חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שני צדדים למטבע

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1000 - כל המדורים ברצף
אלף גיליונות, כעשרים שנה
עניינו העיקרי של המקדש
סיפורי חסידים
צדקה בלי גבול
סיפורים וחידושים
לנצל את ההשפעה
בציפייה לגאולה
מתווה הדרך לשימוש בתקשורת
רב זמין
שני צדדים למטבע
לגליון האלף
מכתבים לגיליון ה-1000

שני צדדים למטבע

הפצת תורה או תחליף ללימוד תורה

עיבוד רעיונות תורניים לשפה פשוטה ותמצותם לפתגמים קצרים – האם הוא מקרב יהודים לתורה או שהוא נעשה תחליף ללימוד רציני ומעמיק?

 

תועלת לכול
משה גרילק

תשובתי היא: כן, יש ערך ותועלת בפרסום דברי-תורה בעלונים ובעיתונים. החשש מפני פופולריזציה של עניינים מהותיים ביסודות היהדות ועבודת ה' וגרימת רדידות למושגים עמוקים – אינו רלוונטי לדעתי הענייה.

מקצת הקוראים הם יהודים המורגלים ללמוד ולהעמיק, והם מקדישים שעות ללימוד רציני. העיון המרפרף בעלון מביא להם לא-אחת מקורות שלא עמדו עליהם בעצמם, ובכך דעתם  מתעשרת. בהיותם מורגלים  להעמיק בענייני יהדות, לא תגרום להם הלשון הפופולרית להתייחס לנכתב בשטחיות.

ואילו החלק השני של הקוראים, שאינם פותחים ספר בשעות הפנאי, ודאי שהם מפיקים מן העלון את מירב התועלת. אם הם שטחיים, לא הנכתב בעלון גרם להם  חיסרון זה.

אולם נדמה שלעורכי עלון חסידי אין כאן כלל שאלה. הלוא האמרה החסידית המפורסמת "יפוצו מעיינותיך חוצה" אינה מכוּונת רק ליושבי בית-המדרש, המעמיקים בספרי המוסר, החסידות וכו', אלא גם אל היהודים היקרים שהם מחוץ לבית-המדרש.

גרילק הוא עורך השבועון 'משפחה'

 

פיקנטריה של תורה
מרדכי גרליץ

סיפר הגה"צ רבי ברוך שניאורסון זצ"ל, ראש ישיבת טשעבין: שני חסידים התווכחו אם ספר מסויים הוא 'ספר דרוש' או 'ספר חסידי'. אחד האדמו"רים, שהאזין לוויכוח, הגיב: "אם אפשר לחזור על אמרה מתוך הספר – זה ספר דרוש; אך אם הדברים חודרים אל לב הלומד ומחלחלים אל השיתין שבנפשו – זה ספר חסידי"...

מכאן יש להסיק, כי אמרות-הכנף המקשטות את העלונים אינן נידונות אפילו כמילי דחסידותא, כל-שכן שאינן נחשבות לימוד תורה, ובוודאי לא תורה לשמה, כפי ההשגה החסידית הנעלה.

בספר 'יון מצולה', לרבי נטע הנובר, העוסק בגזרות ת"ח-ת"ט, מתואר ההוויי היהודי בפולין. מסופר שם כי במסעדות היהודיות, שפעלו ב'ירידים' הגדולים, עסקו שיחות הסוחרים בפענוח 'מדרשי פליאה'. אלה היו הנושאים הפיקנטיים של היהודי המצוי. זה לא היה תחליף לקביעת עיתים לתורה, אלא פועל-יוצא מהעובדה, שכל חייו ועולמו של היהודי סבבו על ציר התורה.

עיטור העלונים באמרות על פרשת השבוע משמעותו, שביהדות המקורית אפילו ה'פיקנטריה' קשורה בתורה. זו נקודה חיובית וחשובה כשהיא לעצמה, אך לא יותר מזה.

גרליץ הוא סופר ובעל מדור שבועי ב'המודיע'

אקטואליה בבית-הכנסת
האם ראוי שעלונים המופצים בשבת בבתי-הכנסת יעסקו באקטואליה?

לא לפחד לדבר
אורי אליצור

בדיחה ידועה מספרת על רב שקיבל משרה בקהילה עשירה בארה"ב, ונשיא הקהילה הזהיר אותו שבדרשותיו לא ידבר על שמירת שבת, שכן זה עניין שנוי במחלוקת; שלא ידבר גם על טהרת המשפחה, כי לחלק מהמתפללים זה נושא רגיש; ושלא יזכיר את הצורך לתת צדקה, כי זה עלול להרגיז כמה אנשים חשובים. "אז על מה אני יכול לדבר?" שאל הרב. אמר לו הנשיא: "דבר על אידישקייט".

מעולם לא נרתעו חכמי ישראל מלדבר, בדרשותיהם ובשיעורי התורה שלהם, על עניינים 'שנויים במחלוקת'. הפחד מפני מחלוקת לשם שמים הוא המצאה חילונית-מערבית. מחלוקת לשם שמים היא הנשמה של לימוד תורה, אם זו מחלוקת הלכתית ואם זו מחלוקת השקפתית, אם בקודש ואם בחול, ובלבד שיכוון ליבו לשמים. ואם כך בעניינים הקשורים בהנהגת הקהילה, קל-וחומר בעניינים הקשורים בהנהגת המדינה. סוף-סוף, כמה מדינות יהודיות יש לו לקב"ה בעולמו.

במיוחד נכונים הדברים בעת הזאת, שבה יותר ויותר מתברר כי מתחת לפני השטח של המחלוקת הפוליטית, מסתתרת המחלוקת על מיהו ישראל - עם ככל העמים או העם שעמד בהר-סיני וקיבל תורה.

אליצור הוא עורך-משנה של 'מקור ראשון' ועורך 'נקודה'

 

לא 'לנצל' את פרשת השבוע
הרב דוד סתיו

יש ניתוח רעיוני של סוגיות ביהדות, בדרך המעבירה את הסיפור העתיק למערכת מושגים בת-זמננו, כדי להצביע על היות תורתנו תורת-חיים, בעלת יסודות נצחיים, הרלונטיים לכולנו. פרשנות מעין זו רצויה, ותורמת ליכולת להתקשר ולהתחבר לתורה. שונה הדבר כאשר הניתוח מבקש 'לנצל' את פרשת-השבוע לגיוס תמיכה בעניין פוליטי נקודתי או להתנגד לו.

ניתוח פוליטי ממוקד בהכרח יורד לפרטים מציאותיים, מציג אותם בדרך חד-ממדית, המתאימה להשקפת הכותב, ואינו מאפשר ראייה מורכבת יותר. בכך תורם הכותב גם לזילות הרעיון התורני, שיכול להיות מוסכם ומקובל על הכול, אבל תרגומו לאירוע נקודתי מפתח ריחוק ממנו. כאן גם נוצר פער של אמון, שפוגע במקומות שבהם הכתיבה חפה מכל שיקול פוליטי, וחבל.

כתיבה עיונית פוליטית בענייני פרשת השבוע יכולה לגרום להתרחקות של הקוראים בעלי השקפות אחרות, וממילא להרחיקם מהתכנים החיוביים שיש בגיליון. בתי-הכנסת אמורים להיות מקום שבו בני-אדם יכולים להתרכז בעבודת ה', ולא לעסוק בניתוח הרעיונות הפוליטיים של כותבי הגיליונות.

הרב סתיו הוא רבה של שוהם ומרבני 'צוהר'

 

השפעתה של כתיבה
האם כתיבה בעלונים או עיתונים אכן משפיעה על דעת הקהל?

תרומה להפנמת המסר
הרב שאר-ישוב כהן

אין ספק כי למילה הנכתבת יש השפעה על עיצוב דעת הקוראים. עם זה, לא הייתי משווה את מידת ההשפעה המיוחדת של 'שיחת השבוע' לזו של עלונים אחרים, המייצגים השקפת-עולם של חוג מסויים בלבד. 'שיחת השבוע', בהיותו נאמן לקו הכלל-יהודי שהנחיל הרבי מליובאוויטש, מייצג במאמריו הראשיים ובמדוריו האחרים את כלל-ישראל. מכאן נובעת השפעתו הייחודית על דעת הקהל, לגווניו ולחוגיו.

באופן נקודתי יותר, סבורני כי ל'שיחת השבוע' חלק ניכר מאוד בהפנמת המסר שהמאבק הפנימי בסוגיית ארץ-ישראל אינו פוליטי בלבד, אלא מאבק עמוק ויסודי בין שתי תפיסות-עולם – ישראלית ויהודית. ידיו של 'שיחת השבוע' רב לו גם בחיזוק התודעה היהודית הכללית, בציבור הרחב.

בהזדמנות חגיגית זו הריני לשבח את הסגנון החיובי שנוקט 'שיחת השבוע', בדרך שבה הוא מביע את עמדותיו. גם כאשר הוא נדרש לתקוף דעות שגויות ותופעות פסולות, הוא עושה זאת על דרך החיוב ועל-פי הכלל 'חושך מגרשים על-ידי אור'.

הרב כהן הוא רבה הראשי של חיפה

שיח הגיוני ומתון
דוד זילברשלג

אנשים שמערכת האמונות והדעות שלהם מוצקה, יונקים את עיקר השפעתם מספרות הקודש ומוריהם הרוחניים - האדמו"רים, ראשי-הישיבות, הרבנים. קשה להניח כי עלון בית-כנסת, מוצלח ככל שיהיה, יוכל לשנות עמדות ולהשפיע מהותית על דעות.

גם בציבורים שבהם מקורות הסמכות פחות מוחלטים, הדעות מתקבעות על-פי רוח הסביבה ונטיותיה. אפילו כתיבה רהוטה ומשכנעת, כדוגמת זו של 'שיחת השבוע', המגישה כל נושא אקטואלי בטוב-טעם, בנועם ותוך יצירת הזדהות חזקה – תתקשה להטות דעה מימין לשמאל או להפך.

לעומת זאת, בכוחה של כתיבה כזאת לייצר שיח הגיוני ומתון, הפותח צוהר לדעות אחרות. אופיו של שיח כזה עולה בקנה אחד עם אמירתו המופלאה של רבי בונים אייגר, על מאמר חז"ל "כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותיהם שוות" - כשם שאינך כועס על העובדה שפני חברך שונות משלך, כך אל לך להתקומם לנוכח דעתו השונה.

שבחו של 'שיחת השבוע' - הבכיר והמוצלח שבעלוני השבת – שהביא לתוך השיח היהודי תרבות של שפה מקצועית, רהוטה ונעימה, רוויית אהבת-ישראל, ברוח מורנו הבעש"ט הקדוש.

זילברשלג הוא יו"ר הנהלת 'בקהילה' ומדוברי היהדות החרדית


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)