ההוויה הכללית מתחלקת לשלושה מישורים: מקום, זמן ואדם, או במינוח המופיע בספרים - עולם (מקום), שנה (זמן), נפש (אדם). כל דבר נמדד על-פי ההגדרות הללו – המקום שנמצאים בו, הזמן שבו עומדים, והאדם הקשור בהם.

כשיהודים מתכנסים בבתי-הכנסת בעשרת ימי תשובה נוצר שילוב מיוחד בכל שלושת המישורים הללו. עצם התכנסותם של עשרה יהודים יחד מביאה לידי השראת השכינה ביניהם. אמנם הקב"ה נמצא בכל מקום, אבל המצב הרגיל הוא שהקדושה אינה גלויה, ואילו כשמתאספים עשרה מישראל יחדיו – האלוקות גלויה, שכן אז הנשמה היהודית מתעוררת.

שילוב של התעוררות

מבחינת הזמן – אלה עשרת ימי תשובה, שעליהם נאמר "דרשו ה' בהימצאו, קראוהו בהיותו קרוב". הקב"ה קרוב בימים אלה לכל יהודי, יהיה מי שיהיה, מעורר את ליבו ומקבלו באהבה בשובו אל ה'.

כמו-כן ההימצאות בבית-הכנסת ובבית-מדרש מוסיפה בהתעוררות הנפש אל הקב"ה. אמנם הקב"ה נמצא בכל מקום, אבל כשיהודי נמצא בבית-הכנסת ובבית-המדרש הוא חש הרגשת התעוררות גדולה יותר.

לחוש קרבה כל השנה

על-כן, התכנסותם של יהודים בימים האלה בבתי-הכנסת ובבתי-המדרש יוצרת שעת-רצון ושעת-כושר להתעורר בכל ענייני תורה ומצוותיה. אולם התכלית אינה להסתפק בהתעוררות שנוצרת בשעת-רצון עילאית, אלא להביא את ההתעוררות הזאת לחיי היום-יום, לזמנים רגילים, בכל יום מימות השנה, ולכל מקום שבו יהודי נמצא.

הימים המיוחדים, עשרת ימי תשובה, מציידים אותנו בכוח ותוקף מיוחדים, כדי שנוכל כל ימות השנה לחוש את הקרבה אל ה'. ומכיוון שהקב"ה הוא השליט האחד והיחיד על העולם כולו, הרי כשיהודי עושה "רצונך כרצונו", הוא גורם שהקב"ה "יעשה רצונו כרצונך", וייתן לכל יהודי את כל הדרוש לו, הן ברוחניות והן בגשמיות.

תפילת הכוהן הגדול

את הזיקה בין ההתעלות הגדולה ביותר לבין חיי היום-יום הרגילים אנחנו מוצאים גם ביום-הכיפורים. זה הזמן הקדוש ביותר בכל השנה ('שנה') שאז הנשמה בהתעוררות רבה יותר מבשאר הימים ('נפש'), ורוב היום שרויים בבית-הכנסת, במקום קדוש ('עולם'). על-אחת-כמה-וכמה בזמן בית-המקדש, כשהכוהן הגדול  עבד את עבודתו בקודש-הקודשים.

והנה אנו רואים שהכוהן הגדול היה מתפלל לה' תפילה קצרה לפרנסת כל עם-ישראל. בשעה הנעלית ביותר ביקש שתהיה פרנסה בכבוד ושאר צרכים גשמיים, כמפורט בתפילתו. כי זו התכלית של ההתעלות – להביא את הדברים לחיי היום-יום, ולחיות בכל ימות השנה מתוך קשר לקב"ה, שאותו שואבים בימי הרצון המיוחדים.