החלומות הם חלק בלתי-נפרד מהוויית חייו של אדם. כיצד מתייחסת החסידות לעניין החלומות? הגישה הרווחת היא – להתעלם מהם, בבחינת "חלומות שווא ידברו". גדולי החסידות בכל הדורות יעצו לחסידיהם שלא להתייחס לחלומות, לא להיות מוטרדים מהם ולא לעסוק בפתרון החלומות או אפילו בהטבתם. פשוט להסיח דעת מהם.
עם זה, יהודים בעלי דרגה ראוי שייתנו את דעתם לחלומותיהם. לדוגמה, מי שהגיע למדרגת ה'בינוני' (שאינו עובר שום עבֵרה, ואין בו אפילו עוון ביטול תורה), ומרגיש 'טמטום הלב', "שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח ליבו בשום אופן לעבודה שבלב, זו תפילה", מייעץ לו רבנו הזקן (תניא פרק כט) לבטש את עצמו, על-ידי התבוננות בשפלותו.
אחת הדרכים לחוש את שפלותו היא להתבונן בחלומותיו: "עוד ישים את ליבו רוב חלומותיו, שהם הבל ורעות-רוח, משום שאין נפשו עולה למעלה". מביא על כך רבנו הזקן מדברי הזוהר (ויקרא דף כה), שהואיל ולא הגיע לדרגה של "מי יעלה בהר ה', נקי כפיים ובר-לבב", באים כוחות הסטרא-אחרא ומתדבקים בו ומודיעים לו בחלומותיו מענייני העולם, ולעיתים הם מתלוצצים ומודיעים לו דברי שקר ומצערים אותו בחלומו.
חלומות מבלבלים
לתלמיד ישיבה שכתב לרבי מליובאוויטש על חלומות המבלבלים אותו, השיב הרבי (לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 553): "ידוע ומרומז גם במאמרי רז"ל, אין אדם רואה אלא מהרהורי ליבו, אשר החלומות הם תולדות המחשבה בטלה וכו', אשר במשך היום. וכשממעטים הסיבה – בדרך ממילא מתמעט המסובב. וכיוון שעוד סיבות לחלומות, יש להיזהר בקריאת-שמע שעל המיטה, שיהיה גופו טהור, יהיה זהיר בטבילת עזרא, והמזוזה בפתח חדרו כשרה".
תלמיד ישיבה אחר שאל את הרבי, למה כשהוא חושב במשך היום בענייני העולם הוא רואה שמתקיים בו לעיתים קרובות שהוא חולם בלילה מאותם הרהורים, ואילו כשהוא שקוע כל היום בלימוד התורה, אין הוא זוכה לחלום על כך בלילה. הרבי משיב (איגרות-קודש כרך כב, עמ' רמו): "הביאור בזה מובן גם מהמבואר בספר תניא קדישא פרק כט, ומצויין לזוהר הקדוש. עיין-שם" (הדברים הובאו לעיל).
כ"ק אדמו"ר מהר"ש ציווה על אחד מחסידיו ללמוד כל מאמר חסידות ארבעים פעמים. ואמר לו: "כשתלמד כל מאמר ארבעים פעמים, הנה בכל מקום שתהיה ייפלו לך מחשבות מהמאמר, וממילא תחשוב חסידות תדיר. וזה כלל, שמה שחושבים ביום, זאת חולמים בלילה, ובכן תחלום חסידות. כלל נוסף הוא, שאימתי האדם גדל וצומח, בעת השינה, וכך תגדל ותצמח בחסידות". וסיפר אותו חסיד, שכשהתחיל לקיים את הדברים שציווהו הרבי, היה שוכב על הכורסה ולא היה רוצה לרדת, כי היה שרוי ושקוע בחסידות.
תלוי מי חולם
הבעש"ט אומר (צוואת הריב"ש), שכאשר אדם חושב תמיד על החיוּת האלוקית המלובשת בכל דבר גשמי, הוא זוכה לראות בחלום הלילה, בעת שחרור הנפש ממֵצר הגוף, את החיוּת האלוקית עצמה, ללא כיסוי. זהו שנאמר "אני בצדק אחזה פניך, אשבעה בהקיץ תמונתך": אני רואה את פניך ממש בחזון הלילה, שכן כאשר אני מסתכל בהקיץ על דבר גשמי, אני חש שתמונתו, היינו צורתו וחיותו, שלך היא.
ולסיים בחיוך: הרבי מליובאוויטש סיפר פעם אחת בהתוועדות (בשבת פרשת במדבר תשכ"ד), כי יהודי אחד בא אל כ"ק אדמו"ר הרש"ב ואמר לו, שחלם בלילה כי צדיק ידוע בא אליו ואמר לו שראוי הוא להיות רבי בישראל, אך דא עקא, החסידים אינם מאמינים לו. אמר לו הרבי הרש"ב: "אם בעל החלום יופיע שוב, אמור-נא לו שיֵלך אל החסידים"... |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
