חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שלוחים בעבודתם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 644 - כל המדורים ברצף
עניינו של יצחק – ביטול וקבלת-עול
התייצבות משטרו האמיתי של הקב"ה
שלוחים בעבודתם
פרשת תולדות
שני כיסאות בברית-מילה / קדיש על בן (רח"ל)
מענות קודש
הלכות ומנהגי חב"ד

"כאשר אחד נוסע למקום מסויים, ששם אין לו על מי לסמוך, ומתמסר בכל הרצינות לעבודה – הרי בכוחו לכבוש עיר שלימה ואף את כל המדינה!", אמר הרבי * "חס ושלום וחס וחלילה אפילו קא-סלקא-דעתך לעזוב שליחותם (מהשם) הק' במרסיי וסביבותיה ופעולתם על הנוסעים דרך עירם למקומות אחרים, כי-אם אדרבה להוסיף בכל זה ובשמחה רבה", כתב הרבי לשליח בעיר זו * לרגל כינוס השלוחים העולמי שננעל השבוע בבית-חיינו

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

כמה וכמה פעמים התבטא הרבי על ה"גאון יעקב" שבו צריכה עבודת השליחות להיות חדורה. הרבי אמר שכל שליח הוא ברוחניות "בעל הבית" על המקום שבו הוא פועל כשליח.

כך כתב הרבי בי"ט בסיוון תשט"ז להרה"ח המפורסם ר' סעדיה ליברוב, שבאותן שנים פעל בשליחות במרוקו (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קצו-ז):

במענה על מכתבו מי"ד סיון... מה שכותב של"ג בעומר וחג-השבועות עבר באופן של בדידות, תמוה הדבר, שהרי כמה פעמים עוררתי  ...אשר כל אחד ואחד מאתנו במקומו עליו להביט על עצמו כשליח לא רק בהנוגע למצווה מיוחדה ולזמן מיוחד ואפילו לא רק לענייני תורת החסידות והדרכותיה, אלא שבכל ענייני היהדות שיכול לפעול זה – הרי הוא הממונה בפועל – בדרכי נועם ושלום על זה במקום פלוני ובזמן פלוני, ולפום גמלא שיחנא.

והרבי ממשיך:

וכיוון שנמצא בצפרו משך כמה חודשים ושנים, האומנם אפשר לומר שאין בין כל התושבים בעלי-בתים ועל-אחת-כמה-וכמה מהמשרתים בקודש המוכשרים לקבל א חסידישן ווארט [=פתגם חסידי], ועוד יותר מפתגם – חסידשע הדרכה [=הדרכה חסידותית], ובוודאי גם בזה למותר האריכות...

"החלטה תקיפה"

דברים ברורים השמיע הרבי בהתוועדות שמחת בית-השואבה תשכ"א ('תורת-מנחם – התוועדויות', כרך כט, עמ' 88):

כאשר אחד נוסע למקום מסויים, ששם אין לו על מי לסמוך, ומתמסר בכל הרצינות לעבודה – הרי בכוחו לכבוש עיר שלימה, ולפעול על כולם, מגדולם ועד קטנם, הקטנים לפי עניינם, הגדולים לפי עניינם, והאמצעים לפי עניינם-הם, ועד כדי כך, שמשם מתפשטת הידיעה על-דבר פעולותיו בכל המדינה.

הרבי המשיך:

אין עניין לפרש שמות, אבל זוהי המציאות, כפי שראו בפועל בשנים שעברו, אשר גם ללא הוצאות כספיות גדולות ביותר וטירחא גדולה ביותר, אלא אם רק היתה החלטה תקיפה שהדברים מכוונים אליו, והכוונה היא שאכן יעשה זאת בפועל, ואכן יפעלו פעולתו ("אויפטאן"), הנה לאחרי ההחלטה והתחלת הפעולה בזה יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, וחודש אחר חודש, הצליחו, כאמור, לכבוש – לא באופן רשמי, אבל בפועל – כל העיר וסביבותיה, ובמשך הזמן – כל המדינה.

"ברישיון הרבנים והחכמים"

על השליח, גם אם באופן ישיר הוא נשלח לעבוד עם בני הנוער במוסדות חינוך, לדעת "שהכוונה היא להשפיע לא רק על התלמידים והקטנים אלא גם על הגדולים, הבעלי-בתים, הרבנים וכו'", כותב הרבי להרה"ח ר' סעדיה ליברוב (כ"ז בניסן תשי"ג – איגרות-קודש, כרך כא, עמ' 11).

כשמארגנים חוג בעלי-בתים – הדגיש הרבי – על הדבר להיעשות "כמובן ברשיון הרבנים והחכמים, שלא יהיה בזה כל עניין של פחיתות כבודם ודמותם (מפני כמה-וכמה טעמים)" (איגרת הנ"ל).

בפנימיות ובחיצוניות

בהזדמנות אחרת (התוועדות לכבוד י"ב בתמוז ה'תשח"י – 'תורת-מנחם – התוועדויות, כרך כג, עמ' 148) דיבר הרבי על שליחות הבחורים (מטעם ה'מרכז לענייני חינוך') בתקופת הקיץ. גם כאן הזכיר הרבי את עניין ה"רשות" שיש ליטול מהגורמים המקומיים, אך הדגש בדבריו היה הפעם שונה:

מפני נימוס העולם יש עניין לבקש רשות מאלו הנמצאים במקום, אבל בפנימיות, עליהם לדעת, שכיוון שהם באים בשליחות לגלות שם את הכוונה הפנימית ולהפיץ שם ענייני תורה ומצוות, הרי הם אלו שמביאים שם את דבר המלך, מלכו של עולם, זה הקב"ה.

כלומר:

כאשר באים למקום מסויים, אין לבוא כמו "אורחים" שצריכים לבקש רשות גם בפנימיות... ורק מצד לבושי העולם-הזה, וכדי שיהיה בדרכי נועם ודרכי שלום – ישנם כל העניינים דבקשת רשות וכו' וכו'.

כיבוש ללא פרסום...

בהזדמנות נוספת, ביום נסיעת התלמידים השלוחים לאוסטרליה (יום ב' כ"ד באדר ראשון תשכ"ז – 'ספר השליחות', עמ' 519), אמר להם הרבי בחדרו הק':

מה שדובר [=אמש] בקשר "לכבוש" את כל אוסטרליה, אין צורך לפרסם זאת בינתיים, כי ה"בעלי בתים" עדין אינם מוכשרים לקבל זאת...

לשמוח בלי לדרוך על אחרים

בשיחה מיוחד לכבוד כינוס השלוחים דארצות-הברית (שהחל משנת תשמ"ח נהפך בהוראת הרבי לכינוס השלוחים העולמי),  הסביר הרבי ('ספר השליחות', עמ' 365):

"שליח" בגימטרייה "שמח". ויש-לומר הפירוש: אמיתית ענינו של "שליח" הוא – כאשר הוא "שמח", היינו, לא שמכריחים אותו למלא את השליחות... אלא הוא עושה זאת בשמחה... ולאידך – "שמח" הוא בגימטריא ד"שליח" בלבד, היינו, שעניין השמחה אינו בגילוי ב(תיבת) שליח, כי אם בהעלם, באופן של גימטריא: שמחתו של השליח, ובפרט ביודעו את הכוחות וההבטחות שניתנו לו בנוגע למילוי שליחותו – הרי זה עניין שנוגע אליו (כדי למלא את שליחותו במילואה ובשלימותה), אבל בנוגע לסביבתו, האנשים שנמצאים מסביבו כו' – צריך הדבר להיות בהעלם (באופן של גימטריא), כלומר, שאין לו להראות לכל שמכיוון שהוא שלוחו כמותו של נשיא דורנו, שהנשיא הוא הכול, ביכולתו חס-ושלום "לדרוך" על אחרים ועל כל העולם, ובבואו למקום מסויים בתור שליח, וביודעו – לעצמו על-כל-פנים – שהוא שליח של נשיא דורנו, ביכולתו ח"ו להצר ולזרוק אחרים, ולפעמים – גם כאלו שהיו שם לפניו, לעורר מחלוקת וכו' – הנהגה כזו מהווה שינוי בהחלט מ(רצון) המשלח, והתוצאה כנ"ל, וד"ל.

חס-ושלום לעזוב השליחות!

הרה"ח הרב משה שיחי' לאחייני, שפעל במרסל בשליחות מטעם הלשכה האירופית של הרבי, בראשות הרה"ח הרב בנימין גורודצקי, הביע פעם לפני הרבי את רצונו לעלות לארץ-הקודש. הרבי שלל זאת וכתב לו:

ח"ו וח"ו אפילו קא-סלקא-דעתך לעזוב שליחותם (מהשם) הק' במרסיי וסביבותיה ופעולתם על הנוסעים דרך עירם למקומות אחרים, כי-אם אדרבה להוסיף בכל זה ובשמחה רבה.

כאשר ציין הלה כי בנו בגיל עשרים ואחד שוהה כבר בארץ-הקודש, כתב לו הרבי:

הוא כבר בגיל 21 – ולכן יניחוהו לעשות כהחלטתו וימשיך בארץ-הקודש.

ממרסיי תצא אורה

ב'יחידות' שזכה לה הרב לאחייני (כנראה בחודש שבט תשל"ו) נאמר לו בין השאר:

יהי-רצון שתזכו לבנות עיר זו, מרסיי, השוכנת על חוף הים, ומעיר זו תצא אורה ומאור שבתורה זו תורת החסידות לכל העיירות ולכל המדינות הרחוקות השוכנות על חוף הים ויהיה זה באופן דמוסיף והולך ואור, בהצלחה רבה לכל המשתתפים בעבודת הקודש...

רבנות ושליחות

פעם אחת כתב לרבי אחד השלוחים, שבשעתו היה נודד ממקום למקום – שבמקום מסויים מציעים לו משרת רבנות בתנאים טובים. הרבי סייג זאת וכתב ('ספר תולדות' בוימגארטען עמ' 28):

אבל ע"פ מש"כ [=על פי מה שכתבתי] כדאי שיתעניין שלא בתור שליח ובמשך הזמן כו'.

"ויעמדו בניסיון"

בכ"ד בשבט תש"ל השיב הרבי על פתק של אחד השלוחים, שדיווח לו על בחור כהן שנפגש עם נערה שהתגיירה, וניסו לשדלם שהעניין אסור על-פי תורה.

הרבי הגיב (שם, עמ' 50):

אזכירם על הציון שיתחזקו ויעמדו בנסיון הנ"ל וישתדלו וימצאו כל אחד ואחד זיווגו הטוב לפניו, ואז יראו גם בעיני בשר איך שניצלו מצרה גדולה ביותר (שידוך זה לזה ח"ו וח"ו) ויבשרו טוב בכל זה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)