נושאים נוספים
	התקשרות גליון 632 - כל המדורים ברצף
	הכוח של ישראל "לחדש" בעולם נובע משורשם בעצמותו יתברך
	ביטול מוחלט של "אויביך" מהעולם
	ישיבת תורת-אמת בירושלים
	פרשת תצא
	"שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן"
	הלכות ומנהגי חב"ד - ט-ט"ו באלול

"כיוון שזו ישיבה הקשורה בירושלים עיר-הקודש עליהם להתמסר בכוחות גדולים ומסירות-נפש, שכל אחד יהיה דוגמה-חיה כפי שישיבת תורת-אמת צריכה להיראות", אמר הרבי לתלמידי הישיבה * "ויהי-רצון אשר מתוך שמחה וטוב לבב יזכה את הרבים בענייני תורתנו תורת אמת בהמשך לשיעוריו בהלכה בישיבה הק' תורת-אמת אשר בירושלים ת"ו", בירך הרבי את ראש-הישיבה הרב שפירא * צרור התייחסויות לישיבה, ראשיה ותלמידיה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

ישיבת תורת-אמת נוסדה בשנת תער"ב על-ידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. לאחר פסק-זמן חזרה והוקמה מחדש בתקופת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. הישיבה ידעה זעזועים ומשברים, עד שבתקופת נשיאותו של הרבי התבססה והחלה לפרוח ולשגשג. הנה אחד המכתבים (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' תסג-ד) שבהם ביטא הרבי את משאלת לבבו בקשר לישיבה זו:

ויהי-רצון אשר סוף-סוף תתבסס ותתגדל תורת אמת בכל המובנים, ולכל לראש בתלמידים מתאימים לרצון רבותינו נשיאנו מייסדי ישיבה זו ומנהליה.

ובדוגמת ארץ ישראל בכלל, ארץ הצבי, אשר העור גדל על-ידי הבשר, הרי ההגדלה האמורה תביא גם-כן להגדלה בכל שאר ענייני הישיבה.

ויהי-רצון מתאים להוראת חז"ל בכגון זה, יפה שעה אחת קודם, יהיה כל הנ"ל בעגלא דידן ומתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכת הצלחה בעבודת הקודש האמורה ולבשורות טובות.

עילוי שלא בערך!

בהתוועדות כ"ף במנחם-אב תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך ד, עמ' 2042 ואילך) ביאר הרבי בהרחבה את מאמר רז"ל בסיום מסכת הוריות על לימוד של "שבעים שנה". המסקנה שעלתה מהדברים הייתה שלאחר לימוד של "שבעים שנה" באים לעילוי שבאין-ערוך כלל. הרבי קישר זאת לכך שההתוועדות נערכה בליל כ"א במנחם-אב, ערב כ"ב מנחם-אב, שאז תיערך חגיגת יובל "שבעים שנה" לישיבת "תורת אמת" בירושלים עיר-הקודש.

הרבי הסביר שהשנים שחלפו לא זו בלבד שלא פעלו חלישות בענייני הישיבה, אלא להפך. במיוחד כאשר שם הישיבה שניתן על-ידי רבותינו נשיאינו מייסדי הישיבה הוא – "תורת אמת" ו"אמת" מבטאת נצחיות.

בהמשך איחל הרבי שעל-ידי לימוד תורה בישיבת תורת-אמת נזכה בקרוב ללמוד תורת-אמת לאמיתתה, מפיו של משיח צדקנו – וציין כי גם סדר הלימוד בישיבת תורת-אמת, שלימוד התורה יהיה באופן אמיתי – לימוד נגלה דתורה ופנימיות התורה ביחד, כשהם בחינת "תורה אחת".

בסיום השיחה העניק הרבי בקבוק משקה ומכתב להנגיד ר' ישכר-דוב שיחי' וייס – בעבור חגיגת יובל השבעים לישיבת תורת-אמת.

לפני-כן, בשיחה עצמה, התבטא הרבי:

כדי לקשר ולאחד את כל המשתתפים בהתוועדות זו (וכן את המאזינים ב"שידור חי" בכל מקום שהם)... עם ההתוועדות בירושלים אתן דבר גשמי (בקבוק יי"ש) עבור חגיגה זו כדי להוסיף חיזוק בהמשכת עניינים אלו במעשה בפועל למטה מעשרה טפחים... כולל גם כפי שהדברים באים בכתב.

איגרת הרבי למשתתפי חגיגת יובל השבעים לישיבת תורת-אמת

 "כפי שתורת-אמת צריכה להיראות"

אלו מכם שהגיעו הנה מתורת-אמת, וימשיכו בישיבת תורת-אמת בירושלים – יש להם תפקיד מיוחד; כיוון שזו ישיבה הקשורה בירושלים עיר הקודש עליהם להתמסר בכוחות גדולים ומסירות-נפש, שכל אחד יהיה דוגמה-חיה כפי שישיבת תורת-אמת צריכה להיראות.

כך אמר הרבי לתלמידים ששהו בחצרות-קדשנו (ב"קבוצה") למן התקופה שלפני חג-הפסח תשכ"ט, עד שלהי חודש ניסן תש"ל, ונכנסו עם שאר התלמידים החוזרים לארץ-הקודש בכ"ז בניסן תש"ל (שיחות-קודש תש"ל, כרך ב, עמ' 118).

הרבי המשיך ופירט:

לכל לראש, בנוגע לעניין שמזדקר מיד לעין כול – שמירת סדרי הלימודים; וכן, מעצמו מובן, גם בהנוגע שאר העניינים: התמדה ושקידה אליבא דנפשיה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, בעבודת התפילה ובל העניינים.

הוסיף הרבי:

אפילו העניינים התלויים בראשי ישיבה, או מהמשגיחים או משפיעים – יש להשתדל שגם הם ישמרו על כל סדרי הלימודים, וכאשר הם יראו שהתלמידים דורשים זאת, בוודאי אף הם יקפידו יותר בדבר.

וגם לראות (כאמור לעיל) שיתווספו מה שיותר תלמידים ומכיוון שכל הדברים האלה הם דברים נחוצים ביותר, וזכות הרבים, הרי ודאי שזכות הרבים מסייעתם.

וכאשר כל אחד מכם יפעל בכך במסירה ונתינה, יראה אפוא פרי טוב בעמלו – לבנות ישיבת תורת-אמת שלא בערך – עד כמה שהדבר היה טוב עד עתה יתווסף שלא בערך.

הרבי המשיך וציין כי תפקידם הוא "תפקיד חדש לבסס ולהרחיב הן בעומק הן בהתרחבות גדולה ובאורך, את ישיבת תורת-אמת בכל פרטיה". הרבי ציין את מעלת הישיבה: "ישיבת תורת-אמת בפרט מצד היותה בירושלים".

בהתייחסו ל'מבצע תפילין' הדגיש הרבי כי יש לדאוג שקיומו לא יפגע כלל בהתמדה ושקידה בלימוד ובכל ענייני הישיבה, שזהו הרי העיקר אצל התלמידים. בהמשך ביקש שהתלמידים יתדברו ביניהם מי ידווח לו על ביצוע ההוראות.

"תורתנו תורת אמת"

אישים רבים פעלו במסגרת ישיבת תורת-אמת. אחד המיוחדים שבהם ראש הישיבה הרב משה-אריה-לייב שפירא אשר הרבי כתב עליו את התארים: "הרב-הגאון והרב-החסיד ותיק-וחסיד איש-ירא-אלוקים צנא מלא ספרא וכו' מוה"ר משה ארי' לייב שי'" (איגרות-קודש, כרך כז, עמ' קמה). המכתב מפסח שני תשל"א בא כמענה לקבלת ספרו של ראש הישיבה 'נימוקי מלב"ם' על מסכתות בבא-קמא ובבא-מציעא (ראה אור בירושלים בשנת תשל"א) והוא כותב לו:

...ויישר חילו לאורייתא, ובפרט אשר החידושים הם במסכתות הנלמדות בישיבות, וזכות הרבים מסייעתו.

ויהי-רצון אשר מתוך שמחה וטוב לבב יזכה את הרבים בענייני תורתנו תורת אמת בהמשך לשיעוריו בהלכה בישיבה הק' תורת-אמת אשר בירושלים ת"ו ויראה רוב נחת מבניך אלו התלמידים, וגם כפשוטו מבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוותיה מוארים באור וחיות חסידותיים.

בכבוד ובברכה לאורך-ימים-ושנים-טובות ולבשורות-טובות.

ההמשכות לו ולכל בני ביתו

המשפיע הרה"ח ר' משה ובר נמנה עם תלמידי הישיבה בעבר, ועל-פי הוראה מפורשת של הרבי ב'יחידות' לגה"ח ר' שמואל-אלעזר היילפרין – חזר לעבודתו בישיבה אחרי הפסק זמן.

המשפיע הרה"ח ר' משה-יהודה רייכמן קיבל מהרבי הוראות והדרכות במכתבים. באחד מהם (כ"א בשבט תשי"ג – 'מקדש מלך', כרך ג, עמ' קמא-קמב) כותב לו:

...מי שזכה להיות משפיע על בני ישראל לקרב את לבם לאבינו שבשמים על-ידי מאור שבתורה אור תורת החסידות.

ובמילא מובן, אשר גם ההמשכות בנוגע לו ולכל בני ביתו, אפילו בעניינים הגשמיים, תלויים הם בהעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עוז כפולה ומכופלת... וה' יתברך יצליחו, שהתבוננותו בכל זה תומשך תיכף ומיד, בעניינים של פועל, בכל מושפעיו, שיהיה חינוכם מתאים לרצון נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בברכה – המחכה לבשו[רות] ט[ובות] ושלום.

"יוסיף אומץ והשתדלות"

הרה"ח ר' שמעון גליצנשטיין היה מנהל הישיבה שנים רבות. בכ"ב באייר תשי"ז ('היכל מנחם', כרך א, עמ' קטז) כתב הרבי לחתנו ר' אלכסנדר זישא מלכיאל:

במה שכתב בסיום מכתבו אודות מצב בריאות מו"ח [=מורו חמיו] הרה"ג וו"ח אי"א הרש"ג [=הרב שמעון גליצנשטיין] שי' ואופן עבודתו בישיבה הק' תורת-אמת – כבר כתבתי לו בזה, אשר לדעתי וכפי שראיתי במוחש בכמה מכגון דא, הנה ככל שיוסיף אומץ והשתדלות בחיזוק והתפתחות המוסד הק' – יתוסף בבריאותו גם כפשוטה, בריאות הגוף, ודי זמן במשך היממה לעניינים הטבעיים הדרושים לבריאות הגוף, אכילה שינה וכו'. והתאמצות בענייני תורת-אמת אפשר שתעשה מבלי שיתייגע כלל בזה...

"מהנכון שבנו ימלא מקומו"

במכתב מיום י"ב בסיוון תשכ"ג (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' תסג) פנה הרבי אל "הנהלת ישיבת תורת אמת בירושלים עיר-הקודש תבנה-ותכונן ה' עליהם יחיו":

שלום וברכה!

לאחרי פטירת הרה"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה שמעון גליצנשטיין תנצב"ה,

מהנכון אשר בנו הרה"ח אי"א נו"נ מו"ה אברהם-חנוך שי' גליצנשטיין, ימלא מקומו במזכירות ובהנהלה ומכמה וכמה טעמים... שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה.

"לעשות בכל הכיוונים"

לימים נתמנה הרה"ח ר' יהושע שי' יוזביץ למנהל הישיבה עפ"י ברכת הרבי ובעידודים בלתי רגילים. פעם בשנת תשל"ט כתב לו הרבי מכתב הדרכה מעניין, ובין השאר:

הדו"ח נת[קבל] ות"ח ת"ח.

כבר ביקר כאן כמה פעמים (נוסף על מה ששמע מאחרים כיו"ב) ומפורסם בלאה"כ המצב בארצוה"ב, שמצליחים במגביות כספים אלו הבאים ופועלים ועושים בעצמם בזה (כולל – באם נדרש – בחירת עוזרים מזמן לזמן בפעולות מסוימות – שעליהם למוצאם ולהתדבר עמהם וכו' – ורק אז מקום ויש על מה שתחול הברכה) וכשנוהגים כנ"ל ובארץ – מקום להצלחה רבה ויש לעשות בכל הכיוונים (שאין בהם מחלוקת כו') וא"צ [=ואין צורך] בכתיבת מכ' [=מכתבים] אלי ולחכות למענה וכו'

(שבתור גדול וכו') וכן יעשה בכהנ"ל...

"היכן הוא הלפרין"

כעשר שנים עמד בראש הישיבה הרה"ג הרה"ח ר' אשר-לעמיל הכהן שיחי' וגם הוא זכה לברכות וכו' מהרבי.

הגה"ח הרב שמואל-אלעזר הלפרין שיחי', שבעצמו למד בתורת-אמת, נתמנה אחר-כך לר"מ ומשפיע, עד ששימש ראש הישיבה. בהתוועדות שמחת-בית-השואבה תשכ"ד פנה הרבי לפתע וקרא (לפי סרט ההקלטה – נדפס גם בשיחות-קודש תשכ"ד, עמ' 43): "היכן הוא הלפרין, ראש הישיבה דתורת-אמת? תנו לו עבור כל תלמידיו... עבור כל התלמידים... 'תורת אמת'".

"האיש שלי בתורת-אמת"

באחת ה'יחידויות' שמע מהרבי את הדברים הבאים (על-פי הזיכרון – בלתי מוגה): "הנכם הרי ראש הישיבה ד'תורת אמת', וממילא ה'זהיר טפי' הוא 'תורת אמת' וכל צינורות ההשפעה עוברים דרך זה".

פעם אחרת התבטא הרבי על הרב הלפרין – "האיש שלי ב'תורת אמת'" (מפי הרב בערל ליווי ע"ה).

"בברכה שיפעול ככל הדרוש להתפתחות תורת-אמת ובמסירה ונתינה ושיצליח" – כתב לו הרבי בי"א בשבט תשכ"ו.

"ניכרים הדברים שהשקיע"

הגאון החסיד הרב שלמה-יוסף זווין התבקש עשרות פעמים מהרבי לטפל בעניינים שונים הנוגעים לישיבת תורת-אמת.

הנה, לדוגמה, קטע ממכתבו של הרב זווין בימים שבין כסה לעשור תשל"ב ('אגלי נוחם', עמ' צב): "נעם לי להכיר ולהוקיר בזה ארבעה תלמידים מישיבת תורת-אמת מירושלים והם: ...מהמעט שעסקתי עימהם התרשמתי מאוד לטוב וראיתי שהם יודעים היטב מהגמרא ותוס' שלמדו במסכת פסחים ונהניתי לראות את הערנות שלהם בלימודים, וישר חילו של הר"מ שלהם הרה"ג ר' מנחם וילהלם שניכרים הדברים שהשקיע בהם הרבה עבודה ומרץ ויוסיפו חיל ואומץ בתלמודם ויגדלו בתורה ויר"ש,

שלמה יוסף זעוין".

המבצע הצליח מעל ומעבר

הרה"ח ר' מנחם  וילהלם שימש שנים רבות ר"מ בישיבה והכניס חשק וחיות בלימוד. במכתבו של הרבי אליו מיום י"ב בתמוז תשכ"ד כותב הרבי בכתב-יד-קדשו ('אגלי נוחם', עמ' סט):

מובן שגם להתלמידים שליט"א שהוסיפו שעות על שעות כו' – כהנ"ל מופנה ומדובר.

לפי סיפורו  של הרה"ח המשב"ק ר' משה הלוי שיחי' קליין ('אגלי נוחם', עמ' 3) ר' מנחם יצא פעם במבצע של לימוד מחוץ לשעות הסדרים. המטרה היתה לצבור מקסימום שעות לימוד. ה'מבצע' הצליח והמספר בעצמו צבר 120 שעות לימוד מחוץ לסדרים. זה כנראה פשר התייחסותו הנ"ל של הרבי (בכתי"ק).

למעלה: מכתב פניה של הנהלת ישיבת תרות-אמת לסייע לקופת הישיבה. למטה: המחאה בכי"ק ובחתימתו הק' של הרבי לטובת ישיבת תורת-אמת