כתיבה של פיקוח-נפש

פעם אחת, בראש-השנה שחל להיות בשבת, עמד רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב וטען כלפי מעלה: ריבונו-של-עולם, בראש-השנה זה אתה חייב על-פי דין לכתוב את כל עמך בית-ישראל לחיים טובים ולשלום. שבת-קודש היום והכתיבה אסורה, חוץ מכתיבה שהיא לצורך פיקוח-נפש. הרי שאסור לך לכתוב אותנו היום אלא בספר חיים...

השבת ממתיקה דינים

"יום-טוב של ראש-השנה שחל להיות בשבת" - אם ראש-השנה חל בשבת, הרי זה יום-טוב ממש, שכן קדושת השבת משפיעה להמתקת הדינים ולעורר מידת הרחמים על ישראל, וגזר-דינם נכתב ונחתם לטוב.

(רבי חנוך מאלכסנדר)

אריכות התפילה

אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש היה מאריך מאוד בתפילת ערבית בלילה הראשון של ראש-השנה. תפילתו הייתה אורכת לא פחות משלוש או ארבע שעות. בסעודה היה מקצר מאוד. קריאת שמע שעל-המיטה היה קורא כארבע שעות.

חשבון-נפש של צדיק

רבי אלימלך מליז'נסק היה יושב ומתאנח בערב ראש-השנה ואומר: באילו פנים אבוא לפני המקום ביום הדין, והרי עבירות הרבה עברתי. והיה יושב ומונה אותן בפרוטרוט, כדרכו בקודש. לבסוף אמר: אם-כן, שיברון ליבי הוא שיעמוד לי ביום הדין.

שלוש הוספות

בכל שנה, בראש-השנה, יקבל עליו האדם להוסיף בשלושת הדברים האלה: הידור במצוות-עשה, זהירות ממצוות לא-תעשה, ותוספת הנהגה טובה.

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

חכמה ומלאכה

"תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה" (ראש-השנה כט,ד). בתקיעת שופר העיקר אינו ה'מלאכה' לתקוע ולהשמיע קול, אלא ה'חכמה' לפתוח את שערי הלבבות ולעורר את השומעים לתשובה.

(רבי בונם מפשיסחה)

אנחה של יהודי

אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש אמר: כשיהודי נאנח או בוכה בראש-השנה, על שלא טוב לו בגשמיות, בבריאות או בפרנסה, זוהי תשובה עילאה.

להיות זך ונקי

בערב ראש-השנה, אחרי התרת נדרים, שאל הרבי הריי"צ מליובאוויטש את אביו, אדמו"ר הרש"ב: "מה צריכים לעשות עכשיו?". ענה לו אביו: "בערב ראש-השנה צריכים כל היום לומר תהילים ולעשות תשובה על הדברים הלא-טובים שעשו במשך השנה, כדי שלקראת ערבית של ראש-השנה יהיה האדם זך ונקי מכל הרגליו הלא-טובים בשנה שעברה".