נושאים נוספים
	התקשרות גליון 645 - כל המדורים ברצף
	בכוח ה"שלום" ממשיכים שפע רב, יותר מכפי שנקבע בראש-השנה!
	לפעול מתוך רצון לסיים השליחות ולשוב בשלום אל "בית אבי"
	בלי חסידות לא חשים טעם בתפילה
	"ימי סגולה דחודש כסלו"
	פרשת ויצא
	הפרדה באירועים / אמן ללא כוונה / תענית חתן
	ברכת אבלים / "אוכלין תחת המיטה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

בכל שנה, בהתקרב ימי הסגולה שבחודש כסלו, עורר הרבי להיערך כראוי ומבעוד מועד ולנצלם להפצת המעיינות חוצה * "בוודאי ייגשו בעוד מועד להכנות ולנצל ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, וגם י"ט כסלו חג הגאולה – באופן המתאים", כתב הרב למנהל ה'רשת' * "נהניתי בייחוד מהשתדלותו לשתף תלמידי ישיבות בהתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו", כתב הרבי

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

לאחר אמירת מאמר החסידות בשבת פרשת תולדות תשי"ד ציווה הרבי לנגן הניגון "פדה בשלום", ונימק זאת ('תורת-מנחם – התוועדויות', כרך י, עמ' 162) בכך "שזהו שבת מברכים חודש כסלו".  כך גם בסיום התוועדות שבת-קודש פרשת תולדות, ג' בכסלו תשמ"ט ('תורת-מנחם – התווועדויות' תשמ"ט, כרך א, עמ' 392) ציווה לנגן "שייבנה בית-המקדש" ו"פדה בשלום נפשי".

ביסוס והתפתחות המוסדות

"בוודאי הכינו בעוד מועד תכנית לנצל ימי כסלו בכלל וי"ט כסלו וחנוכה ביחוד..." – קריאה בנוסח זה או דומה לה הייתה תזכורת של הרבי להנהלות מוסדות וארגוני חב"ד.

בה' בכסלו תשי"ח ('תשורה' הלפרין – י"ד בתמוז תשס"ב, עמ' 56) כתב הרבי איגרת ל"הנהלת ישיבת תומכי-תמימים ובית-ספר למלאכה". והרבי חותם את איגרתו באיחול:

ויהי רצון שינצלו ימים אלו במילואם לביסוסם ולהתפתחותם של המוסדות הק[דושים].

"ימי סגולה דחודש כסלו"

במכתב דומה משנת תשט"ו ('דוד עבדי', עמ' 387) כתב הרבי לגה"ח הרב דוד חנזין, שהיה מנהל 'רשת אוהלי יוסף-יצחק – ליובאוויטש':

בוודאי יגשו בעוד מועד להכנות ולנצל ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, וגם י"ט כסלו חג הגאולה – באופן המתאים.

הוראה נוספת שקיבל הרב חנזין (שם, עמ' 415):

בטח נדבר עם המורים-ות והמנהלים בנוגע לימי סגולה דחודש כסלו, יו"ד יט וימי חנוכה שלאחריו... דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב.

סקופ עיתונאי...

בשנת תש"כ פנו לרבי בבקשה להעניק ריאיון עיתונאי לרגל י"ט כסלו. הרבי שלל זאת משום שאינו נוהג להעניק ריאיונות עיתונאיים ("שאם-כן אין לדבר סוף"), וגם במקומות שכביכול היה נראה אחרת לא היה זה כך, משום שהרבי הסכים רק לשוחח בתור שיחה ולא כריאיון.

בין השאר המשיך הרבי (המכתב עצמו חתום על-ידי המזכיר) וכתב ('תשורה' הנ"ל, עמ' 63):

אפשרי שבימים הסמוכים לי"ט כסלו, ראש-השנה לתורת החסידות ודרכי החסידות, יופיע מכתב-כללי בקשר עם זה דשנה זו היא שנת המאתיים להסתלקות הילולא של הבעש"ט, וכנ"ל אפשר שיהיה הנ"ל בימים הסמוכים ממש. וכיוון שיהיו מעוניינים גם כאן שיתפרסם הדבר באה"ק ת"ו בהקדם, אולי יש מקום שזה שכותבים אודותו, שרוצה לטלפן, ימסרו לו בטלפון רק נוסח המכתב. וכיוון שכנראה העיקר אצלו, שהוא יהי[ה] הראשון לפרסום וכו', על-פי האמור [בתנאי שתיכף לאחרי זה יתפרסם המכתב גם במכ[תבי] ע[ת] אחרים ז[את] א[ומרת] שצריך להבטיח ששאר העיתונות לא ישללו הפרסום, כיוון שכבר נתפרסם בהנ"ל]...

"זה עתה נתקבל הדו"ח"

"ז[ה] ע[תה] נת[קבל] הד[ין] וח[שבון] דהתוועדות דיט כ[סלו] ות[שואת] ח[ן] ת[שואת] ח[ן]" – כתב הרבי בשולי מכתב כללי-פרטי מערב חנוכה ("עש"ק וחנוכה, כד כסלו התשל"ו") אל "אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה רפאל נחמן שי' הכהן".

דיווחים מכפר-חב"ד

הרבי ביקש תמיד לקבל דיווחים על המסיבה בכפר-חב"ד. בכ' בכסלו תשט"ז ('הפרטיזן', עמ' 364) כתב הרבי להרה"ח "מו"ה חיים זוסיא" וילימובסקי בחתימת המכתב:

המחכה למכתבים מפורטים בכלל, ובהנוגע להתוועדות י"ט כסלו ביחוד.

באותה שנה, בד' טבת (שם):

במענה על מכתבו מג' חנוכה, בו כותב אף כי בקיצור נמרץ, בהנוגע להתוועדות די"ט כסלו בכפר חב"ד...

מחוויה למעשים בפועל

בשנת תשל"ג ביקר בהתוועדות י"ט בכסלו בכפר-חב"ד מפקד גייסות השריון, מר אברהם אדן. קצת יותר מחודש אחר-כך העלה את רשמיו במכתב ששיגר לרבי. הרבי (איגרות-קודש, כרך כח, עמ' קלה) הגיב:

הנני בזה לאשר קבלת מכתבו מחודש שבט ובנועם קראתי בו שהשתתף בהתוועדות בכפר-חב"ד והתרשמותו.

מר אדן כתב לרבי שהיתה לו "חוויה מיוחדת ותחושת התעלות", והרבי תבע ממנו לתרגם זאת במעשה לפועל, בקיום תורה ומצוותיה.

מראש-השנה לכל השנה

בשנת תשי"ד ציין הרבי שמכתבו הכללי בקשר לי"ט כסלו מתאים לכל השנה וכדאי לעניין בו קרובים וידידים (ראה צילום מכתב למשפחת באברויסקי).

להתמיד בקשר עם המשתתפים

ועוד כותב הרבי להרה"ח ר' זושא וילימובסקי ('הפרטיזן', עמ' 365-364):

נהניתי ביחוד מהשתדלותו לשתף תלמידי ישיבות בהתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, ועוד יותר – שהיה זה בכותלי ישיבת תומכי-תמימים. ותקוותי חזקה, אשר ימשיכו – כל אחד השייך לזה – לעמוד בקישור עם אלו שהשתתפו בהתוועדות, כדי שתומשך ההתעוררות בענייניהם בהימים שלאחר זה, ולא רק ימים אלא שבועות וחודשים וכו', ובדרך ממילא תבוא ההתעוררות גם לחבריהם שלא השתתפו, וחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם...

הרבי אף ביקש שישלחו לו רשימה חשאית של משתתפי ההתוועדות.

פעולות בהתאם

באחת השנים כתב המזכיר, הרב יהודה-לייב שיחי' גרונר, פתק לרבי בשם פונה פלוני:

"ביקש למסור ג[ם] כ[ן] שהגם שרגיל להשתתף בההתוועדות די"ט כסלו, אבל לדאבונו לא עלה זה בידו השתא מפני בריאות זוג[תו] תי'. ובכדי להפיג צערו קרא מכתבי הבעש"ט".

בתגובה ציין הרבי בכתב-יד-קדשו:

פעולות

בהתאם לדברי [כ"ק מו"ח אדמו"ר] בחוברת "יט"כ" [=י"ט כסלו].