חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כנגד רוחו של כל אחד ואחד
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 603 - כל המדורים ברצף
יש עניינים שבכדי להשיגם נדרשת תנועה של מסירות-נפש!
שמחה מזה שהגאולה באה ברגע זה ממש!
כנגד רוחו של כל אחד ואחד
פרשת בשלח
סיום ברכת 'מעין שלוש' בארץ-ישראל
הלכות ומנהגי חב"ד

"אני חושב עליו יותר ממה שהוא חושב עליי", כתב הרבי לחסיד שביקש ברכה בעבור בנו * "אם היו מתאמצים, ובמשך הזמן מתרגלים, לכתוב מכתבים בבשורות טובות – הרי בטח שמזמן לזמן היו פוטרים אותם מכמה עניינים משונים * צרור התבטאויות ו'יחידויות', מקצתן נדירות ובפרסום ראשון – לרגל היום הקדוש י' בשבט שחל השבוע

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בשנת תשמ"ח, בעת חלוקת השטרות לצדקה אצל הרבי, עבר הפרופ' משה שיחי' חלמיש (מאוניברסיטת בר-אילן), אשר כתב עבודה מקיפה וביאור על ספר התניא (נלווה אליו הרה"ח הרב אהרון שיחי' חיטריק). כך התנהלה ביניהם השיחה:

הרבי: בוודאי אתה מקיים את הנאמר בתניא.

הפרופ' חלמיש: משתדלים.

הרבי: השתדלות זה לא מספיק, ובפרט בשביל פרופסור.

הפרופ' חלמיש: זאת התחלה.

הרבי: אבל רק בתור "התחלה".

הפרופ' חלמיש הציג לפני הרבי את בנו הקטן.

הרבי: בוודאי תאמרו לו מה שכתוב בתניא, ותגידו לו שהכוונה היא "לעשותו".

הרבי הוסיף: בוודאי לא תקפידו על כך שהנני מתערב בעניינים אישיים.

הפרופ' חלמיש (בהתרגשות רבה): לא, לא, לא.

עניינו של הרבי

"אין זה מענייני לדבר על עניין של הפך-הטוב והפך-החסד שהוא הפך הטבע שלי, ולא מתפקידי, ולא לשם כך אני יושב על ה'כיסא'" – התבטא הרבי בשיחה שהשמיע בקיץ תשכ"ט.

"לכאורה, אין ענייני להיות 'שוט' אצל הקב"ה, ואין זה מחובתי למחות ולעורר על דברים שנאמרו... במעמד כמה מגדולי ישראל!!..." – התבטא הרבי בכ"ד בטבת תשמ"ב.

"ענייני הוא להדפיס ברכות, לא עניין הפכי. לכן לא רציתי להדפיס דברים אלו..." – אמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א (שיחות-קודש תשל"א, כרך א, עמ' 304).

הקב"ה זן ומפרנס!

כשפלוני אמר לרבי במהלך חלוקת השטרות לצדקה (כ"ז בסיוון תנש"א, 'זורע צדקות', עמ' 153) כי "לאברכים מאנ"ש אין פרנסה", הגיב הרבי:

זוהי הטעיה עצמית ("אן איינגערעדטע זאך"). הקדוש-ברוך-הוא זן ומפרנס אותם, ואתה אומר שאין להם פרנסה?!

שיעורי תורה ופרנסה

יהודי כתב לרבי על קשיים בפרנסה. הרבי ענה לו:

אולי החסיר לאחרונה – בשיעוריו בתורה וכיוצא-בזה בענייני מצוות, אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא – גם האמיתית) להעדר ההטבה בהנ"ל.

חסיד אחר ביקש מהרבי ברכה בעבור בנו. אמר הרבי: "אני חושב עליו יותר ממה שהוא חושב עליי" (מפי הרב דובער יוניק, רשימת רי"י שיחי' זקלס).

שמירת שבת "כדבעי"

יום ראשון, ב' בניסן תנש"א. במהלך חלוקת השטרות לצדקה ('זורע צדקות', עמ' 135) ניגש יהודי אל הרבי וביקש ברכה להצלחה בעסק שלו.

הרבי: צריך לדאוג שתהיה שם שמירת שבת כדבעי.

יהודי: העסק סגור בשבת.

הרבי: "כדבעי" פירושו – גם ביום שישי אחר הצהריים.

נשיא ארה"ב כמשל

בהזדמנויות הסביר הרבי כיצד יש להסביר ליהודים קונסרבטיבים את האיסור לנסוע בשבת: לא להסתפק בקביעה שזה אסור, אלא למצוא רעיון משכנע ולדוגמה: מי שרוצה לבקר את ה'נשיא' (בארה"ב) אינו יכול לבוא ברכבו ולנסוע ישירות לבית-הלבן וכו'. דבר זה מנוגד לכל הסדר והכבוד. בדומה לזה ניתן להסביר לגבי שמירת שבת-קודש.

ה"משכנתא" של הקב"ה...

בהזדמנות אחרת (התוועדות שבת-קודש פרשת בלק תשמ"א, הנחה בלה"ק, סעיף לד) אמר הרבי:

על יהודי לדעת שעל-ידי עבודתו בלימוד התורה וקיום המצוות – שלושה דברים עליהם העולם עומד – הרי הוא מקיים את כל העולם, ולא עולם זה בלבד אלא יתירה מזו: את כל ד' עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה!

הרבי הוסיף: אמנם, טוען היהודי, בקושי הוא מצליח להתמודד עם פרנסת משפחתו שעליה נצטווה מן התורה כנאמר, "שארה, כסותה גו' לא יגרע" – אך אחריות קיום העולמות כולם מוטלת עליו!

"ועדיין טוען הוא שבינתיים לא הצליח להסתדר עם ביתו הפרטי, הוא עדיין לא שילם את ה"משכנתא" שנטל עבור רכישת הבית שבו הוא גר, ואם-כן, כיצד מטילים עליו את האחריות לקיום כל העולם כולו?! "לכל לראש", טוען הוא, יעמיד השם-יתברך לרשותו את האמצעים שבהם יוכל להסתדר עם ה"משכנתא" של הבית הפרטי, ולאחר-מכן תהיה לו האפשרות להתמסר ולדאוג עבור קיום כל העולמות!

הנה על זה אומרים לו שכללות העולם כולו הוא ביתו של הקב"ה, דירה לו יתברך, ועל בית זה יש "משכנתא" וכדי לשלם ה"משכנתא" צריך הקב"ה להגיע (כביכול) לעבודת בני-ישראל, כמאמר רז"ל, הכול בידי שמים חוץ מיראת-שמים, ולכן צריך הוא לעסוק בענייני תורה ומצוותיה, כדי שהקב"ה יוכל לשלם את ה"משכנתא" עבור ביתו – כל העולם כולו.

וכאשר טוען שלכל לראש ייתן לו הקב"ה בית קטן עבור ה"משכנתא" של ביתו, ואחר-כך ידאג עבור ה"משכנתא" של כל העולם כולו, בית גדול – הנה על זה אומרים לו שאת ה"משכנתא" עבור ביתו הפרטי יכול לשלם מחר, בסוף החודש, ויכול לפעול שיפחיתו את הסכום שצריך לשלם וכו', מה-שאין-כן בנוגע ל"משכנתא" שיש להקב"ה על ביתו, כללות העולם כולו – הרי זה עניין שנוגע בכל יום ויום, "כל יומא ויומא עביד עבידתיה", מאחר שבזה תלוי קיום כללות העולמות כולם!

אין איתנו יודע עד מה

בכ"ז בכסלו תשט"ז כתב הרבי להרה"ח ר' חיים-שמריהו גור-אריה מתל-אביב:

וכבר כתבתי לאחדים מאנ"ש, שאם היו מתאמצים, ובמשך הזמן מתרגלים, לכתוב מכתבים בבשורות טובות – הרי בטח שמזמן לזמן היו פוטרים אותם מכמה עניינים משונים – שהמסובב מהם הוא כתיבת מכתב, כי הרי אין איתנו יודע עד מה. ואפשר כל העניין הוא – בשביל ששני יהודים יבואו בקישור עוד הפעם, ובאופן של קירוב הלבבות, עניין הגורם נחת רוח למעלה-מעלה, וכמובן ממה שנתבאר בלקוטי-תורה ד"ה החלצו וב"דרך מצוותיך", מצוות אהבת ישראל וכו'.

הרבי מדריך תלמיד בישיבה-יוניברסיטי

סח אחד מתלמידי הישיבה-יוניברסיטי בארה"ב:

כשנכנסתי פעם ל'יחידות' אל הרבי (לפי המשוער זה היה בערך בשנת תשי"ז או תשי"ח), היה זה טרם נסיעתי לארץ-הקודש לקראת חג-הפסח. באתי לקבל את ברכת הרבי. הרבי התעניין בפרטים שונים אודותיי, ייעץ ובירך. בין השאר שאלני הרבי: איך מתכוון אתה לנסוע לארץ-הקודש? השבתי: באוניה. הרבי הסביר לי כי על-פי הלכה יש להימנע מלנסוע באוניה ישראלית, דבר הכרוך בחילול-שבת [באותן השנים ניהל הרבי מערכה רחבה בנושא]. הרבי התעניין בלימודי הקודש שאני לומד בזמן המועט שעומד לרשותי. והשיבותי: משנה-ברורה. תגובת הרבי היתה:

מכיוון שזמנך מצומצם, מן הראוי היה שתלמד קודם את ה'קיצור שולחן-ערוך' ולאחר שתרכוש את הבקיאות בדיני היסוד, למד את ה'משנה ברורה'. עוד נשאלתי: איזה מצות אתה מתכוון לאכול בפסח? השבתי: רגילות. הרבי אמר: בתורתנו נאמר לגבי מצה "עוגות מצות" ולאור דברי חז"ל במסכת תענית [בסיפור על חוני המעגל] "עג עוגה", הפירוש הוא מצות עגולות. מהראוי אפוא לאכול מצות עגולות, עבודת-יד.

נרשם מפי הרה"ת ר' אברהם-חיים שיחי' זילבר מצפת, ששמע את הדברים מפי בעל המעשה.

סגולה להצלחת מגבית

באחת השנים נערכה על-ידי מוסד חב"די מגבית לטובת המוסד. מנהל המוסד ביקש מהרבי סגולה להצלחת המגבית. בתגובה כתב לו הרבי:

בטח... השתדלו, ומשתדלים בכל אופנים המתאימים, שיתרבה מספר התלמידים, וזהו סגולה היותר טובה שתהיה המגבית בהצלחה. ואין נזקק לסגולות אחרות.

מצב ה'חדרים'

בשנת תשכ"ד הגיע הרה"ח הרב משה שיחי' אשכנזי לחצר הרבי. ב'יחידות' התעניין הרבי על 'חדר' חב"ד ברחוב הרב קוק, שנסגר באותה תקופה. הרב אשכנזי אמר כי מפאת מחסור בתלמידים, נסגר המוסד. הרבי התרומם קימעה מכסאו ואמר בפליאה:

אין ילדים?! הרי כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביקר בארץ-ישראל בשנת תרפ"ט ושהה בתל-אביב באו לבקרו כעשרת אלפים יהודים. והנכם אומרים שאין שם ילדים?!

ב'יחידות' של חסיד נוסף (בשנת תש"ל), התבטא הרב על 'חדר' חב"ד בבני-ברק, שהרבי עודד מאוד את קיומו. באותן השנים סבל ה'חדר' מהעדר תנופה והתפתחות. "אין אומרים לי את האמת – מדוע 'חדר' חב"ד בבני ברק אינו מתפתח!" (מפי הרב יהודה-לייב גינזבורג – מרשימות הרה"ת יוסף-שמחה שיחי' גינזבורג, רב היישוב עומר).

כל רז לא אניס ליה

סח הרה"ג הרב משה-צבי נריה ז"ל: 

בהיותי פעם בהתוועדות אצל הרבי, ההתוועדות הייתה ארוכה והשעה כבר היתה קרובה לחצות הלילה. טרם התפללתי ערבית; קמתי אפוא ויצאתי להתפלל ערבית, כדי לא להיכנס לספק של תפילת ערבית אחר חצות. בסיום תפילתי שבתי למקומי בהתוועדות. הרבי פנה אליי ואמר (באידיש): "הרב נריה, יצאת מספק אחד ונכנסת לספק אחר!". הרבי התכוון כנראה לספק האם לא עדיף להתפלל בציבור מאוחר יותר, מאשר ביחיד לפני חצות, או ספק האם יש לשוב וליטול ידיים לסעודה, כשמפסיקים בה לתפילה.

נדהמתי מכך שהרבי ידע לאיזו מטרה יצאתי, ובכלל, כיצד הבחין בצאתי, בין המוני הנוכחים.

ישועה כפולה

אחד מבכירי מערכת המשפט בישראל שכל את בנו באחת המלחמות, כאשר פגז חדר לטנק שבו היה הבן וגופו התפוצץ (לא עלינו). האב היה שבור מאוד ולא מצא נוחם לנפשו. עקב כך התפטר ממשרתו (שופט בית-משפט מחוזי בירושלים) ושקע במרה-שחורה.

כשנודע הדבר לאחד מקרובי משפחתו החליט הלה לפנות לרבי. סודרה לו 'יחידות', ולפני שנכנס ייעץ לו המזכיר לרשום על פתק את העניינים שעליהם הוא מעוניין לשוחח עם הרבי.

הוא רשם בפתק: 1) שידוך לבת (פירוט השם). 2) שופט (תוך ציון שמו) במשבר.

הרבי נטל את הפתק והגיב: "ברצוני לשוחח תחילה אודות השם השני"...

היהודי סיפר לרבי כי השופט שרוי במשבר. הרבי הגיב על כך כי בזוהר מובא שעל אדם שהתרסק – אין ניחומים. היהודי ראה בכך רוח-הקודש, שהרי הוא לא סיפר לרבי על נסיבות מותו של בן השופט. ואז הוא פירט לפני הרבי את אופן האבידה. הרבי אמר שהוא ירשום את שמו ואת שם אמו של השופט ומחר בהולכו לציון חותנו, יזכירם לברכה. יומיים לאחר מכן בישרה אשת השופט שבעלה חוזר לעצמו והחליט לשוב לעבודתו.

בקשר לשידוך של הבת – הגיב הרבי: "לא בהכרח שצריך להיות "ממרחק תביא לחמה", ייתכן שהזיווג נמצא במרחק של שלושה-ארבעה רחובות ממקום המגורים". וסיים: "גם שמה ושם אמה אקח להזכיר על הציון". כעבור שבועיים השתדכה הבת עם הבחור תושב השכונה.

אמירה שהניחה את דעת הרבי

פעם אחת נכנס פעם המשב"ק הרה"ח ר' שלום-דובער שיחי' גנזבורג לחדרו של הרבי ומצא את הרבי עומד בחדרו הק' ומהרהר בקול, כשפניו הק' לעבר החלון. כך בערך התבטא הרבי: "נולדתי ביום שישי. ביום שישי אנשים מאוד לחוצים ואינם מספיקים לעשות את כל מה שהם רוצים. גם אני תמיד פאריאגט (=טרוד) ולא מספיק לעשות מה שאני רוצה".

הרשד"ג העז ונכנס לדברי הרבי ואמר: "מדוע הרבי אומר כך? הלוא הרבי עשה כל-כך הרבה 'מופתים'!". הרבי הגיב בתנועת-ביטול ושוב חזר על דבריו: "תמיד אינגאנצן פאריאגט (=כל-כולי טרוד) ולא מספיק לעשות מה שאני רוצה". הרשד"ג שוב ניסה לומר שהרבי גילה והפיץ כל-כך הרבה מאמרי דא"ח ושיחות-קודש וכו'. הרבי שוב הגיב בתנועת-ביטול ושוב חזר על דבריו האמורים שאיננו מספיק וכו'. הרשד"ג ניסה את כוחו בשלישית ואמר: "אבל יש כל-כך הרבה שלוחים בעולם!". כאן נראה היה כי דעתו של הרבי נחה: "אזוי, אזוי [=ככה, ככה]...", אמר ולא יסף.

(סופר השתא ב"כינוס השולחים" על-ידי הרב יוסף-יצחק שיחי' יעקובסון ואושר ממקורות נוספים).

"עבודת בירורים יותר קלה ונעימה"

"ונפלאתי במאוד מאוד", כתב הרבי בשנת תשי"ג וציין בכתב-יד-קודשו: "עיין לקו"ת [לקוטי תורה] ר"פ [ריש פרשת] שלח". והוסיף:"האומנם אין אנ"ש שיחיו מכירים בהאחריות המוטלת על כאו"א [כל אחד ואחד] מהם, וצריך לעוררם עד"ז [על-דבר זה] פעם אחר פעם ממדינת הים".

הרבי מסיים בתקווה:

ויעזור השי"ת [השם יתברך] לי ולהם בעבודת בירורים יותר קלה ונעימה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)