חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מענות קודש
שאלות ותשובת

נושאים נוספים
התקשרות גליון 644 - כל המדורים ברצף
עניינו של יצחק – ביטול וקבלת-עול
התייצבות משטרו האמיתי של הקב"ה
שלוחים בעבודתם
פרשת תולדות
שני כיסאות בברית-מילה / קדיש על בן (רח"ל)
מענות קודש
הלכות ומנהגי חב"ד

הננו מפרסמים בזה (בפרסום ראשון) תוכן כמה שאלות שכתב אחד מאנ"ש לרבי (ארבע הראשונות  בהיותו בבית-חיינו בחודש תשרי תשח"י), והמענות שקיבל עליהן מהרבי1:

א

שאלה: הציעו לי להתאכסן בבית שהיתה בו טלוויזיה, והשאלה היא כעין מה שהתבטא רבי פינחס בן יאיר כשהציע לו רבי להתארח אצלו2: "מלאך המוות בביתו של זה, ואני אסעוד אצלו?!".

מענה הרבי:

בטח אין שהותו שם - נתינת 'הכשר' על הטלויזיה3.

ב

שאלה: מטבע הדברים, לא כל אנ"ש עשויים 'מעור אחד', וכאשר רואים שמישהו מצליח באיזו משימה – רוצים זאת גם הם. מכיוון שרצו 'לקפוץ על העגלה' – נתתי להם את 'כל העגלה', בעוד אני ממשיך להיות אחד הנוסעים. אבל הרבי לא היה מרוצה מזה.

מענה הרבי:

אין זה שיטה לכל אלו עליהם נאמר4 "אנן, פעלי דיממא אנן" –  שהם כל בני-ישראל, ובפרט צעירים – ארויסנעמען [=להפיק הוראה] מכל עניין, שצריך... להתעכב מפעילות.

ג

שאלה: בעניין תפקיד מסויים שהיה עלי לבצע ולא היה נעים לי לעשותו, ולכן סברתי שזה אינו מיועד לי.

מענה הרבי:

כללות העניין שבתחילת כתבו – הוא על-דרך לימוד עניין השחייה – שצריך לקפוץ המיימה,

וכל החשבונות וההתבוננות בהיותו ביבשה – תועלתם מועטה. ואולי – [התועלת] אינה [קיימת] כלל.

ד

שאלה: מה יעשה בן ארץ-ישראל הנמצא בחו"ל בז' במרחשוון בעניין שאלת מטר, שהרבנים לא ידעו מה לענות עליה.

מענה הרבי:

ברכי-יוסף ורוב האחרונים5 כתבו שכל אחד ינהוג כנוסח מקומו בהווה, וכן כתב בקצות-השולחן6.

[ולכאורה: 1) יש לצרף לפסק-דין זה גם העניין ד'לא תתגודדו'7.  2) צריך-עיון-גדול מפני מה לא פסקו שבדעתו לחזור – במשך ימי הגשמים – ישאל מטר ב'שומע תפילה' כיחיד8. ויש לעיין בברכי-יוסף, ואינו תחת-ידי].

ה

[מתקופה מאוחרת יותר, לאחר ה'גזירה' על 'משקה', וכאן הובא לשון השאלות עצמן ממש:]

שאלה: אחי... ביקשני לשאול בעניין איסור שתיית יי"ש, שכ"ק אד"ש דיבר בזה:

א) בכוס הבדלה איתא9 שצריכים לשתות כולו, וכך היה נוהג כל הזמן.

תשובה (1): אם כן, גם להבא יעשה כן.

ב) ביום-טוב (ואולי גם בחול-המועד) שצריכים לשתות יין בכל סעודה10 – רביעית.

תשובה (2): כנ"ל בסעיף א [או: 1]

ג) איתא בשיחה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ, שבשמחת-תורה צריכים לקחת הרבה משקה11, ואצלו המשקה לא גרם שום דבר שאינו-ראוי. האם דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא גם לגבי העניינים הנ"ל, ואם הוא יכול להמשיך הלאה בהנ"ל.

תשובה: (3) האיכות – העיקר, היינו בנוגע להפעולה, שמחה של מצוה.

--------------

1)    ת"ח להרה"ח ר' שמעון שי' יעקובוביץ שמסר לנו את המענות ואת הרקע להן. מוגש כדרכנו, בפתיחת ראשי-תיבות וקיצורים, ובתוספת סימני-פיסוק, מקורות והערות.

2)    חולין ז,ב.

3)    ראה אודות חומר איסורה בלקוטי שיחות כרך יח עמ' 459, שערי הלכה ומנהג חלק יו"ד סי' פח.

4)    עירובין סה,א. פתגם כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק', היום יום כט טבת. נסמן ב'תורת מנחם – התוועדויות' (טו) עמ' 152.

5)    לשו"ע או"ח סי' קיז.

6)    סי' כא ס"י.

7)    ועיין ברא"ש יבמות פ"א ס"ט, שאין בחלוקת קריאת המגילה בין כרכים עיירות וכפרים משום 'לא תתגודדו', כיוון שאם ילכו לשם יהיו כבני המקום שנמצאים בו.

8)    בס' 'אשי ישראל' על הל' תפילה, פרק כג סעיף לז, הביא דעת בעל ה'מנחת שלמה' שבן א"י בחו"ל שואל רק בשומע תפילה כיחיד, ורק אם דעתו להישאר שם כמה שנים שואל כבן חו"ל, ובן חו"ל הנמצא בא"י אם בדעתו להישאר עד אחרי יום ס' לתקופה ישאל מז' חשוון כרגיל, ואם דעתו לחזור לפני-כן ישאל ב'שומע תפילה'. וכן הביא דעת הפרי-חדש וכו' שסוברים אחרת, עיי"ש.

9)    "המבדיל רגיל לשתותו כולו" שו"ע אדמו"ר הזקן סי' רצו ס"ו, מג"א שם ס"ק ד, משבלי-הלקט סי' עד מתשובת רב עמרם גאון (ודלא כהמסתייגים מזה, מטה משה וא"ר שהובאו בכף-החיים שם ס"ק טו, ואף הביא זאת שם מטור סי' רצט בשם סדר רב עמרם!). אף שמדינא די אפילו בשתיית מלא-לוגמיו (אפילו) של אחד היוצאים ידי-חובת הבדלה, שו"ע אדמוה"ז סי' רעא סו"ס כה. לכאורה הכוונה רק לומר ששותה לבדו ללא הטעמה לבני-ביתו, ולא ששותה כל הכוס ממש (ועוד ראיה מהלשון בסעיף ה "מיין הנשאר בכוס", ויש לדחות), כי לא נאמר דבר זה אלא בליל הסדר (שו"ע אדמוה"ז סי' תעב סי"ט, ס' המנהגים עמ' 39 מהגש"פ של הרבי), ראה גם לשון השמירת-שבת-כהלכתה בזה, פרק ס סעיף לה. גם בכף-החיים ובשו"ע 'אבן השהם' מכתבי האריז"ל לא הובא שיש עניין בזה ע"פ קבלה. אבל מהמענה, עכ"פ ממה שלא העיר שהבנה זו היא טעות, משמע שיש בזה איזה עניין, ולא רק שאין בזה חשש מצד "גזירת משקה".

10)  לכאורה, בשו"ע אדמוה"ז סי' תקכ"ט ס"ד פסק שצריך "לקבוע סעודתו על היין" [ואולי גם זה שיעורו ב'רביעית'] בכל סעודה מדין "עונג יום-טוב", וזה שייך רק ביום-טוב, כי מצות 'עונג' אינה בחול-המועד כמבואר שם ס"ה. ואין זה שייך לדין 'שמחה' שמכוחו מחייב אדמוה"ז לשתות רביעית (שיעור זה לא נאמר בשו"ע אלא ב'תורה אור' מגילת אסתר צט,ג) בכל יום גם בימי חול-המועד כדלהלן ס"ז. וראה בסוף ההערה הקודמת.

11)  ראה המובא בס' 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' שסט-שע.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)