מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1039 - כל המדורים ברצף
	מישהו מבין מה קורה כאן?
	יש חדש
	נדרו של יעקב אבינו
	להאיר את הזולת
	מעלת אהבת-ישראל
	הבלי העולם
	מעיין שופע
	ישועה קרובה לבוא
	הצ'לן החסיד שחיבר 'תפילה סימפונית'
	החזקת תינוק בתפילה

הימים ט' וי' בכסלו קשורים באדמו"ר רבי דובער שניאורי, בנו וממלא-מקומו של רבנו הזקן, בעל התניא, שכונה בפי החסידים 'אדמו"ר האמצעי'. הוא נולד בט' בכסלו תקל"ד. בשנת תקפ"ז נאסר בגין הלשנה, ובי' בכסלו שוחרר ממאסרו, ויום זה היה ל'חג הגאולה'. אולם בשנה שלאחר מכן, בדיוק ביום-הולדתו, ט' בכסלו, נסתלק.

בספר 'בית רבי' (חלק ב, עמ' 4 הערה ה) מסופר עליו: "אמירת החסידות של אדמו"ר האמצעי הייתה שלא על-פי דרך הטבע. היה יכול לומר בשבת אחת הרבה פעמים דברי חסידות וכל פעם כמה שעות. בימי חג היה אומר בריבוי רב עד שהשומעים היו נלאים משמוע ומוחם קטן מהכיל את רוב השפע, והוא לא נלאה כלל. פעם אחת אמר אחת-עשרה פעמים ובריבוי רב, עד שנכנס אליו דודו, רבי יהודה-לייב (מהרי"ל, בעל 'שארית יהודה'), ואמר לו: לאו כל מוחא סביל דא. פעם אחרת, בשמחת-תורה, אמר גם-כן הרבה פעמים חסידות והחסידים לא אכלו כל היום, וגם בליל מוצאי החג אמר הרבה דברי חסידות, ולאחר מכן אמר לחסידיו: עתה לכו לקיים שמחת יום-טוב. כל רצונו ומגמתו של הרבי האמצעי היה שתשתפכנה אבני-קודש בראש כל חוצות, ואם שני חסידים נפגשים, יהיה דיבורם בדברי חסידות, בעניינים של 'אריך' ו'עתיק' וכדומה".

איך צריך להיראות חסיד

הרבי הרש"ב אמר: מתיאורו של הרבי האמצעי את הקלים שבקלים, אפשר לצייר מה קיווה לראות בחסיד. הרבי האמצעי כותב: "אפילו קל שבקלים בשעת נעילה מתעורר בתשובה ובוכה במר נפשו" (ספר השיחות ה'תש"ה עמ' 42).

ביום-הכיפורים, בין מנחה לנעילה, היה הרבי האמצעי יושב חבוש שטריימל, שלוב ידיים ותפוס עמוק במחשבות, ומקצה השטריימל הייתה נוטפת זיעה, מחמת יגיעת המוח. הרבי הרש"ב היה מציין את גודל מוחו וחשיבות יגיעת המוח של הרבי האמצעי, ואפשר לשער מה היה הרבי האמצעי פועל באותה שעה (ספר השיחות ה'תש"ג עמ' 14).

הרבי האמצעי ענה למישהו ב'יחידות': "כשאחד מדבר עם חברו בענייני עבודה והם לומדים יחד, הרי זה שתי נפשות אלוקיות מול נפש טבעית אחת" (ספר השיחות ה'תש"ג עמ' 14).

בנו, ר' מנחם-נחום, הראה פעם לאביו, הרבי האמצעי, את עבודת התפילה של החסיד ר' בנימין קלצקר, בשעה שהתפלל בבית-המדרש הגדול. נענה הרבי האמצעי: "משרתי עליון, מלאכי מעלה, היו רוצים להתחלף בעבודתו זו של ר' בנימין" (ספר השיחות ה'תש"ג עמ' 125). על חסיד שהתנועע בשעת התפילה מרוב התרגשות, ובהחזיקו בידיו בשולחן התנועע גם השולחן, אמר הרבי האמצעי: "נענועו בשעת התפילה הוא בבחינת מזון למלאכי עליון" (ספר השיחות ה'תש"א עמ' 111).

שאלת חיים

בליובאוויטש היה יהודי אחד, בעל-עגלה, ושמו נחום נחומוביץ'. פעם אחת נכנס לבית-המדרש בשעה שהחסיד ר' פינחס רייזס התפלל. התפעל ר' נחום מאוד מהתפילה, נטל סידור ופתחו ואמר את ה'עבודה' של יום-הכיפורים ו'על חטא' ונפל 'כורעים', שאצל יהודים פשוטים זו הדרגה הגבוהה ביותר. וטען לעצמו: "אני והבהמה איננו יכולים להיות שווים". לא רצה עוד להיות בעל-עגלה והיה לשמש בית-כנסת. אמר על כך הרבי האמצעי: "גולם עץ זה נעלה מגאון-הגאונים" (ספר השיחות ה'תש"ג עמ' 126).

בהתוועדות יו"ד כסלו תר"מ אמר הרבי מהר"ש: "אצל חסידי רבנו הזקן היה עניין החסידות שאלת-חיים. כשלמדו חסידות והבינו את לימודם היו חיים ובשמחה, וכשלא למדו חסידות חלילה, היו בצער ובדיכאון. לעומתם, את חסידי הרבי האמצעי היו צריכים לעורר, אבל כשעוררו  אותם, היו רואים בהם את התקשרותם לעניין והתקשרות העניין אליהם. כל תנועה וכל מילה היו יקרות" (ספר השיחות ה'תש"א עמ' 52).