, הרי על-אף שמצד הדין יכול היה רבנו הזקן לשאת אשה ולהתחיל בהשפעה לעולם רק בהגיעו לגיל י"ח ("בן שמונה-עשרה לחופה") ו אבל הוא נהג לפנים משורת-הדין, כך שבהגיעו לגיל י"ח נמלאו כבר ג' שנים של חזקה לעבודתו זו (ומדוייק הוא בעובדה שההלכה שחזקה היא בשלוש שנים נאמרה בקרקע (בבא-בתרא פ"ג)).

אבות העולם ואבות החסידות

בהזדמנות אחרת, (התוועדות י"ט בכסלו תשכ"ב ו ליקוטי-שיחות, כרך לה, עמ' 106-105) הביא הרבי את הנאמר בחז"ל "אבות העולם אברהם, יצחק ויעקב ראו זה את זה וט"ו שנים למדו התורה בכל יום... ט"ו שעות", וכן "היו כל כ"ד שעות בסדר אחד, שלא היה להם פנאי מחפצי שמים אפילו בחלום".

ועל זה אמר הרבי:

ראה זה פלא ו גם "אבות החסידות" הבעש"ט, הרב המגיד ואדמו"ר הזקן היו בעלמא דין יחד ט"ו שנה (כי רבנו הזקן נולד בשנת תק"ה (קה"ת) והסתלקות הבעש"ט היתה בשנת תק"כ).

ופלא נוסף:

"אבות" תורת חסידות חב ו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח-צדק היו ביחד בעולם הזה כ"ד שנה (כי אדמו"ר הצמח-צדק נולד בשנת תקמ"ט, והסתלקות אדמו"ר הזקן היתה בשנת תקע"ג). 

וביאור הדבר ולקחו בעבודת היהודי לקונו:

אבות החסידות הכללית חיו ביחד ט"ו שנים ו דבר זה אמור על עבודה שהיא בעיקר רוחנית (על-דרך האבות שהיו לפני מתן-תורה), "דחילו ורחימו דבמוחא וליבא", בחינת י"ה (ט"ו) שבנפש; ואבות חב"ד ו בהתאם לחידושה של חב"ד להמשיך את אור החסידות בכל חלקי האדם (כפתגם, שגם העקב שברגל יהיה "עקב חסידי") ועד שחודר בכל ענייניו, גם ענייניו הגשמיים ו שעל-ידי זה ניתן הכוח לחיות חיי חסידות במשך כל עשרים וארבע שעות היממה, עד שאפילו בעת השינה יהיה ניכר עליו "יושן כאן חסיד".

"עניין של אמונה"

בתשורה משמחת נישואין של הרה"ת אליהו סימפסון (ט"ז באדר א' ה'תשס"ג) פורסם מכתבו של הרבי לאיש אקדמיה שערך מחקר על אדמו"ר הזקן. המכתב המאלף ניתן בזה בשלמותו:

ב"ה, ט"ז כסלו, ה'תשל"ז

ברוקלין, נ.י.

לכבוד

שלום וברכה!

קיבלתי, אף כי באיחור זמן, חיבורו על בעל התניא וגם תדפיס מאמרו ותשואות-חן על שימת לבבו לשולחם לי. אין הזמן גרמא כלל לעיין בהנ"ל כפי הדרוש, אבל לאידך גיסא איני רוצה לעכב האישור, ובהזדמנות זו גם הערה כללית, על-כל-פנים, בנוגע לחיבורו, ולחיבורם של כמה בדורנו האחרון ובכיוצא בהם.

ובהקדמה. חיבורים לדוקטוראט וכו', כפשוט, כוונתם היא (או על-כל-פנים צריכה להיות), להאיר הנושא באופן הנקרא "מדעי", כלומר בלי דעות קדומות, וגם לא דעות "מאוחרות", כי אם אך ורק בהתחשב עם המקורות, האיש וספריו וכו'. למרבה הצער, ולא רק מנקודת תורתנו, תורת אמת, כי אם מכל הנקודות, בכל עבודות כהאמורות, החוקר והמחבר נקודתו בחיבורו מיוסדת על גישה לבעל השיטה כאילו היה בן דורנו, ולא רק בן דורנו כי אם גם בן החוג של המדריך של הדיסרטציה שלו.

בנידון דידן, בנוגע לשיטתו של אדמו"ר הזקן, הרי הנקודה הקובעת בזה היא שבספריו ובמאמריו לימד תורתו בכל הנוגע לתורתנו ומצוותיה וכוחות הנפש וכו', מיוסד על אמונה מוחלטת וברורה. ובנוגע לעניינו אין נפקא-מינה כל-כך באיזה אופן הגיע למסקנות שלו שפירסם אותן בספריו, כי אם לדעת שאלו הן מסקנות שלו בנוגע לאמונתו ולכל העניינים המיוסדים על אמונה מוחלטת זו.

כיוון שספר התניא נדפס בשנת תקנ"ז, ומהדורות לאחרי זה, בחיים חייתו של המחבר, וביניהם נאמרו כמה מאמרים בהעניינים אודותם דן בספר התניא, וגם בנו ונכדו וממלאי מקומו בכלל הפיצו תורתם שיסודותיה בספר התניא, בכמה מספריהם ומאמריהם מבלי לשנות דבר ו לא המחבר עצמו ולא ממלאי מקומו ו בספר התניא, הרי זה שולל לגמרי, וזה גם היפך המדע בתכלית, לומר שהיתה בזה תורה אחת בשביל עצמו ותורה שונה מזו בשביל אחרים, וכיוצא בזה, שהרי המדובר לא בחקירה ועיון וכדומה, כי אם באמונה ותורה שקרא לה תורת אמת ומסר נפשו על כל נקודה וקוץ של תורה זו.

וזה שולל גם-כן, ובהחלטיות, כל שינוי בנקודות או בענייני תורה זו מעת שנכתבה ונדפסה בפעם הראשונה ובמשך השנים שלאחרי זה, שהרי כל איש ישר, על-אחת-כמה-וכמה המוסר נפשו על שיטתו ואמונתו, לא יעלים חס ושלום שינוי איזה שיהיה, אפילו קל, בעניין של אמונה ויסודי חיים והשקפת עולם, ובוודאי ובוודאי שלא יתחשב כלל וכלל שאולי יפגע בכבודו באם יודה שבפרט פלוני בא לידי החלטה שאינו מתאים וצריך לשנותו וכו', וידוע סיפור חכמינו ז"ל בתורתנו (מלשון הוראה) שכמה מגדולי ישראל, כשבאו לידי החלטה שצריך לשנות מה, אמרו "דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי" (שבת פג,ב; ושם ניסמן). ובנוגע לענייננו, הרי הדברים אמורים גם בנוגע לכל ממלאי מקומו, אשר שיטת חב"ד היתה להם לא רק תוצאה משקלא-וטריא בעניין של חכמה, בינה ודעת, אלא ועיקר עניין של אמונה פשוטה וביחד עם זה אמונה מוחלטת. ובוודאי שלא יחשוד מישהו שבא במגע עם נשיאי חב"ד ואפילו עם תלמידיהם שהיו מעלימים חס ושלום שצריך לשנות משהו באם היו באים להחלטה כזו.

ואחזור עוד הפעם על התחלת מכתבי, שאין הכתוב לעיל עניין של אמונה בגדלותו ובצדקותו של אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו, כי אם אפילו מי שאין לו כל שייכות וכל ידיעה ביהדות ובענייניה, באם גישתו מדעית באמת, הרי זה מכריחו לגשת לכל העניין מיוסד על נקודות האמורות, ובנקודה העיקרית, שכיוון שהאמינו בכל פרט, ועל-אחת-כמה-וכמה בעניינים הכלליים, שבספריהם ושיטתו, הרי זה שולל גישה של תלמידי פלוני המפצלים את העניין ואומרים שחלק מתורתו מיועד לחוג פלוני, ושונה מזה ההוראה לחוג שני, והוראה מיוחדת ליחידי סגולה, ושנשתנו העניינים מזמן לזמן, שהרי זה סילוף מוחלט מנקודת מדע, נוסף על העיקר שהוא היפך המציאות כמובן ופשוט לכל אלה שיודעים או ששמעו על פרטי חייהם של המחברים האמורים, וכיוצא בזה בכמה חוגים ביהדות, ובטח, להבדיל, גם בנוגע למחברים מאמינים של אומות העולם.

על-פי מאמר חכמינו ז"ל אין צועקין על העבר, לכאורה מתעוררת התמיהה מהי כוונת מכתבי, ובפרט באריכות לפי ערך. אך תקוותי שבהזדמנות הכי ראשונה, ולאחרי ההתבוננות בהכתוב לעיל אליבא דנפשיה, ישתדל להאיר העניין מיוסד על הכתוב לעיל, שתקוותי שגם הוא ייווכח באמיתיות העניין, ובפרט שכנ"ל אין זה שייך לחוג מיוחד בישראל, כי אם למידת הצדק והיושר הביאור של איזה אדם שיהיה. וגם ישתדל שיגיע תיקון זה בכל מקום שהוא משער שהגיע חיבורו. וסוף סוף הלא מוכרח שיפסיקו לסלף דברי גדולי ישראל מפני טעמים שונים ומשונים. משונים גם מנקודת הצדק והיושר האנושי הפשוט. ובוודאי לדכוותיה אין צורך בביאור נוסף, כיוון שכנראה גם מחיבורו שכוונתו רצויה, אלא שהדריכוהו בכיוון משונה.

ויהי-רצון שתיקון האמור יהיה באופן שישפיע גם על אחרים, ובפרט על חבריו באסכולה האמורה, שלא יתרשמו משיעורים והטפות ברוח ה"משכילים" שבזמננו. ואין להאריך בדבר הפשוט.

ולקראת ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה אאחל למר ולאשר לו ימי חנוכה מאירים ומזהירים, מאירים בשמן זית זך וטהור ובאופן דמוסיף והולך אור.

בכבוד ובברכה.  


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)