בימים האלה של חודש אלול – ימי חשבון-נפש ותשובה – מצאנו את עצמנו משוחחים עם אדם מיוחד במינו, שהתשובה ותורת הנפש שזורות בסיפור חייו. זהו הד"ר חנוך מיודובניק, שהתקרב לחיי תורה ומצוות לפני כעשרים שנה, וכיום הוא חסיד חב"ד ומנהל המחלקה הסגורה במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע.

חנוך (48) נולד בחיפה. למד במגמת ביולוגיה בבית-הספר הריאלי. ידיעותיו אז ביהדות שאפו לאפס ("לא ידעתי אפילו איך נראה סידור"), ובכל-זאת חש משיכה לרוחניות ("הייתה לי נשמה מאמינה"). לכן, כשאחת המורות בבית-הספר הציעה לתלמידיה, ספק ברצינות ספק בחיוך, לקרוא בכל ערב לפני השינה פרק תהילים, אימץ חנוך את הרעיון בחום.

החוויה הדתית

בצבא היה חובש-מוטס. יום אחד קיבל ממש"ק הדת זוג תפילין, ומאז החל להניחן בקביעות. בתום השירות למד רפואה בבית-הספר לרפואה בבאר-שבע. שם גם פגש את רעייתו, עינת, כיום פסיכולוגית-קלינית במחלקה המשפטית של המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע.

"על-אף הרקע החילוני שלי והיות אשתי בת קיבוץ החלטנו לנהל את ביתנו ברוח יהודית, כלומר – קידוש, הדלקת נרות וכיוצא באלה", הוא אומר. השינוי הממשי התעורר מכיוון לא-צפוי – הרצאה ששמעה עינת מפרופ' נודע לפסיכיאטרייה בנושא 'מה בין שיגעון לחוויה דתית'. להמחשת הנושא הציג הפרופ' חולה-נפש ומנגד מהנדס בכיר, ושניהם סיפרו על חוויית 'התגלות' שחוו. "העניין גירה אותנו מאוד. החלטנו להשתתף בסמינר ליהדות, כדי להכיר יותר מקרוב את עניין החוויה הדתית", מספר חנוך. "אחרי הסמינר התחלנו לקיים כמה מצוות, ובהדרגה הוספנו מדי פעם עוד ועוד מצוות".

אנטומיה של הנפש

הקשר עם חב"ד וההיכרות עם משנתה השלימו את תמונת-העולם של בני-הזוג. "התחלנו לעיין בתורתו של הרבי מליובאוויטש ונפעמנו מהדרך שבה הוארו לפתע מצוות התורה ורעיונות-יסוד ביהדות". בשלב מתקדם יותר התוודעו גם לספר ה'תניא', שחנוך מגדירו "אנטומיה של הנפש".

האם בעבודתך הרפואית אתה נעזר בידע התורני-חסידי שלך? - "ודאי, במיוחד עם מטופלים דתיים,שאיתם אפשר לדבר על מושגים דוגמת 'נפש אלוקית' ו'נפש בהמית'. אך יש עוד יסודות בחז"ל ובחסידות שאפשר להיעזר בהם כדי לשמור על חיי-נפש מאוזנים. למשל שלילת הכעס, הצורך לקבל כל דבר באהבה, או העיקרון החסידי 'מוח שליט על הלב'".

אפשר להשתנות

הד"ר מיודובניק מדגיש את ההבדל היסודי בין התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד לבין גישת היהדות. בעוד פרויד דוגל בהשבת המטופל אל עברו, מתוך חוויה מחודשת של העבר והתמודדות עם משקעיו בכלי-העבר, היהדות מצמצמת את החיטוט בעבר רק למידה שתשרת את העתיד – 'עזיבת החטא והחלטה טובה להבא'. וגם זאת, לא בכלי-העבר אלא בכלים עכשוויים.

האם תורת הנפש מכירה ביכולת להשתנות, לחזור בתשובה? - "בהחלט. יותר מזה, הפסיכולוגיה המודרנית מקבלת את העיקרון המופיע בספר ה'חינוך', 'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'. על-פי גישה זו, אם יש לך הרגל מגונה, אל תתעסק בסיבותיו. שנה אותו, וממילא תשפיע גם על הנפש".