שאלה: מה דינם של משקאות חריפים בפסח?
תשובה: אדים היוצאים מהחמץ דינם כחמץ עצמו. לכן כוהל המיוצר ממיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת-שועל), כמו ויסקי, דינו כחמץ גמור לכל דבר.
אולם כוהל אין מייצרים מחמץ בלבד, אלא גם מקטניות ואף מתפוחי-אדמה. בתעשייה משתמשים גם בכוהל שמקורו מינרלי (פרופילן-גליקול). לכן בעיקרון אפשר לייצר משקאות חריפים כשרים לפסח.
בייצור כזה, מלבד הזהירות הדרושה בבחירת חומרי-הגלם, יש להשתמש בכלים חדשים לגמרי ולא להכשיר לפסח את הכלים וקווי-הייצור הרגילים, שיש בהם חמץ או תערובת-חמץ. לכן יש חשיבות מיוחדת שיהיה על המשקה הכשר מוסמך לפסח.
היו מגדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו רבי עקיבא אייגר וה'חפץ-חיים', שהחמירו בזה מאוד. אף חסידי חב"ד קיבלו מהאדמו"ר בעל 'צמח-צדק' להחמיר שלא להשתמש כלל למאכל-אדם בפסח אפילו ביין-שרף שאדם ייצר בעצמו לפסח, וכך נוהגים.
בימינו הכוהל מגיע למוצרים 'בלתי-צפויים', כגון תבלינים, בושם נוזלי, סבון למדיחי כלים, ואף גחלים (בחו"ל משווקים גחלים ששימשו לסינון ויסקי) ועוד. אפילו בתהליך ליטוש אורז משתמשים בכוהל. לכן בני עדות שמנהגן לאכול אורז בפסח, צריכים לדאוג שהאורז יהיה בהכשר מוסמך מיוחד לפסח.
חשש חמץ עלול להיות במוצרים נוספים: מזון תינוקות תעשייתי, תמציות טעם וריח, ומוצרים המכילים אותן, סירופים רפואיים ואחרים, ויטמינים, תה צמחים, חומץ תפוחים. לכן חשוב כל-כך ההכשר המוסמך לפסח. מזון חיות, עופות ודגי-נוי הוא, על-פי-רוב, חמץ גמור, ויש תחליפים כשרים.
מקורות: שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תמב ס"ט ואילך. כרם חב"ד, גיליון ב, עמ' 55, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
